ג'יהאן סאדאת
| לידה | 29 באוגוסט 1933 |
|---|---|
| פטירה | 9 ביולי 2021 (בגיל 87) |
| מדינה |
 מצרים |
| השכלה | דוקטורט בספרות השוואתית מאוניברסיטת קהיר |
| עיסוק | פוליטיקאית, פעילת זכויות אדם, אקדמאית |
| דת | אסלאם סוני |
| בן זוג | אנואר סאדאת |
| פרסים והוקרה | |
ג'יהאן א-סַּאדַאת (בערבית: جيهان السادات; 29 באוגוסט 1933 – 9 ביולי 2021) הייתה פוליטיקאית, חוקרת ופמיניסטית מצרית. הייתה הגברת הראשונה של מצרים משנת 1970 ועד ההתנקשות בבעלה ב-1981[1][2][3]. כגברת הראשונה של מצרים, השפיעה רבות על הרפורמה בחקיקה למען זכויות האזרח במדינה. חוקים שקידמה העניקו לנשים מגוון של זכויות חדשות, כמו הזכות לדמי מזונות ולמשמורת על ילדים במקרה של גירושין ומכונים חוקי ג'יהאן.
ביוגרפיה
ג'יהאן ספוות ראוף נולדה בקהיר, מצרים, כילדה שלישית והבת הראשונה של משפחה מהמעמד הבינוני-גבוה. האב, סאפוואט ראוף, היה מנתח מצרי, והאם, גלדיס קוטריל, הייתה מורה לאנגלית ממוצא בריטי. אמה הייתה בתו של צ'ארלס הנרי קוטריל, מפקח משטרת שפילד סיטי. היא גדלה כמוסלמית בהתאם לרצונו של אביה, אך למדה גם בבית ספר תיכון נוצרי לבנות בקהיר.
בתור תלמידת בית ספר בגיל העשרה, הסתקרנה מאנואר סאדאת שהיה לגיבור מקומי באמצעות דיווחים בתקשורת על סיפוריו ההרואיים ועל אומץ לבו, נאמנותו ונחישותו בהתנגדות לכיבוש הבריטי במצרים. היא שמעה סיפורים רבים עליו מבת דודתה, שבעלה היה עמיתו להתנגדות ואחר כך ישב עמו בכלא.
במסיבת יום הולדתה ה-15 היא פגשה לראשונה את בעלה לעתיד אנואר סאדאת, זמן קצר לאחר שחרורו מהכלא. סאדאת נכלא למשך שנתיים וחצי בגין פעילותו הפוליטית. הם התחתנו ב-29 במאי 1949, לאחר היסוסים והתנגדויות של הוריה לרעיון שבתם תתחתן עם מהפכן חסר עבודה. הוא היה בן 31, והיא הייתה בת 15 ו-9 חודשים. אנואר סאדאת היה לאחר מכן חלק מחברי הליבה של תנועת הקצינים החופשיים שהובילה את המהפכה המצרית בשנת 1952 שהפילה את מלכות מצרים וסודאן בראשות המלך פארוק הראשון.
בתור הגברת הראשונה
במהלך 32 שנה, סאדאת תמכה בקריירה הפוליטית העולה של בעלה, בטרם היה נשיא מצרים. הם היו הורים לשלוש בנות: נועה, ג'יהאן, לובנה ולבנם גמאל. בשנת 1970 הפכה לגברת הראשונה של מצרים עם מינויו של בעלה, אנואר סאדאת, לנשיא מצרים. סאדאת מונה לתפקיד מתוקף היותו סגנו של הנשיא הקודם, גמאל עבד אל נאצר. ג'יהאן סאדאת השתמשה בפלטפורמה שלה כגברת הראשונה של מצרים כדי לגעת בחייהם האזרחים במדינה ושימשה מודל לחיקוי עבור נשים. היא סייעה בשינוי הדימוי העולמי של נשים ערביות בשנות השבעים, תוך כדי עבודה בהתנדבות והשתתפות בשירות לא ממשלתי עבור עניים.
סאדאת סיימה תואר ראשון בספרות ערבית באוניברסיטת קהיר בשנת 1977. במוסד זה גם המשיכה לתואר שני בספרות השוואתית אותו סיימה בשנת 1980 לאחר מכן לדוקטורט אותו סיימה ב-1986. לאחר שסיימה את לימודיה, הפכה למורה במרכז לאמנים ומופעים בקהיר. בנוסף הייתה פרופסור אורח באוניברסיטה אמריקן יוניברסיטי, באוניברסיטת דרום קרוליינה ובאוניברסיטת רדפורד בארצות הברית.
סאדאת הייתה האישה הראשונה לכהן כיושבת הראש של המועצה העממית של מחוז אל-מנופיה.
