גיא מירון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיא מירון
קובץ:Guy Miron.jpg
לידה 1966 (גיל: 58 בערך)
ענף מדעי היסטוריה
מוסדות האוניברסיטה הפתוחה
יד ושם
תרומות עיקריות
חקר תולדות היהודים בגרמניה ובהונגריה
חקר השואה
היסטוריוגרפיה יהודית

גיא מירון (נולד בשנת 1966) הוא פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה וראש המרכז לחקר יהדות גרמניה בתקופת השואה במכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם. מאז אוקטובר 2019 הוא מכהן כמשנה לנשיאה לעניינים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה.[1]

מירון מתמחה בתולדות היהודים בגרמניה במאות התשע עשרה והעשרים תוך התמקדות בתקופת רפובליקת ויימאר ובתקופה הנאצית. בנוסף עסק גם ביהדות הונגריה בתקופות אלה. מחקריו עוסקים במגוון היבטים של זהות וזיכרון, בשאלות של דימויי היהודים ובסוגיות היסטוריוגרפיות.[2]

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשנת 1966. בוגר בית הספר הימלפרב בירושלים. למד כשנתיים בישיבת הר עציון לפני ואחרי שירותו הצבאי. בעל תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית. בשנת 2002 שימש כמרצה אורח במרכז בילדנר לחקר החיים היהודים באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, ארצות הברית.

באוקטובר 2003 מונה כמרצה בכיר לתולדות עם ישראל במכון שכטר למדעי היהדות בירושלים, שם שימש בין 2005 ל־2008 כדיקן. בשנת 2009 מונה כפרופסור חבר במכון שכטר. באוקטובר 2014 מונה כחבר סגל במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה וקודם לדרגת פרופסור מן המניין.

מאז 1991 מילא תפקידים שונים ביד ושם. בין השאר עסק שם בניהול הסמינרים הבינלאומיים למחנכים באנגלית ובגרמנית, בפיתוח חומרי לימוד בתחום השואה, בעריכת כתב העת "בשביל הזיכרון" ובעריכת האנציקלופדיה לתולדות הגטאות שיצאה לאור באנגלית. מאז 2012 משמש כראש המרכז לחקר יהדות גרמניה בתקופת השואה במסגרת המכון הבין-לאומי לחקר השואה ביד ושם.

מאז ספטמבר 2009 שימש במשך מספר שנים כראש ועדת המחקר והפרסום של מכון ליאו בק בירושלים וכיום הוא חבר הנהלת המכון.[3]

ספריו ומחקריו

משם לכאן בגוף ראשון – זכרונותיהם של יוצאי גרמניה בישראל

ספר זה, שמבוסס על עבודת הדוקטור של מירון ויצא לאור בשנת תשס"ה בהוצאת מאגנס והמרכז להיסטוריה גרמנית על שם ר' קבנר באוניברסיטה העברית מבוסס על עיון וניתוח של כמה עשרות חיבורים אוטוביוגרפיים שנכתבו על ידי יוצאי גרמניה בישראל. על ידי בחינת דפוסי הזיכרון האישיים של יוצאי גרמניה נחשפות ומנותחות בספר פניה המגוונים של תודעתם העצמית ומוארות בעיות זהותם כיחידים וכקבוצה המחפשת את מקומה בתוך החברה הישראלית המתגבשת. בנוסף המחקר משווה את החיבורים שנכתבו בארץ ישראל ובמדינת ישראל אותם למגוון חיבורים שנכתבו על ידי יהודים גרמנים שהיגרו לארצות הברית או שבו לחיות בגרמניה.

הספר בוחן בשיטתיות את מגוון הייצוגים של ההוויה היהודית גרמנית בזיכרונותיהם של הכותבים: יחסם הרטרוספקטיבי למולדתם הגרמנית, יחסיהם עם גרמנים נוצרים, זהותם היהודית בגרמניה וההסברים שהם מנסים להציג לקטסטרופה שפקדה את יהודי גרמניה. בדרך דומה נבחנת גם השתקפותה המורכבת של ההוויה הארץ ישראלית ומקומם של יוצאי גרמניה בתוכה.[4]

בסתיו ימי האמנציפציה זיכרון היסטורי ודימויי עבר ביהדות האירופית תחת איום הפשיזם: גרמניה, צרפת, הונגריה

ספר זה שיצא לאור במהדורות עברית (הוצאת מרכז זלמן שזר, תשע"א) ואנגלית (Wayne State University Press, Detroit, 2011) עוסק בדפוסי זיכרון העבר והפוליטיקה של עיצוב הזיכרון בשלוש קהילות יהודיות באירופה בשנים שבהן הועמדו אל מול איומי הפשיזם ושקיעת האמנציפציה. העיון בסוגיה זו מתבסס על קשת רחבה של העיתונות היהודית הקהילתית בת הזמן.

נקודת המוצא למחקר מתבססת על ההבנה שהזהות היהודית המודרנית בגרמניה, צרפת והונגריה עוצבה במידה מכרעת במהלך המאה התשע עשרה על בסיס ערכי האמנציפציה והשתלבות היהודים בתוך מדינת הלאום בה חיו. בכל אחת מהן עוצבו דפוסים של הזדהות יהודית עם מדינת הלאום ותרבותה וגובשו גם באמצעות נרטיב היסטורי שלאמנציפציה ולקידמה היה בו מקום מרכזי.

