ג'ון דיינה

ג'ון דיינה
John W. Dana
לידה	21 ביוני 1808; פרייברג, מחוז מיין, ארצות הברית
פטירה	22 בדצמבר 1867 (בגיל 59); רוסאריו, סנטה פה, ארגנטינה
שם מלא	ג'ון וינצ'סטר דיינה
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אקדמיית פרייברג
עיסוק	פוליטיקאי, דיפלומט
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	13 במאי 1847 – 8 במאי 1850; (3 שנים)
	→ יו אנדרסון ג'ון האברד ←
	3 בינואר 1844
	→ דייוויד דאן יו אנדרסון ←

ג'ון וינצ'סטר דיינה (באנגלית: John Winchester Dana; ‏21 ביוני 1808 – 22 בדצמבר 1867) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי ממדינת מיין שבארצות הברית. הוא כיהן כמושל ה-19 וה-21 של המדינה בשתי תקופות כהונה: הראשונה הייתה ליממה אחת ב-3 בינואר 1844, והשנייה בין השנים 1847–1850. בשנות ה-50 של המאה ה-19 היה הממונה על היחסים של ארצות הברית עם בוליביה.

ראשית חייו

דיינה נולד בעיירה פרייברג שבמחוז מיין במסצ'וסטס, בנם של ג'ודה דיינה ואליזבת ריפלי. אביו כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית במשך ארבעה חודשים מדצמבר 1836 עד מרץ 1837. בטרם פנה לקריירה עסקית הוא למד בבתי הספר המקומיים של העיר ובאקדמיית פרייברג. בשנת 1834 נשא לאישה את אלייזה אן אוסגוד, ולזוג נולדו חמישה ילדים.

קריירה פוליטית

דיינה החל את הקריירה הפוליטית שלו בבית הנבחרים של מיין כחבר המפלגה הדמוקרטית, שם כיהן בין השנים 1841–1842. לאחר מכן היה חבר הסנאט של מיין בשנים 1843–1844, ונבחר לנשיא הסנאט. ב-3 בינואר 1844 התמנה למושל מיין לאחר שהמושל בפועל דייוויד דאן התפטר. דיינה נשא בסמכויות המושל ליממה אחת בלבד, ובאותו היום הושבע לתפקיד יו אנדרסון.

בשנת 1846 התמודד דיינה לתקופת כהונה מלאה כמושל מול מועמד מפלגת החירות סמואל פסנדן ומועמד המפלגה הוויגית דניאל ברונסון^[1]. מאחר שאף מועמד לא קיבל רוב מן הקולות, נבחר דיינה לתפקיד בידי בית המחוקקים המדינתי, שהיה בשליטת המפלגה הדמוקרטית. הוא נבחר מחדש בבחירות של 1847 ו-1848. במהלך כהונתו התקבלו צעדים נגד העבדות בארצות הברית, והוא עזב את התפקיד ב-8 במאי 1850.

לאחר כהונתו הציבורית

לאחר שפרש מלשכת המושל שב דיינה לעיסוקיו העסקיים. בשנת 1853 מינה אותו נשיא ארצות הברית פרנקלין פירס לממונה על היחסים עם בוליביה. ב-10 במרץ 1859 התפטר מתפקידו וחזר למיין כדי להתמודד שוב על תפקיד המושל, אך הובס על ידי ישראל וושבורן הבן.

בערוב ימיו

לאחר הפסדו בבחירות מכר דיינה את נכסיו ועבר לאמריקה הדרומית כדי לעסוק בגידול כבשים. בעת שסייע באזור מוכי מגפה, חלה בכולרה ונפטר ברוסאריו בפרובינציית סנטה פה שבארגנטינה. שנים אחדות אחר כך הובאו שרידיו לקבורה מחדש בבית הקברות הכפרי שבעיירת הולדתו פרייברג.