גטו מיזוץ'
 | |
| מיקום גטו מיזוץ' בתקופת השואה, ביחד עם המחוזות המנהליים של הנאצים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גטו להרעבה, עבדות, ירי המוני |
| מדינה | אוקראינה |
| מחוז | והלין |
| אוכלוסייה | |
| מפקדי המחנה | איינזצגרופן, משטרת העזר האוקראינית, גדודי משטרת הסדר |
| מספר אסירים בשיא | 1,700 |
| נתונים | |
| מספר הנספים | 213 יהודים |
גטו מיזוץ' (בגרמנית: Misotsch; באלפבית קירילי: Мизоч; ביידיש: מיזאָטש) היה גטו, אשר הוקם במהלך מלחמת העולם השנייה בעיירה מיזוץ' שבמערב אוקראינה. הגטו הוקם על ידי גרמניה הנאצית על מנת להפריד, להעביד ולהתעלל ביהודים.
רקע
התפתחות הקהילה היהודית במיזוץ'
ב-12 בדצמבר 1774 נתן הבישוף מלוצק, פליקס טורסקי, רישיון לבניית בית כנסת במיזוץ', שאז נקראה מיזקוז. מכאן ניתן להבין שבאותן השנים החלו יהודים להתיישב במיזוץ', ובמקום התארגנה קהילה. באמצע המאה ה-19 הגיע מספר היהודים במיזוץ' ובסביבתה הקרובה ל-678 יהודים, ולאחר מספר שנים עלה מספרם ל-1000 יהודים.
בשנת 1847 הושלמה בנייתו של בית הכנסת הגדול בסיועו של הרוזן קרווצקי. יהודי העיירה התפרנסו ממסחר זעיר. בשלהי המאה ה-19 התפתחה תעשייה לעיבוד התוצרת החקלאית, נבנה בית חרושת לסוכר. מבשלת בירה וטחנת קמח גדולה. יהודים מקומיים הקימו מפעל לאריגי לבד, מנסרות, מפעלים להפקת שמן, טחנת קמח ומחלבה.
עד שנת 1900 היו במיזוץ' רק "חדרים". פעילות ציונית החלה לאחר מהפכת פברואר של 1917, ואז נפתחה ספרייה ציבורית ביידיש ועברית, ולידה הוקם חוג דרמה לחובבים. למיזוץ' היה מעמד של מועצה מקומית, ובראשה עמד ראש מועצה (סולטיס) יהודי. בשנת 1928 נוסד במיזוץ' סניף של "תרבות" וזה הצליח להפעיל בשנת 1929 גן ילדים עברי שהתקיים עד ספטמבר 1939. מאמצים להקים בית ספר עברי נכשלו והילדים למדו עברית מפי מורים פרטיים.
במיזוץ' היו שלושה בתי כנסת. בית הכנסת הגדול בן מאות השנים שופץ וחודש בשנת 1930 בתרומתו של היהודי הלבמיליון. מלבד בית הכנסת היו במיזוץ' גם בית מדרש ו"קלויז" של חסידי טריסק. לאחר מלחמת העולם הראשונה חודשה הפעילות הציבורית. הספרייה נפתחה מחדש וגדלה עד שהיו בה 2,000 כרכים בערך ונוספו לה גם ספרים בפולנית.[1][2][3]
מיזוץ' הייתה באופייה עיר מסורתית, בעלת תרבות יהודית שומרת מסורת, ובאזור היו הרבה מקומות יהודיים, כמו בית מדרש ובית כנסת גדול.[4]
כאשר גרמניה תקפה את ברית המועצות, כמה יהודים ברחו עם הצבא האדום הנסוג. כאשר פליטים רבים מפולין הכבושה הגרמנית נמלטו ממעשי זוועה גרמניים, האוכלוסייה היהודית במיזוץ' תפחה במידה ניכרת.[5]
מיזוץ' ממוקם כ-29 ק"מ מזרחית לדובנו.[6] לפני הפלישה הגרמנית-סובייטית לפולין ב-1939, הייתה העיירה מיזוץ' ממוקמת במחוז וולין שברפובליקה הפולנית השנייה. היא סופחה על ידי ברית המועצות בעקבות הפלישה הסובייטית למזרח פולין ב-1939. מיזוץ' נכבשה על ידי הוורמאכט במבצע ברברוסה. כ-300 יהודים נמלטו עם הסובייטים הנסוגים.[7]
מרד וחיסול
ב-12 באוקטובר 1942 נכלאו בגטו כ-1,700 יהודים בעזרת משטרת עזר אוקראינית ושוטרים גרמנים, שהם היו לקראת פעולת חיסול הגטו. היהודים נלחמו במרד שכנראה נמשך עד יומיים. כמחצית מהתושבים הצליחו להימלט או להסתתר במהלך הבלבול לפני השמדת המרד. ב-14 באוקטובר הועברו הניצולים שנתפסו במשאיות לגיא מבודד ונורו.
