ברוך שרמן
ברוך שרמן (ברוניסלב ניימוטקו) (בפולנית: Bronislaw Niemotko; 22 במרץ 1913 – 10 במרץ 1986) היה אזרח פולני, מחסידי אומות העולם, שהחביא יהודים בביתו במלחמת העולם השנייה וקשר את גורלו עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים
ברוניסלב ניימוטקו, הגיע לעיר פינסק מכפר ליד ביאליסטוק כדי ללמוד בבית ספר למכונאות, והתגורר בשכירות אצל משפחה מקומית שגרה ליד בית נטוש עם גן ירק. ב-4 ביולי 1941 הצבא הגרמני כבש את פינסק, ולימודיו של ברוניסלב הופסקו. בגלל שהיה בן של איכר, מונה ברוניסלב על ידי הצבא הגרמני כאחראי על שלוש חלקות אדמה ועל גידול ירקות עבור הצבא הגרמני. לברוניסלב הייתה היכרות מוקדמת עם חייט יהודי בשם אריה לייב שרמן, שהגיע יחד עם אשתו ושלושת ילדיו לגטו פינסק.[1]
ב-30 ביולי 1941 הוצאה פקודה על ידי רייכספירר אס אס הימלר, המורה להוציא להורג את כל היהודים בפינסק. ב-2 באוגוסט קיבל ברונו מאגיל (מפקד הקבוצה הרכובה של חטיבת הפרשים השנייה של האס אס) פקודה, לפיה על הפלוגה הראשונה והרביעית אשר תחת פיקודו להתחיל ברצח יהודי פינסק.[2]
בשעות הערב של 8 באוגוסט התקבל שדר ממטה חטיבת פרשי אס אס המורה לעזוב את פינסק, ולהתקדם ליתר היעדים, בהתאם לתוכנית המקורית. שדר אחרון זה האריך את חייהם של שרידי קהילת יהודי פינסק - רובם ככולם נשים וילדים - לפחות בעוד כשנה וכמה חודשים.[3]
ב-22 בדצמבר 1942 ידידו היהודי של ברוניסלב, אריה-לייב שרמן, הבין כי בכוונת הגרמנים לרצוח את היהודים שנותרו בגטו פינסק, וברח ממנו עוד באותו היום, עם בתו האמצעית, חיה, שהייתה בת 15. שרמן פנה לברוניסלב שהסכים לקחת את חיה תחת חסותו, והסתיר אותה במבנה הנטוש ליד הבית בו התגורר, שם הכינה אחת הנשים היהודיות שעבדו תחתיו בגן הירק מקום מסתור לפני שנרצחה. מדי יום היה ברוניסלב פוקד את מקום המסתור, ומביא לחיה מזון שהספיק עבורה לאותו היום.[1][3]
בפברואר 1943 אחיה הבכור של חיה, אשר שרמן, הצטרף אליה למחבוא לאחר ניסיון כושל להצטרף לפרטיזנים. חודשיים לאחר מכן, המבנה בו התחבאו יועד להריסה, ובעוד שחיה עברה לגור עם ברוניסלב, אחיה הצטרף לפרטיזנים, ולימים נודע להם כי הוא נרצח.[1]
ברוניסלב וחיה תכננו גם כן להצטרף לפרטיזנים, אך לשם כך נדרשו לחיה מסמכי זיהוי אריים. בניסיון להנפיק עבורה מסמכים, היא נדרשה לתצלום אולם היא זוהתה כיהודיה על ידי הצלם שאיתו למדה בעבר בתיכון. חיה נאלצה להתחבא אצל אישה פולניה במשך שבוע, עד שברוניסלב שכר עבורה דירת מסתור חדשה. לבסוף הצליחה חיה להשיג תעודת זהות של איכרים, שלא דרשה צילום מזהה.[3]
בעקבות חשיפת דירת המסתור על ידי שוטר פולני שלא דיווח עליה, ניסו חיה וברוניסלב להצטרף לפרטיזנים שביער, אך ניסיונם נכשל. במאי 1944 השניים שבו לפינסק וברוניסלב שכר עבורם דירה בשכונה מרוחקת. לנוכח סכנת גילוי מקום המסתור של חיה, הם עברו להסתתר בכפר לוּבֶּל הסמוך לפינסק, שם הסתתרו עד לשחרור האזור. בלובל הם הוסתרו בביתה של אישה שהועסקה בעבר כעוזרת בית בבית משפחת שרמן.[3]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה, ברוניסלב נשא את חיה לאישה ואימץ את שם משפחתה, כדי שחיה והילדים שיוולדו להם ישמרו את שם משפחתה שנרצחה בשואה. לבתם היחידה קראו מינדל, על שם אמה של חיה. ב-1950 עלו בני הזוג לישראל וקבעו את ביתם בתל אביב. ברוניסלב, שינה את שמו הפרטי לברוך. הוא פתח חנות ירקות, אך בהמשך עבר לעבוד במכון התקנים עד יציאתו לגמלאות.[1]
ב-10 במרץ 1986, בגיל 73 שנים, הוא הלך לעולמו והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יפעת, שם הייתה לחיה קרובת משפחה רחוקה.[4]
הכרה והנצחה
ב-9 באוקטובר 2018 הכיר יד ושם בברוך שרמן (ברוניסלב ניימוטקו) כחסיד אומות העולם ושמו נחרט על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם בירושלים.[3]
קברו של ברוך שרמן אותר במסגרת מיזם "חסד אחרון", מיזם משותף ליד ושם ולשב"כ שהתקיים ב-2021, במסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב.[5]
לקריאה נוספת
- פנצ'סקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, יד ושם, 2023, עמ' 98
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 גרשון פנצ'סקי, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 98
- ^ השואה וחיסול יהודי פינסק (23.12.1942 - 4.7.1941), באתר קהילת יהודי פינסק, 2006
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 ברוך (בְּרוֹנֶק) שרמן | Bronislaw Niemotko, באתר יד ושם
- ^ מרים אהרוני, שרמן ברוך, באתר יפעת אינטרנט, אב תשע"ז, 2017
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר רשת 13, 7.4.2021
