לדלג לתוכן

אנסון מוריל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אנסון מוריל
Anson P. Morrill
לידה 10 ביוני 1803
בלגרד, מחוז מיין, ארצות הברית
פטירה 4 ביולי 1877 (בגיל 74)
אוגוסטה, מיין, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
חתימה
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מיין
4 במרץ 18613 במרץ 1863
(שנתיים)
→ פרימן מורס
ג'ון .ה רייס ←
מושל מיין ה־24
3 בינואר 18552 בינואר 1856
(0 שנים)

אנסון פיסלי מורילאנגלית: Anson Peaslee Morrill; 10 ביוני 18034 ביולי 1887) היה פוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמושל ה-24 של מדינת מיין בין השנים 1855–1856. לאחר כהונתו כמושל כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מיין בשנים 1861–1863.

ביוגרפיה

לוט מוריל נולד בבלגרד (אז בתחומי מסצ'וסטס, כיום בתחומי מיין) להוריו פילסי וננסי (לבית מקומבר) מוריל. משפחתו מכל צדדיה הייתה ממוצא אנגלי. אבי המשפחה שהיגר לצפון אמריקה מאנגליה ב-1632, אברהם מוריל, היה חלק מההגירה הפוריטנית הגדולה. אחיו הצעיר היה לוט מיריק מוריל, לימים מזכיר האוצר של ארצות הברית ומושל מיין גם הוא. בצעירותו עבד מוריל כמנהל הדואר של דירבורן וניהל חנות כלבו. בשנת 1833 נבחר לבית הנבחרים של מיין מטעם העיר בלגרד. בשנת 1839 כיהן כשריף מחוז קמברלנד, ובהמשך נבחר שוב לבית הנבחרים המדינתי, הפעם מטעם מדיסון, בשנת 1844. בשנת 1850 מונה לסוכן הקרקעות של המדינה וכיהן בתפקיד עד 1854.

אף שמוריל היה דמוקרט רוב ימיו חייו, ב-1853 התמודד מוריל לתפקיד מושל מיין מטעם המפלגה הרפובליקנית כתומך של חוקי היובש במיין. באותן בחירות גרף 13% מהקולות, לעומת 44% שגרף המועמד הדמוקרטי אלברט פילסברי ו-32% שגרף המושל המכהן מטעם המפלגה הוויגית, ויליאם קרוסבי. משאף מועמד לא זכה ברוב מוחלט, עברה ההכרעה לבית המחוקקים. על אף שהקואליציה השלטת של הוויגים, חברי מפלגת הקרקע החופשית, ודמוקרטים מתנגדי חוק היובש הסכימה תחילה לבחור במוריל למושל, הוויגים נסוגו מההסכם ובחרו מחדש בקרוסבי.

בשנת 1854 התמודד מוריל בשנית, הפעם כמועמד התנועה שאינם יודעים דבר, וזכה ב-49% מהקולות לעומת 31% שקיבל אלביון פריס ו-15% של אייזק ריד. גם הפעם לא הושג רוב מוחלט, אך בית המחוקקים בחר במוריל למושל. בשנת 1855 התמודד לכהונה נוספת כמועמד המפלגה הרפובליקנית החדשה, וזכה ב-47% מהקולות לעומת 44% שקיבל הדמוקרט סמואל ולס — אך בית המחוקקים העדיף את ולס על פניו.

קיימת מחלוקת בנוגע להשתייכותו המפלגתית. הסופרים מייקל ג. דבלין וג'וזף ארנסט קאלנבך הגדירו את ולס כ"מתנגד לחוקי היובש של מיין" וכחבר תנועת שאינם יודעים דבר; ההיסטוריון רוי ר. גלשאן מסווג אותו כרפובליקני שהשתייך ל"ברית מתנגדי חוק נברסקה קנזס"[1]; בעוד החוקר רוברט סובל תיאר אותו בפשטות כ"רפובליקני".

בשנת 1860 נבחר מוריל לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מיין[2]. ג'יימס בליין, שתכנן תחילה להתמודד על המושב, ויתר על כך לטובתו. בשנת 1862 החליט מוריל שלא להתמודד מחדש, כדי לפנות את הדרך לבליין. לאחר שפרש מהקונגרס שימש נשיא חברת הרכבות המרכזית של מיין. הוא כיהן תקופת כהונה נוספת בבית הנבחרים של מיין בין השנים 1881–1882. בשנת 1882 פנה מוריל לידידו הוותיק בליין וביקש ממנו להתמודד שוב לקונגרס, אך בליין מיאן.

מוריל נפטר בשנת 1887 בבירת מיין, אוגוסטה, ונקבר בבית העלמין פורסט גרוב שבעיר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנסון מוריל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. המונח "Anti-Nebraska Fusion" מתייחס לקואליציה פוליטית רחבה שהוקמה באמצע המאה ה-19 בארצות הברית, בעיקר סביב סוגיית ההתנגדות לחוק קנזס נברסקה משנת 1854 שביטל את פשרת מיזורי שאסרה את העבדות בצפון ארצות הברית.
  2. MORRILL, Anson Peaslee, באתר US House of Representatives: History, Art & Archives (באנגלית)

אנסון מוריל42118938Q370659