צילום
היריות צולמו.[8] התמונות שהיו בבעלות SS-Unterscharführer Schäfer עד 1945 הפכו לחלק מהחקירה של לודוויגסבורג (ZSt. II 204 AR 1218/70). הן פורסמו, והפכו ידועות. לעיתים אף נאמר, כי הצילומים שייכים לגטאות אחרות.[9]
שתיים מהתמונות מציגות את ה"אקציה" בעיצומה. התצלומים מספקים עדות ברורה לנוהג ההוצאה להורג, שהיה נהוג בתקופת השואה באמצעות כדור בנציבות הרייך אוקראינה. הקורבנות הובלו בחמישיות למקום מסוים בו היה נהוג לרצחם, הושיבו אותם בין הקורבנות האחרים, חלקם אף מתים, וירו עליהם כדור אחד, בראש או בגרון.[8] היסטוריונים הגיבו על האכזריות שהוצגה בתצלומי הרצח ההמוני של מיזוץ' כך:
בשנת 1942 במיזוץ', באזור רובנו שבאוקראינה, הוצאו להורג כ-1,700 יהודים. בתצלומים נראים מספר רב של אנשים נדחפים לתוך גיא, נשים וילדים מתפשטים, שורה של נשים וילדים עירומים בתור ולבסוף גופותיהם מוצאות להורג. שני תצלומים מטרידים מיוחדים מראים את המשטרה הגרמנית עומדת בין ערמות של גופות עירומות של נשים הפזורות משני צדי הגיא.
מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה (USHMM) תיארו את ארבע התמונות כך:[8]
- #17876 - נשים וילדים יהודים מצווים להתפשט לפני הוצאתם להורג. על פי ה-Zentrale Stelle בגרמניה (Zst. II 204 AR 1218/70), יהודים אלה נאספו על ידי הז'נדרמריה הגרמנית וצוות ההגנה האוקראיני במהלך חיסול גטו מיזוץ', שבו החזיקו כ-1,700 יהודים.
- #17879 - שוטר גרמני מתכנן להשלים את ההוצאה להורג ההמונית שלו, באמצעות ירי בשני ילדים יהודים, שנורו יחד עם האחרים לאחר מכן.
- #17878 - שוטר גרמני יורה בנשים יהודיות שעדיין בחיים לאחר הוצאה להורג המונית של יהודים מגטו מיזוץ'. לפי Zentrale Stelle בגרמניה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מיזוץ', באתר האיגוד העולמי של יוצאי ווהלין בישראל, 27 בינואר 2020
- ^ ילקוט ווהלין ה' ניסן תש"ו עמ' 27
- ^ ילקוט ווהלין יח' – יט' אב תשכ"ד עמ' 17
- ^ מיזוץ' - ספר זכרון, ארגון יוצאי מיזוץ' בישראל., 1961, עמ' 9
- ^ יד ושם, Encyclopedia of CAMPS AND GHETTOS, 1933–1945. VOLUME II, Part B: Ghettos in German-Occupied Eastern Europe, עמ' 1427
- ^ JewishGen Locality Page - Dubno, Ukraine, web.archive.org, 8 בספטמבר 2016
- ^ The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: K-Sered, עמ' 832
- ^ 8.0 8.1 8.2 Photo Archives Query Results, web.archive.org, 17 באוגוסט 2012
- ^ Jaina Struk, Photographing the Holocaust: Interpretations of the Evidence, עמ' 72-73
