ג'ורג' ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס החמישי ממרלבורו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. ג'ורג' ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס החמישי ממרלבורו (אנגלית: George Spencer-Churchill, 5th Duke of Marlborough; 6 במרץ 1766 – 5 במרץ 1840) היה חבר הפרלמנט הבריטי ואציל בריטי.
ביוגרפיה
צ'רצ'יל היה בנו של ג'ורג' ספנסר, הדוכס הרביעי ממרלבורו. לאורך רוב חייו הוא נודע בתואר המשני של אביו, המרקיז מבלנדפורד. בין 1776 ל-1783 הוא התחנך באיטון קולג', ובין 1784 ל-1786 במכללת כרייסט צ'רץ' שבאוקספורד, אותה סיים ב-9 בדצמבר 1786 עם תואר Master of Arts. ב-20 ביוני 1792 הוא קיבל מהאוניברסיטה תואר דוקטור לשם כבוד במשפטים (.D.C.L).
הוא כיהן כחבר הפרלמנט הבריטי (המפלגה הוויגית) עבור אוקספורדשייר בין 1790 ל-1796, וכחבר פרלמנט טורי עבור טרגוני בין 1802 ל-1804. בתקופה זו הוא התגורר בברקשייר, רמנהאם והרסט. החל מ-1798 הוא התגורר בווייטנייטס פארק שליד רדינג, שם נודע באוספי העתיקות הנרחבים שלו, ובמיוחד באוספי הספרים. הוא התמנה לחבר באגודה לאמנויות ב-8 בדצמבר 1803, וכלורד של האוצר בין 1804 ל-1806. באותה שנה הוזמן לכהן בבית הלורדים בזכות עצמו, תחת השם ברון ספנסר מוורמלייטון. כחבר פרלמנט נודע כאופורטוניסט אשר שינה את דעותיו בהתאם לנסיבות. בסוף ימיו מיעט להביע עמדות בנושאים ציבוריים והיה עסוק יותר בחובותיו.
ב-26 במאי 1817 הוא שינה את שמו לג'ורג' ספנסר-צ'רצ'יל לאחר שירש את התואר דוכס מרלבורו, למרות שנולד והוטבל כג'ורג' ספנסר, לאחר שקיבל היתר מלכותי לעשות זאת ולשימוש בסמליו ובשלט האצולה של הדוכס הראשון ממרלבורו. שינוי זה לא הציל אותו מחובותיו הרבים, אחוזותיו הוחרמו ואוספיו נמכרו. הוא פרש לארמון בלנהיים, בו התגורר עד יומו האחרון והתקיים על הכנסה שנתית קטנה שהוענקה לדוכס הראשון ממרלבורו על ידי המלכה אן.
היומנאית הארייט ארבותנוט כתבה חוות דעת שלילית ביותר על הדוכס לאחר שביקרה בבלנהיים ב-1824:
אולם, משפחתו של הגנרל הגדול הולכת אל דחי למרבה הצער, והם אך חרפה לשם המפואר של צ'רצ'יל, שהם בחרו ברגע זה לשאת. הדוכס הנוכחי עמוס בחובות, ואינו טוב בהרבה משרלטן פשוט המספר הכל על בלנהיים. אנשים יכולים לצוד ולדוג כה הרבה בשעה, וכל הסמכות של בית המשפט של היושר נדרשה על מנת למנוע ממנו לגזום את כל העצים בפארק.
— Blenheim: The Grandest and Most Famous House in England
הוא מת ב-5 במרץ 1840 בארמון בלנהיים, ונקבר מתחת לקמרון הקפלה ב-13 במרץ 1840. בתקופתו החלה ההתדרדרות במצבו של ארמון בלנהיים, כיוון שהוציא סכומי כסף גדולים על רכישה צמחים נדירים, כשהוא נוטה להעדיף סחלבים. מתוך הגנים הרבים שהקים השתמר רק גן הוורדים.
משפחתו
ב-15 בספטמבר 1791 הוא נישא לליידי סוזאן סטיוארט, בתו של ג'ון סטיוארט, הרוזן השביעי מגאלוויי. לזוג נולדו ארבעה ילדים:
- ג'ורג' ספנסר-צ'רצ'יל, הדוכס השישי ממרלבורו (1793–1857)
- לורד צ'ארלס ספנסר-צ'רצ'יל (1794–1840), נישא לאלתראד קתרין בנט עם צאצא אחד.
- הכומר לורד ג'ורג' הנרי ספנסר-צ'רצ'יל (1796–1828), נישא לאליזבת מרתה נארס.
- לורד הנרי ג'ון ספנסר-צ'רצ'יל 01797–1840)
- בנו הלא חוקי ג'ון טאסטיאן (1799–1873)
קישורים חיצוניים
- מידע באתר Berkshire History
- מידע באתר thepeerage.com
- מידעבאתר הרשמי של ארמון בלנהיים
- William Carpenter, Peerage for the people, 1837, pages 504-505
