גיא בן הינום

גיא בן הינום, חומות העיר העתיקה ומגדל דוד. מתחת למגדל דוד בריכת הסולטאן ודרך חברון החוצה את הגיא. התמונה צולמה מגשר הסינמטק

חלקו המזרחי של גיא בן הינום

גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון. הוא מתחבר במזרח אל נחל קדרון. מתחם ממילא מהווה את קצהו השני. מקום זה הוא מקור השם גיהנום^[^{דרוש מקור: זוהר חדש, בראשית]} שניתן למקום שאליו יגיעו החוטאים לאחר המוות.

הגיא במקרא

הגיא מוזכר לראשונה בספר יהושע בחלק מתיאור גבולות נחלות השבטים בעת חלוקתן. נראה כי הגיא שימש כנקודת מוצא חשובה, שכן הוא מופיע רבות בתיאורים אלה: ”וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם“ (יהושע ט"ו, ח)

”וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל“ (שם, י"ח, טז)

וכדומה. גם בתיאור חלוקת הנחלות בימי נחמיה מופיע הגיא כסימן גבול: ”זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם“ (נחמיה י"א, ל)

.

פרסומו השלילי של הגיא היה עקב היותו מקום עבודת המולך - פולחן עבודה זרה שהתקיים בזמנו של הנביא ירמיה. המקום היה קרוב יחסית לעיר ירושלים של אותם ימים, במרחק קצר מאד מהחומה המערבית. החוקרים סבורים שגיא בן הנם הוא הגיא שעובר כיום ממערב לעיר העתיקה ומדרום להר ציון, ויוצא לנחל קדרון. משערים שבמות התופת (הבמות עליהן היו מקריבים את הבנים בעבודת המולך) היו במזרחו של החלק הדרומי של גיא בן הנם, ליד שער החרסית. השם בן הנם אינו מפורש די צרכו, אך יש המשערים^[^{דרוש מקור]} שהמקום הוא על שמו של אדם שהיו לו קרקעות באותו הגיא.

הנביא ירמיה, בנבאו על חורבן בית המקדש הראשון, מנבא כי למקום יקראו גיא ההריגה, לומר כי כל כך הרבה יהיו המתים בחורבן, עד שימלאו את גיא בן הנם במתים, אשר יהיו ”לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ“ .

הגיא כיום

הגיא המזוהה כיום כגיא בן הינום היווה חלק משטח ההפקר שחצץ בין ירושלים המזרחית והמערבית בשנים 1948–1967. בתקופת מלחמת העצמאות הופעל רכבל צבאי מעל הגיא, שקישר בין הר ציון לשכונת שמעא. הרכבל שימש להובלת אספקה ולפינוי פצועים, והופעל רק בשעות הלילה. הרכבל נשמר במצב כשיר בכל תקופת הקו העירוני.

בסוף המאה ה-19 הוקמו בעמק שתי שכונות: שמאעה במרכזו, למרגלות הר ציון, וג'ורת אל-ענב, בצפון-מערבו במקום בו נמצא היום מתחם חוצות היוצר. ג'ורת אל-ענב ננטש ב-1948 בגלל הסמיכות לגבול ושמאעה פונה בסוף שנות ה-60 במסגרת פינוי משכנות עוני.

בגיא ממוקמים בריכת הסולטאן, שהוסבה לתיאטרון פתוח למופעים רבי משתתפים, הסינמטק של ירושלים והמרכז העירוני למוזיקה ע"ש אלפרט. דרך חברון, הדרך המובילה משער יפו דרך דרום העיר לעבר בית לחם וחברון, מתחיל בצידו המזרחי של הגיא, חוצה אותו בגשר, וממשיך בצידו המערבי. חלקו הצפון-מערבי של הגיא מהווה פארק מטופח.

במערב הגיא, ישנו מצוק המשמש גם כאתר טיפוס צוקים והוא אתר הטיפוס הראשון בארץ. במשך שבע שנים היה האתר אסור לטיפוס ובחודש אפריל 2014 הותר שוב לטיפוס.