גום

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. גוּם (מרוסית: ГУМ, ראשי תיבות: Главный Универсальный Магазин - "חנות הכל-בו הראשית") הוא מבנה בצידה הצפון-מזרחי של הכיכר האדומה במוסקבה. לפני שנת 1920 נודע המקום כ"שורות מסחר עליונות". החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 התקבע השם הנוכחי, למעט החלפת המילה הראשונה "Главный" (ראשי) ב-"Государственный" (ממשלתי, של המדינה), דבר שלא השפיע על ראשי התיבות "גום". מאחר שהשם התקבע, הוא לא שונה גם לאחר הפרטת החנות.

המקום היה ידוע כאזור מסחרי כבר במאה ה-15, ובתקופת הצאר איוואן האיום היו במקום מספר רב של חנויות קטנות. בתחילת המאה ה-19, נבנתה חזית הבניין שנועדה להסתיר את הדוכנים שמאחוריה.

תיאור המבנה

הבניין הנוכחי באורך של 242 מטר נבנה בין השנים 1890-1893 בצידה הצפון-מזרחי של הכיכר האדומה, בהתאם לתוכניות של האדריכל אלכסנדר פומרנצב והמהנדס ולדימיר שוחוב. הבניין משלב אדריכלות רוסית מימי הביניים, עם עבודות פלדה וגג זכוכית, והוא מזכיר את תחנת הרכבת ויקטוריה שבלונדון. בתוך המבנה ישנן גלריות של חנויות המחוברות זו לזו על ידי גשרי מתכת. קוטר הגג הוא 14 מטר, ואף שנדמה כי הוא קל, מגיע משקלו ל-743 טון. תאורת פנים מובטחת על ידי אשנבים ממתכת שבהם כ-20,000 פיסות זכוכית. חזית המבנה מחולקת למספר נדבכים ומעוטרת בגרניט, בשיש ובגבס.

תיאור החנויות

לפני התקופה הסובייטית היו במבנה כ-1,200 חנויות שונות. עד לשנת 1928 תפקדו החנויות כחנויות ממשלתיות, ובאותה שנה הפך יוסיף סטלין את המבנה לבית משרדים. לאחר מותו של סטלין בשנת 1953, נפתחה החנות מחדש והייתה לאחת החנויות המפורסמות בברית המועצות. למעשה זו הייתה חנות הדגל של השלטון הסובייטי, ובאותה עת ניתן היה להשיג בה מוצרים שלא היו בנמצא ברחבי המדינה. החנות הייתה לסמלה של העיר ביחד עם הקרמלין, המאוזוליאום של לנין והכיכר האדומה כולה.

עם סיום התקופה הסובייטית הופרטו החנויות, ובמאי 2005 נרכשו יותר ממחצית מניותיהן על ידי חברת "בוסקו די צ'ילייג'י" (Bosco di Ciliegi - "יער הדובדבנים"). נכון לסוף שנת 2005 פעלו במבנה מעל 200 חנויות. במתחם התפתח סוג של קניון שכולל, בנוסף לחנויות, גם בתי מרקחת, בנקים, סניף דואר ועוד. במקום גם אזור הסעדה, גלריית ציורים ואולם מופעים. הכל-בו מהווה כיום מרכז משיכה לתיירים ובו מספר חנויות ידועות שם.