שירותים לא ממשלתיים
סאדאת מילאה תפקיד מרכזי ברפורמה בחוקי זכויות האזרח במצרים בסוף שנות השבעים. הרפורמה מכונה לעיתים קרובות "חוקי ג'האן". החוקים החדשים שקודמו על ידה העניקו לנשים מגוון זכויות חדשות, כולל מזונות ומשמורת על ילדים במקרה של גירושין. ג'יהאן סאדאת מילאה תפקידים מכריעים בהקמת "Talla Society", אגודה קואופרטיבית באזור הדלתא של הנילוס המסייעת לנשים מקומיות להפוך לעצמאיות. סאדאת הקימה האגודה המצרית לחולי סרטן, את בנק הדם המצרי. בנוסף, הקימה את ארגון SOS Children's Villages, כפר ילדים המספק ליתומים מצרים בתים חדשים בסביבה משפחתית ומסייע להם למצוא משפחה מאמצת.
לאחר שביקרה חיילים פצועים בחזית סואץ במהלך מלחמת ששת הימים בשנת 1967, היא הקימה את מרכז השיקום של אל ופא ואמאל (אמונה ותקווה), המציע שירותי רפואה ושיקום לנכי המלחמה וכן הכשרה מקצועית. המרכז נתמך על ידי תרומות מרחבי העולם. עם השנים החל לשרת ילדים לקויי ראייה ויש לו להקה מוזיקלית ומקהלה המופיעה ברחבי העולם.
כפעילה אירחה והשתתפה בכנסים רבים ברחבי העולם בנושאי נשים, רווחת ילדים ושלום באפריקה, אסיה, אירופה צפון ודרום אמריקה. היא עמדה בראש המשלחת המצרית לכנסים של או"ם לכבוד יום האישה הבינלאומי במקסיקו סיטי ובקופנהגן. היא ייסדה את ליגת הנשים הערבית-אפריקאית.
שנים מאוחרות
סאדאת הייתה עמיתה בכירה באוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק.
בשנת 1987 היא פרסמה אוטוביוגרפיה בשם "בת מצרים" בהוצאת סיימון אנד שוסטר בע"מ[4][5]. בנוסף הוציאה ספר שירה ערבית תחת שם בדוי. במרץ 2009 הוציאה אוטוביוגרפיה נוספת בשם "תקוותי לשלום".
סאדאת זכתה במספר פרסים לאומיים ובינלאומיים עבור שירות ציבורי ומאמצים הומניטריים לנשים וילדים. היא גם קיבלה יותר מ-20 תוארי דוקטור לשם כבוד ממכללות ואוניברסיטאות לאומיות ובינלאומיות ברחבי העולם. בשנת 1993 קיבלה את פרס השלום הבינלאומי לקהילת ישו. בשנת 2001 זכתה בפרס פרל בק.
ב-2011 התבטאה על רקע המהומות במצרים כי בחירת בעלה בחוסני מובארכ לסגנו הייתה טעות[6]. בראיון שהעניקה במסגרת אירועי יום השנה ה-30 לרצח בעלה בתוכנית "באוויר" שבערוץ המצרי "אורביט", סאדאת כינתה את תקופת כהונתו של מובארק כ"חלולה ממנהיגות"[7].
נפטרה ב-9 ביולי 2021[8].
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה
- ביוגרפיה במרכז הבינלאומי לנשים
- Thirty years later, Sadat's widow still hopes for peace, CNN, 26-3-2009
AP, ג'יהאן סאדאת, אלמנתו של נשיא מצרים לשעבר, מתה בגיל 87, באתר הארץ, 9 ביולי 2021- צבי בראל, ג'יהאן סאדאת — גברת ראשונה ויחידה במצרים, באתר הארץ, 11 ביולי 2021
- מירה צורף, ג'האן סאדאת היתה פחות פופולרית אפילו מבעלה, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ^ Zhīhān al-Sadāt : al-marʼah allatī ḥakamat Miṣr! WorldCat entry.
- ^ Zhīhān al-Sadāt : al-marʼah allatī ḥakamat Miṣr! WorldCat entry.
- ^ Jehan Sadat, Ph.D. (אורכב 10.06.2018 בארכיון Wayback Machine) official website.
- ^ מסת"ב 0-7432-3708-0
- ^ ג'יהאן סאדאת, בת מצרים, יצא לאור ע"י הוצאת אור-עם, מכיל 431 עמודים, 1978
- ^ אלמנת סאדאת: "הבחירה במובארק במחליף לבעלי הייתה טעות", באתר מאקו, 6 באוקטובר 2011
- ^ רועי נחמיאס, אלמנתו של סאדאת: בעלי טעה במינוי מובארק, באתר ynet, 6 באוקטובר 2011
- ^ גיא אלסטר, ג'יהאן סאדאת, אשתו של נשיא מצרים לשעבר, מתה בגיל 88, באתר וואלה!, 9 ביולי 2021
