גוסטב נוסקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. גוסטב נוֹסקֶהגרמנית: Gustav Noske;‏ 9 ביולי 1868 - 30 בנובמבר 1946) היה פוליטיקאי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה שכיהן כשר ההגנה בממשלת רפובליקת ויימאר בין 1919 ל-1920.

ביוגרפיה

נולד בברנדנבורג ובמקצועו היה קצב, שעלה למשרות פוליטיות דרך פעילות במסגרת האיגודים המקצועיים. משנת 1906 ולאורך כל מלחמת העולם הראשונה היה חבר הרייכסטאג מטעם מפלגתו (הסוציאל-דמוקרטים). עיקר עניינו היה בנושאים צבאיים והאימפריה הקולוניאלית הגרמנית והיה מבין ראשוני התומכים במלחמה.

מיד לאחר המלחמה, כאשר יצר פרידריך אברט את ממשלתו מונה נוסקה לשר ההגנה, בתמיכת יועצו הצבאי של אברט, הגנרל וילהלם גרנר. פעולתו הראשונה הייתה דיכוי מרד הספרטקיסטים, מרד קומוניסטי שנוסקה חשש שעלול להפוך את גרמניה למדינה קומוניסטית, כמו מהפכת אוקטובר. לשם דיכוי המרד הסתייע נוסקה בחיילים משוחררים ימנים ממתנדבי הפרייקור וחיילי רייכסווהר, שדיכאו את המרד במחיר דמים כבד. לפי עדויות מאוחרות של קצינים שהשתתפו ברצח מנהיגי המרד קרל ליבקנכט ורוזה לוקסמבורג, השניים "הוצאו להורג" בפקודתו של נוסקה, אשמה זו מעולם לא הוכחה רשמית, אך גם לא הופרכה[1].

העיתונאי יואב קרני מתאר את נוסקה כאב-טיפוס לסוציאל-דמוקרט ההופך לכלי שרת של הימין הפוליטי והצבא. הוא כתב על תקופה זו:

במקום שנוסקה יעשה קצת סוציאליזציה ודמוקרטיזציה של הגנרלים הפרוסים, הגנרלים הם שעשו פרוסיזציה של נוסקה. הוא היה סובלני במידה שערורייתית כלפי בריונים אלימים של הימין, ועמד בראש הדיכוי הברוטלי של התקוממות פועלים בברלין. בחודשי כהונתו הקצרים הוא הפך מכשיר בידי הימין הלאומני והמיליטריסטי.

יואב קרני[2][3]

לאחר חתימת חוזה ורסאי על ידי ממשלתו, הוציא נוסקה את פקודות הפירוק ליחידות הצבא ובכללן לבריגדת ארהארדט, עקב כך פרץ במרץ 1920 הפוטש של קאפ, הפעם על ידי הצבא, הימין והמלוכנים שביקשו להשתלט על השלטון.

כשם שהשתמשו שנה קודם לכן בכוחות הימין כנגד השמאל, כן פנו עתה נוסקה, הנשיא אברט והקנצלר באואר לכוחות השמאל (האיגודים המקצועיים שנשלטו על ידי קומוניסטים) לעזרה כנגד הימין. השלושה פרסמו מיד קריאה לעם לפתוח בשביתה כללית על מנת להציל את הרפובליקה ולמנוע את חזרתו של וילהלם השני לקיסרות. ההיענות לקריאתם הייתה מלאה והשביתה שפרצה שיתקה את המשק כולו, פרט למזרח פרוסיה. עד מהרה התברר שמשטרו של קאפ לא יוכל להתקיים נוכח התגובה העממית ושלטון אברט שב על כנו.

בין 1920 ל-1933 כיהן נוסקה כמושל מחוז הנובר, ופוטר על ידי אדולף היטלר. באוגוסט 1944 נאסר על ידי הגסטפו בעקבות חשד שהיה חלק מקשר העשרים ביולי. הוא שוחרר על ידי כוחות בעלות הברית וחי בפרנקפורט. מת במהלך מסע הרצאות בארצות הברית.

לקריאה נוספת

  • אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוסטב נוסקה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ * אוטו פרידריך, לפני המבול, ברלין 1933-1918, ירושלים: הוצאת כרמל, 2010 עמ' 53.
  2. ^ יואב קרני, ‏דיוקנאות של אומץ, דיוקנאות של חומץ, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2000
  3. ^ יואב קרני, ‏אל תקנאו בפרופסור, באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0