ג'יימס וולף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יימס וולף
James Wolfe
James Wolfe.jpeg
לידה 2 בינואר 1727
Union flag 1606 (Kings Colors).svg ואסטרם, קנט, ממלכת בריטניה הגדולה
פטירה 13 בספטמבר 1759 (בגיל 32)
Royal Standard of King Louis XIV.svg קוויבק סיטי, צרפת החדשה
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
תקופת הפעילות 17401759 (כ־19 שנים)
דרגה מייג'ור גנרל
פעולות ומבצעים
מלחמת הירושה האוסטרית
המרד היעקוביטי
מלחמת הצרפתים והאינדיאנים
וולף כבריגידיר גנרל בצבא בריטניה

מייג'ור גנרל ג'יימס וולףאנגלית: James Wolfe; נולד ב-2 בינואר 1727 ואסטרם, ממלכת בריטניה הגדולה - מת ב-13 בספטמבר 1759 קוויבק סיטי, צרפת החדשה) היה מצביא בריטי אשר התבלט במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים. וולף הוביל את הצבא הבריטי לניצחונות מזהירים בצרפת החדשה, ששיאן היה בקרב מישורי אברהם שבו מת. וולף זכה בתהילת נצח, והפך לסמל של הניצחון הבריטי במלחמה.

ביוגרפיה

קריירה צבאית מוקדמת

וולף נולד ב-2 בינואר 1727 בבית הכומר המקומי בעיר ואסטרם שבמחוז קנט בממלכת בריטניה הגדולה. הוא היה המבוגר מבין שני בניו של קולונל (מאוחר יותר לוטננט גנרל) אדוארד וולף ואשתו הנרייטה תומפסון. בילדותו היה מיודד מאד עם ג'ורג' ורדה, שהתפרסם לימים כמדכא המרד האירי של 1798. בשנת 1740, כשהיה בן 13, הוא התגייס לצבא, ושרת ברגימנט הימי הראשון. למזלו, הוא חלה זמן קצר לאחר מכן, ולפיכך לא השתתף במשלחת הצבאית הבריטית לקרטחנה בשנת 1741, שהסתיימה באסון.

בשנת 1742 הועלה לדרגת לוטננט שני, ולאחר מכן הועבר לפלנדריה כדי להשתתף במלחמת הירושה האוסטרית. הוא לקח חלק בקרב דטינגן, במהלכו פיקד על גדוד והתבלט באומץ לבו כאשר המשיך להילחם למרות שסוסו נורה תחתיו. בשנת 1746 הגדוד שלו נקרא חזרה לבריטניה בדחיפות, עקב פריצת המרד היעקוביטי. הגדוד שלו נשלח בתחילה לניוקאסל, ובהמשך הועבר לסקוטלנד ולקח חלק בקרב פלקריק וקרב קלודן. לאחר קרב קלודן התבלט כאשר סירב לקחת חלק בטבח הבריטי ביעקוביטים בהוראתו של הנסיך ויליאם אוגוסטוס, דוכס קמברלנד. בינואר 1747 הוחזר ליבשת לקחת חלק בבלימת הצבא הצרפתי בפלנדריה, ולקח חלק בקרב לאופלד שבמהלכו נפצע קשה וקיבל ציון לשבח.

בשנת 1748 נחתמה אמנת אקס-לה-שפל שסיימה את המלחמה. וולף הוחזר לבריטניה, והיה כעת בן 21 בלבד, אולם כבר הספיק לקחת חלק בשבעה קרבות. בשנת 1749 הועלה לדרגת מייג'ור, ובשנת 1750 הועלה לדרגת לוטננט קולונל. במשך מספר שנים הוא שרת בסקוטלנד, ובמהל הזמן הזה הרחיב את השכלתו, הפך בין היתר לבקי בצרפתית ופרסם מספר חוברות צבאיות.

מלחמת הצרפתים והאינדיאנים

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מלחמת הצרפתים והאינדיאנים

בשנת 1754 פרצה מלחמת שבע השנים, ועם פריצתה הועלה וולף לדרגת קולונל. הוא הועבר לקנטרברי, כדי להגן על האזור מפני פלישה צרפתית אפשרית. בשנת 1757 השתתף במתקפה הבריטית על נמל רושפור בצרפת, שנועדה להקל מעל הלחץ על פרוסיה ביבשת אירופה. בפשיטה זו, שימש וולף מלבד תפקידיו הגדודיים גם כקצין אפסנאות ראשי. למרות שהפשיטה נכשלה, ויוזמה ג'ון מורדאונט נשפט על רשלנות, הרי שוולף היה אחד מהקצינים המעטים שזכו לתשבחות על תפקודם. במהלך הפשיטה, טען וולף בפני מורדאונט שאם זה האחרון יביא לו 5,000 חיילים, הוא יוכל ללכוד את רושפור בעצמו. מורדאונט סרב, אולם הצהרתו האמיצה של וולף הגיעה לאוזנו של ראש ממשלת בריטניה ויליאם פיט האב, וזה האחרון סבר שוולף הוא האדם המתאים כדי להגן על מושבותיה של בריטניה בצפון אמריקה מפני הצרפתים.

