ג'ואן סילביה ליטל בירמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ג'ואן סלביה ליטל-בירמןאנגלית: Joan Sylvia Lyttle Birman; נולדה ב-30 במאי 1927 בניו יורק, ניו יורק) היא מתמטיקאית יהודייה-אמריקאית המתמחה בטופולוגיה ממדית נמוכה. לליטל-בירמן היו תרומות רבות בנושאי תורת הקשרים, חבורת הצמות, נושאים הקשורים בתורת הקבוצות בגיאומטריה, אלגוריתמים, גיאומטריה ליצירת קשר, ומערכות דינמיות. ליטל-בירמן היא המחברת של המונוגרף המחקרי "Braids, Links, and Mapping Class Groups". ביוני 1997 קיבלה ליטל-בירמן[1][2] תואר דוקטור של כבוד במדעים מהטכניון. כיום, ליטל-בירמן היא פרופסורית חוקרת במכללת ברנרד בקליפורניה. היא מתמחה בנושא תורת הקשרים וטופולוגיה וכתבה מעל ל-70 כתבי יד ו-5 ספרים.[1][2][3]

ביוגרפיה

משפחה

ג'ואן ליטל-בירמן נולדה בניו יורק סיטי, להוריה ג'ורג' ולילאן ליטל, מהגרים יהודיים. אביה נולד ברוסיה, גדל בליברפול, אנגליה, והיגר לארצות הברית בגיל 17. הוא ניהל עסק מצליח כיצרן שמלות. למרות שג'ורג' שיבח והוקיר את ההזדמנויות שארצות הברית העניקה לו הוא עודד את בנותיו להתמקד בחינוכן ולא להיכנס לעולם העסקים. אימה של ליטל-בירמן נולדה בניו יורק והייתה ביתם של מהגרים רוסים-פולנים. לליטל-בירמן היו עוד שלוש אחיות, הלן הבכורה, רות', ועדה, כאשר ג'ואן ליטל-בירמן היא האחות השלישית. בשנת 1950 נישאה לג'וסף בירמן (פיזיקאי תאורטי) וגידלה שלושה ילדים. בנה הראשון קנת' נולד בשנת 1955, ובחמשת השנים שלאחר מכן נולדו שני ילדיה, דבורה וקארל דויד.[3]

מסלול לימודי

כבר בילדותה פיתחה ליטל-בירמן אהבה כלפי דפוסים, לדוגמה, בבית הספר היסודי הייתה מרותקת לדפוסי המספרים הזוגיים והאי-זוגיים. בתיכון בו למדה פיתחה ליטל-בירמן את אהבתה לגאומטריה.[3] בצעירותה למדה ליטל-בירמן בתיכון ג'וליה ריצ'מונד, תיכון לבנות בניו יורק. לאחר מכן למדה במכללת סווטמור בפנסילבניה. במכללת סווטמור הראתה ליטל-בירמן כישרון ללמידת שפות אבל אהבה במיוחד פיזיקה, ביולוגיה ואסטרופיזיקה. בסופו של דבר החליטה להתמקד בלימודי המתמטיקה. ליטל-בירמן לא הייתה מרוצה בסווטמור ולכן הועברה למכללת ברנרד, מכללה לנשים בלבד. שם היא קיבלה את תארה הראשון במתמטיקה בשנת 1948, ולאחר מכן את תארה השני בפיזיקה בשנת 1950. למרות זאת, ליטל-בירמן לא הרגישה שיש לה תשוקה מספקת עבור פיזיקה ולכן עברה עם ציונים ממוצעים וללא כוונה להמשיך בנושא. לאחר שעבדה בכמה חברות, ועברה את לידתו של בנה השלישי, נרשמה ליטל-בירמן ללימודי תואר שני במכון קוראנט למדעי המתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק, שם למדה ללא תשלום מאחר שבעלה עבד באוניברסיטה כפרופסור לפיזיקה. ליטל-בירמן קיבלה את הדוקטורט שלה במתמטיקה בשנת 1968, לאחר הגשת התזה: "Mapping class groups and their relationship to braid groups"י.[3]