פרקי הספר עוסקים במגוון הדרכים שבהן התמודדו דוברי הקהילות הללו עם שקיעתה ולעיתים אף שברה של המציאות ההיסטורית שביסוד האמנציפציה והערכים הליברלים שהיו כרוכים בה על ידי שימוש בנרטיבים היסטוריים וסמלי עבר. מטבע הדברים סוגיות אלו הרבו מאוד להעסיק את דוברי היהודים בקהילות אלו – מעל גבי העיתונות, כתבי העת וכן ספרות היסטורית פופולרית. בחינת התמודדותה של כל קהילה עם משבר זה מתייחסת לגיוון הפנימי ולשסעים הפוליטיים הפנימיים שאפיינו אותה ועל רקע ממצאי המחקר שעסק בשאלות ייצוגי העבר בסביבת הרוב הלא יהודית בכל אחת מהמדינות הללו.[5]

יהדות גרמניה – מרחב וזמן

מאז שנת 2012 מתמקד המחקר של מירון בבחינת עולמם של יהודי גרמניה תחת המשטר הנאצי מתוך הפרספקטיבות של מרחב וזמן. מחקר זה הניב עד כה מגוון מאמרים ובקרוב יראה אור ספר שמסכם אותו.

המחקר, שנזקק למגוון תובנות תאורטיות ממדעי החברה והתרבות (פסיכולוגיה סביבתית, גאוגרפיה אנושית, סוציולוגיה של הזמן ועוד), בוחן את "המרחב הנחווה" וה"זמן הנחווה" של יהודי גרמניה בתקופה זו. על בסיס תיעוד הכולל יומנים, התכתבויות, זיכרונות ועיתונות היהודית מאיר המחקר שאלות יסוד סביב יכולתם של היהודים לנקוט ביוזמה פעילה (agency) ולהתמודד על עיצוב תודעתם העצמית. בין השאר הוא עוסק בשאלת עיצובה מחדש של חוויית המרחב הציבורי, בהתמודדות עם חוויית ההסתגרות בבית, בארגון מחדש של מעגל הזמן אל לוח השנה הנאצי ואת המתח בין חוויות של המתנה וזמן עומד לזמן מואץ ודוהר.

מחקרים נוספים

מירון עוסק גם בחקר יהדות הונגריה, חלק מפרסומיו בנושא הם בשיתוף פעולה בין חוקרת הספרות היהודית הונגרית ד"ר אנה סלאי. בין השאר שיתפו השניים פעולה בתרגום חיבורו של המדינאי ההונגרי יוסף אוטווש "על האמנציפציה של היהודים" (פורסם בהונגרית ב־1840, יצא לאור בתרגום עברי בהוצאת מרכז דינור) ובעריכת פרסום של קובץ המקורות על זהות יהודית בהונגריה: "יהודים על פרשת דרכים – שיח הזהות היהודית בהונגריה בין משבר להתחדשות" (הוצאת אוניברסיטת בר-אילן).

מירון פרסם מספר מאמרים העוסקים בהיסטוריוגרפיה יהודית בהקשרים השוואתיים ותאורטיים. בין השאר עסק מאמרו "בין ברלין לבגדאד", שפורסם בכתב העת ציון בשנת תשס"ו, באתגר של שילוב חקר תולדות יהודי עיראק והמזרח התיכון בכלל בשיח המחקרי ההיסטוריוגרפי הרחב יותר העוסק בתולדות היהודים בעידן המודרני. "לשון, תרבות, מרחב", מאמר בולט נוסף שפורסם ב"ציון" בשנת תשע"א עוסק באתגרי חקר ההיסטוריה היהודית אל מול "המפנה הלשוני", "המפנה התרבותי" ו"המפנה המרחבי". מאמרים נוספים בהיסטוריוגרפיה פורסמו במחקרי יד ושם, בעיונים בתקומת ישראל.

בשנת תש"פ שימש מירון כעורך שותף עם ד"ר סקוט אורי מאוניברסיטת תל אביב בפרסום קובץ המאמרים "אנטישמיות: בין מושג היסטורי לשיח ציבורי" שיצא לאור כשנתון במסגרת כתב העת ציון. הקובץ, בו נטלו חלק יותר מעשרים חוקרות וחוקרים, כולל מאמרים העוסקים בעת העתיקה ובימי הביניים, דיונים על מקומה של האנטישמיות במחקר ובזיכרון של השואה ועיונים מקוריים על תופעות של אנטישמיות בעת החדשה עד ימינו אלה.

הערות שוליים

  1. ^ גיא מירון, באתר www.openu.ac.il
  2. ^ גיא מירון, באתר lib.cet.ac.il
  3. ^ פרופ' גיא מירון, באתר מכון ליאובק ירושלים
  4. ^ מ'שם' ל'כאן' בגוף ראשון: זיכרונותיהם של יוצאי גרמניה בישראל - גיא מירון, באתר from-there.html
  5. ^ גיא מירון guy miron, באתר scholar.google.com
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0