ב-23 בינואר 1758 הועלה וולף לדרגת בריגידיר גנרל, ונשלח לצפון אמריקה. המשימה הראשונה שלו הייתה הטלת לכידתה של מצודת לואיבור באי קייפ ברטון. המצודה עמדה ליד שפך הנהר סנט לורנס, ולכידתה הייתה חיונית מאד לצורך ההתקפה על צרפת החדשה. שנה קודם לכן עשו הבריטים ניסיון לכבוש את המצודה אולם נכשלו תודות להגנה מעולה מצד הצי הצרפתי. וולף ביצע הכנות מדוקדקות לקראת התקיפה המחודשת, וביוני נכנעו הצרפתים ולואיבור עברה סופית לידי הבריטים. לאחר מכן ביקש וולף למנף את ניצחונו, ויזם מבצע השתלטות מהיר שלאחריו נכבש מפרץ סנט לורנס. וולף היה גם מהיוזמים של "הגירוש הגדול" שבמסגרתו גורשו רבים מאזרחי אקדיה ששיתפו פעולה עם הצרפתים.

התוכנית המקורית הייתה להתקדם במהירות לאורך הנהר סנט לורנס וולכוד במהירות את קוויבק, בירת צרפת החדשה. עם זאת, החורף המתקרב אילץ את הבריטים לעכב את המבצע. באופן דומה נדחתה תוכנית לכיבוש ניו אורלינס. וולף חזר בינתיים לאנגליה, וזכה בקבלת פנים חמה במיוחד. הידיעות על הצלחותיו שימחו מאד את הציבור הבריטי שעדיין כאב את התבוסה בקרב פורט ויליאם הנרי והטבח האכזרי שבא בעקבותיו. עובדה זו גרמה לכך שהוא נבחר להוביל את הפלישה לקוויבק בשנה הבאה. למרות שבצבא הקולוניאלי באמריקה הוא החזיק כבר בדרגת מיג'ור גנרל, הרי שבאירופה הוא היה עדיין קולונל בלבד.

מידע על הפלישה המתוכננות הגיע לידיו של מפקד חיל המצב הצרפתי לואי ז'וזף דה מונקאלם, וזה האחרון ניצל את המידע כדי להתחיל בבניין ביצורי הגנה. המתיישבים הצרפתים התגייסו בהמוניהם כדי להגן על מולדתם. הפלישה יצאה לפועל בתחילת שנת 1759. הצרפתים האמינו שנהר סנט לורנס אינו עביר עבור כוח כה גדול, ולכן השקיעו בעיקר בהגנות בדרום ובמערב והזניחו את המזרח. המצור על קוויבק סיטי נמשך שלושה חודשים. במהלך אותה תקופה פרסם וולף את מה שכונה לימים "המניפסט של וולף". במניפסט זה, קרא וולף לקנדים אזרחי צרפת החדשה להישאר נייטרליים בסכסוך. וולף איים שא לא יעשו כן, "הם צריכים לצפות לתוצאות הפטאליות ביותר - בתיהם יהרסו, קודשיהם יחשפו לחיילים נרגזים, הקציר שלהם יהרס לגמרי..." עם זאת, המניפסט השיג את התוצאות ההפוכות - קנדים רבים התגייסו למיליציה הקנדית של מונקאלם, שהגיעה לכדי 10,000 לוחמים.

עם זאת, למרות שהעיר הופגזה קשות ונכתשה לחצץ, הרי שוולף לא העז לחצות את הנהר סנט לורנס כדי להטיל מצור ישיר על העיר, ובכל פעם שניסה לעשות זאת, הצרפתים המחופרים היטב בעמדותיהם הדפו אותו. בהדרגה הסיכויים לכבוש את העיר הלכו ופחתו. ב-13 בספטמבר הצליח לבסוף וולף להפתיע את מונקאלם ולחצות את הנהר עם 9,000 חיילים, ועוד לפני שזה האחרון הבין מה מתרחש הבריטים כבר היו ערוכים לקרב במישורים שמול העיר. במה שנחשב מאוחר יותר לטעות אסטרטגית גדולה שעלתה לו בחייו, מונקאלם החליט לא להמתין לתגבורת, אלא לתקוף את הבריטים במהירות האפשרית. הוא האמין ככל הנראה, שאם ימתין הבריטים יתבצרו בעמדותיהם ולא ניתן יהיה לעוקרם משם. בקרב מישורי אברהם, הביסו את הבריטים את הצרפתים, אך אלו האחרונים הדפו אותם בשערי העיר.

במהלך הקרב וולף ספג שלוש יריות. אחת בזרוע אחת בכתף ולבסוף בחזה. על פי המסופר אנשיו ביקשו להזעיק עבורו רופא, אולם הוא עצם את עיניו והודיע ש"הכל נגמר אתו". אחד הקצינים העיר באקראי "ראה כיצד הם רצים!" וולף פקח את עיניו באחת "כאדם שהתעורר מתוך שינה" ודרש לדעת "מי רצים?". הקצין השיב: "האויב אדוני". וולף השיב "השבח לאל אני מת מרוצה" ועצם את עיניו לנצח. מעניין לציין שבאותו זמן בדיוק גסס גם מונקאלם, שנפצע גם הוא במהלך הקרב. מונקאלם מת לקראת הבוקר, והעיר נפלה לידי הבריטים, שהחזיקו בה גם לאחר מצור צרפתי ארוך שהושם על העיר שנה לאחר מכן. נפילתה של קוויבק סיטי הייתה נקודת המפנה במלחמה. שהסתיימה בניצחון בריטי מוחץ ובסילוקם של הצרפתים מאמריקה, לנצח.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס וולף בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0