אן, מלכת בריטניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אן, מלכת בריטניה
Anne, Queen of Great Britain
לידה 6 בפברואר 1665
ארמון סנט ג'יימס, לונדון, אנגליה
פטירה 1 באוגוסט 1714 (בגיל 49)
ארמון קנסינגטון, לונדון, אנגליה
מדינה ממלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד
מקום קבורה מנזר וסטמינסטר, לונדון, אנגליה
בן זוג הנסיך ג'ורג', דוכס קמברלנד
שושלת בית סטיוארט
תואר מלכת בריטניה הגדולה ואירלנד
אב ג'יימס השני
אם אן הייד
צאצאים הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר
מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד
8 במרץ 17021 במאי 1707
(5 שנים ו־7 שבועות)
מלכת בריטניה הגדולה ואירלנד
1 במאי 17071 באוגוסט 1714
(7 שנים ו־13 שבועות)

אן, מלכת בריטניה (Anne, Queen of Great Britain, ‏6 בפברואר 1665 - 1 באוגוסט 1714) הייתה מלכת אנגליה, סקוטלנד ואירלנד בתחילת המאה ה-18, והמלכה הראשונה של ממלכת בריטניה הגדולה. אן הייתה המלכה האחרונה לבית סטיוארט, לפני העברת המלוכה לבית הנובר.

חייה

אן נולדה ב-6 בפברואר 1665 לג'יימס דוכס יורק, אחיו של צ'ארלס השני מלך אנגליה, ולרעייתו הראשונה אן הייד, ביתו של אדוארד הייד, לורד צ'נסלור ורוזן קליירנדון הראשון. מבין שמונת ילדיהם של הוריה, היו אן ואחותה מרי היחידות שהגיעו לבגרות.

ב-1672 נודעה בציבור המרת דתו של אביה לקתוליות. עם זאת, אן ואחותה גודלו כפרוטסטנטיות, בהוראתו של צ'ארלס השני. ב-1683 נישאה אן לנסיך הדני הפרוטסטנטי ג'ורג', אחיו של כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק. מרי נישאה אף היא לנסיך פרוטסטנטי, וילם נסיך אוראנז'.

ב-1685 מת המלך צ'ארלס השני, לאחר שהמיר את דתו לקתוליות על ערש מותו, ואביה של אן עלה לשלטון כג'יימס השני. הלה, שרצה ביורש קתולי לאחר מותו, הציע לאן לרשת את הכתר אחריו אם תמיר את דתה לקתוליות, אך היא סירבה. במהפכה המהוללת הודח אביה ולשלטון עלו גיסה ודודנה, ויליאם השלישי, מלך אנגליה ואחותה, מרי השנייה, מלכת אנגליה.

מלכותה של אן החלה לאחר מותו של ויליאם השלישי ב-8 במרץ 1702. ב-1 במאי 1707 בעקבות חקיקת חוקי האיחוד, אוחדו ממלכות אנגליה וסקוטלנד לכדי ממלכה אחת, ואן הייתה למלכה הראשונה של בריטניה הגדולה.

אן לא נחשבת כמי שהשפיעה במיוחד, במהלך כהונתה כמלכה, על מדיניות אנגליה בתחומים השונים (בעיקר תחומי החוץ). למרות זאת, תקופת כהונתה עוטרה בתהילה רבה הודות להצלחותיה:

בשנת 1707 התאחדו אנגליה וסקוטלנד סופית, והפכו לממלכת בריטניה הגדולה. השתיים יצרו מסגרת כלכלית אחידה ללא גבולות מכס (בדומה למודל של השוק האירופי היום – "האיחוד האירופי"). מסגרת כלכלית זו נתנה לבריטניה יתרון על פני צרפת, גרמניה ואיטליה בנוגע לנכסים הפנימיים הרבים שמחזיקה כל אחת מהמדינות. כמו כן, המדינות המאוחדות הטריות לא כפו זו על זו את דפוסי אמונתן הדתית.

השגשוג הכלכלי בעקבות האיחוד הוביל להישגים נוספים, ולפריחה של המעמדות העליונים וחיי החברה. האצולה לא הייתה "סגורה" כמו בשאר יבשת אירופה, מעמד הסוחרים היה נכבד, והאמידים שבהם רכשו קרקעות ואף הפכו בעצמם לבני אצולה.

המלכה אן מתה בשנת 1714, ללא יורש: בנה היחיד ששרד את תקופת ינקותו, הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר, מת מבריאות רעועה בגיל 11 בשנת 1700, עוד בטרם הכתרתה למלכה. בן דודה ג'ורג' הראשון מבית הנובר הומלך תחתה, ובזאת הסתיימה תקופת המלוכה של בית סטיוארט באנגליה. מהלך שנות שלטונה כלל התרחבות בשטחי הודו ואמריקה, וחיסול השפעת הצרפתים באזורים האלה. בריטניה הייתה למעצמה הימית והקולוניאלית הגדולה והחזקה בעולם.

אילן יוחסין

ג'יימס הראשון, מלך אנגליה
 
אן, נסיכת דנמרק
 
אנרי הרביעי, מלך צרפת
 
מארי דה מדיצ'י
 
הנרי הייד
 
מרי לאנגפורד
 
תומאס איילסבורג, הברונט הראשון
 
אן דנמאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה
 
 
 
 
 
הנרייטה מריה, נסיכת צרפת
 
 
 
 
 
אדוארד הייד, רוזן קלארנדון
 
 
 
 
 
פרנסס הייד, דוכסית קלארנדון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ג'יימס השני, מלך אנגליה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אן הייד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אן, מלכת בריטניה


קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0