בת-שבע חייקין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש



בת-שבע חייקין (חייקינה; לעיתים נכתב חיקין; 23 בפברואר 1895 - 21 באפריל 1946) הייתה אשת חינוך עברייה, מפעילות הקיבוץ המאוחד ותנועת הפועלות, חברת מרכז מפא"י, ומראשי אחדות העבודה ומנהלת מחלקת החינוך של הסתדרות העובדים הכללית.

ביוגרפיה

חייקין נולדה בפולטבה שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), בת לאברהם חייקין, ואמה לבית לוריא, ציונים-סוציאליסטים שגידלו את ילדיהם על ערכי חיבת ציון והתרבות היהודית.

בשנת 1912, בטרם פרצה מלחמת העולם הראשונה, עלתה יחד עם אחותה לארץ ישראל כדי ללמוד בבית המדרש למורות ביפו. בקיץ 1914 נסעה לחופשה באוקראינה, אך בשל פרוץ המלחמה לא יכלה לשוב. חייקין סיימה בהצלחה את לימודיה בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת חארקוב.

בתום המהפכה הרוסית, השתתפה בייסוד המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) במטרה לארגן הגנה על היהודים לאחר פרעות פטליורה.

בסוף 1921 הפכה תנועת צ"ס לבלתי חוקית ברוסיה, ובשנת 1923 נאסרה חייקין במוסקבה וישבה בכלא מספר חודשים במהלך החורף בתנאים קשים ונידונה לגירוש. בשלהי 1923 הומתק הגירוש, לה ולכ-2,000 אסירי ציון, ובמקום זאת נשלחה לארץ ישראל, הודות לפועלה של אשתו של מקסים גורקי.

עם הגיעה לארץ, עבדה חייקין בהוראה ופעלה בהסתדרות הנוער העובד והלומד בתור חברת ועדת התרבות המרכזית של ההסתדרות וחברת מועצת הפועלות, ודאגה לשיפור בתנאי העבודה של הנוער. הייתה ממייסדי בית הספר הראשון לנוער העובד וראשונת המורות.

בשנת 1928 עברה להתגורר בקיבוץ יגור, שם פתחה את ענף המכוורת ומונתה למרכזת ועדת החינוך של הקיבוץ. מאוחר יותר, יצאה לשליחות בליטא מטעם החלוץ והייתה חברה במרכז החקלאי, שם גם פעלה במחלקת ההתיישבות.

משנת 1938 חייקין הייתה חברה בוועד הפועל של אחדות העבודה, וחברת מרכז במפא"י. מיום היווסדות תנועת אחדות העבודה, הייתה חברת מרכז וחברה באספת הנבחרים וציר לקונגרסים. הייתה חברה במספר מוסדות מרכזיים של ההגנה, ועד למחלתה ניהלה את מחלקת החינוך והנוער בהסתדרות וייצגה אותה בוועד החינוך של כנסת ישראל. באספת הנבחרים הרביעית כיהנא כממלאת מקום בוועד הלאומי, הייתה חברת נשיאות וחברה בוועדות ההגנה והחינוך.[1]

בשנת 1946 נפטרה בבית החולים הדסה בירושלים בתום מחלה ממושכת. לאחר מותה הוקם לזכרה "בית בת שבע" - בית תרבות ונוער ביגור.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שביט בן-אריה, חברות הכנסת: נשים מובילות בישראל, תשע"א, ע' 27-26.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0