תפקידים לאורך חייה[1]

לאחר קבלת התואר השני וסיום לימודיה, עבדה ליטל-בירמן במחלקה לניתוח מערכות ב"Precision Equipment" בשנים 1950–1953, לאחר מכן,[4] בין השנים 1953–1955 הועסקה כמנתחת מערכות עבור הארגון "W L Maxson". בשנתה האחרונה כמנתחת מערכות, ב-1955, החליטה ליטל-בירמן לא לעבוד לזמן מה על מנת לגדל את בנה הבכור שנולד, קנת', בחמש השנים שלאחר מכן נולדו גם שני ילדיה, דבורה וקארל דויד. בין השנים 1955–1960 עבדה במשרה חלקית כחברת צוות ב-"Technical Research Group", שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 1968, לאחר קבלת הדוקטורט שלה, קיבלה ליטל-בירמן הצעת עבודה בתור עוזרת פרופסור למתמטיקה במוסד סטיבן לטכנולוגיה, היא נענתה להצעה זו ועבדה שם בין השנים 1968–1971. בזמן עבודתה כעוזרת פרופסור, החל שיתוף הפעולה בינה לבין מייק הילדן, דבר שהוביל להוצאת המאמר המשותף שלהם "On the mapping class groups of closed surfaces as covering spaces" ב-1971,[4] בין השנים 1971–1972 עבדה ליטל-בירמן באוניברסיטת פרינסטון כעוזרת פרופסור אורחת והתבקשה להרצות על עבודתה ובמיוחד על שיתוף הפעולה שלה עם הילדן. לאחר שנה[5] בפרינסטון, ב-1972, חזרה ליטל-בירמן אל מוסד סטיבן לטכנולוגיה כפרופסור-חבר במחלקה למתמטיקה, אך עזבה לאחר שנה בשביל להיות פרופסור למתמטיקה במכללת ברנרד בין השנים 1973–2004 וכיהנה כיו"ר המחלקה למתמטיקה בשנים 1973–1987, 1989–1991 ו-1995–1998. בשנת 2004 פרשה ליטל-בירמן ממשרת הפרופסור למתמטיקה במכללת ברנרד ונעשתה פרופסור אמריטוס.[3]

קריירה מחקרית

מחקר עיקרי

ליטל-בירמן היא המחברת של המונוגרף המחקרי "Braids, Links, and Mapping Class Groups." זהו מונוגרף מתמטי על חבורת הצמות והתפקיד שלהן בטופולוגיה ממדית נמוכה. המונוגרף נכתב על ידי ג'ואן סילביה ליטל-בירמן, בוסס על הערות מהרצאתו של ג'יימס קנון, ופורסם בשנת 1974 בכתב העת "Princeton University Press". למרות שחבורת הצמות כבר הוצגו בעבר, זהו היה הספר הראשון שבאמת הוקדש להן. העבודה שלה תוארה כנקודת ציון דרך שהבהירה את היסודות עבור כמה תחומי משנה חדשים בטופולוגיה.[5][6][7]

פרסים וזכיות

במהלך השנים זכתה ליטל בירמן במלגות ופרסים רבים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Home Page for, www.math.columbia.edu
  2. ^ 2.0 2.1 Joan S. Birman, www.agnesscott.edu
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Joan Sylvia Lyttle Birman - Biography, Maths History (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 PROFESSIONAL VITA: JOAN S. BIRMAN
  5. ^ 5.0 5.1 W. Magnus, Book Review: Braids, links, and mapping class groups, Bulletin of the American Mathematical Society 82, 1976-01-01, עמ' 42–46 doi: 10.1090/S0002-9904-1976-13937-7
  6. ^ 6.0 6.1 Jane Gilman, Knots, Braids, and Mapping Class Groups -- Papers Dedicated to Joan S. Birman: Proceedings of a Conference on Low Dimensional Topology in Honor of Joan S. Birman's 70th Birthday, March 14-15, 1998, Columbia University, New York, New York, American Mathematical Soc., 2001, מסת"ב 978-0-8218-2966-0. (באנגלית)
  7. ^ BOOK REVIEWS
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0