גילה (עיר מקראית)
ערך זה עוסק בעיר מקראית בדרום הר יהודה. אם התכוונתם לשכונה בירושלים, ראו 
גִלֹה הייתה עיר מקראית בדרום הר יהודה. העיר נזכרת בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"א, כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה, ונמנית בראש קבוצה 5, קבוצת דרום ההר, של רשימת ערי יהודה: "מח וּבָהָר שָׁמִיר וְיַתִּיר וְשׂוֹכֹה. מט וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר. נ וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה וְעָנִים. נא וְגֹשֶׁן וְחֹלֹן וְגִלֹה עָרִים אַחַת עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן."[1] מגִלֹה באו גם אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי[2], יועצם של דוד ושל אבשלום, וכן אֱלִיעָם בֶּן אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי מגיבורי דוד[3].
הזיהוי
כאמור, גִלֹה נמנתה עם ערי דרום הר יהודה, ולפיכך יש לבקשה בתחום הקרוב לאותן ערים שזוהו בוודאות: יַתִּיר, דְבִר, עֲנָב, אֶשְׁתְּמֹה (אשתמוע), עָנִים. נהגו לזהותה בח'רבת ג'אלא הסמוכה לחלחול, שבקבוצה 8 של ערי יהודה, מערבית לבית אומר: הן פרשנים מסורתיים מאוחרים[4] והן חוקרים מודרניים כמו אולברייט[5]. אולם מיקומה של ח'רבת ג'אלא זו אינו מתאים לגאוגרפיה של רשימת הערים; היא נמצאת ליד חלחול שבקבוצה 8, צפונית לחברון שבקבוצה 6, קבוצה אשר מפרידה בין קבוצה 5 לקבוצה 8. בנוסף לכך גם אין ח'רבת ג'אלא זו ממצא מתאים[6]. לעומת זאת, ההצעה לשימור השם בח'רבת כפר ג'ל[7] שבדרום ההר, מתאימה היטב למיקומה של גִלֹה בתוך קבוצה 5.
באשר למקום עירו של אחיתופל אין עדות ישירה, אך ייתכן כי יש רמז למיקומה אף היא בדרום. שיחזור רצף המאורעות במרד אבשלום מראה כי האחרון הלך מירושלים לחברון, ורק אז שלח לקרוא לאחיתופל[8]. ייתכן שהכתוב אינו מדקדק כאן, אך מכל מקום מפשוטו נרמז שאחיתופל התגורר הלאה מחברון דרומה. ראוי לזכור שהמרד פרץ בחברון ויש בו אולי הד אחרון לעימות בין אנשי דרום הר יהודה לדוד; נתון זה עשוי לחזק מוצא דרומי של אחיתופל, שתמך באבשלום.
בתחום היישובים המזוהים מקבוצה 5 ישנו רק יישוב אחד שטרם זוהה, ואשר מתקיים מראשית תקופת הברזל 2 ובהיקף משמעותי: אתרה של דאהרייה אותו חפר אולברייט[9], ובו יש לזהות את גִלֹה[10]. זיהוי זה מתאים להנחה בדבר שימור שמה של גִלֹה בח'רבת כפר ג'ל[7], המצויה במרחק של כ-3.5 ק"מ מדאהרייה; לכל האתרים האפשריים האחרים בסביבתה של חורבה זו יש זיהויים עדיפים[11].
אתרה של דאהרייה / גלים
דאהרייה היא אתר סקר ישראל מס' 1/70/133{14-09}, נ"צ 1475.0908, בתוך הכפר דאהרייה. גובה מוחלט 650 מ', גובה יחסי 8 מ', תצפית טובה מאד. שטח האתר הקדום כ-15 דונם, ואין די נתונים כדי לקבוע את השתנות גודלו במהלך התקופות, כפי שנחשפו במהלך חפירתו של אולברייט[9]. ראשית היישוב בתקופת הברונזה הקדומה, והוא נתקיים כנראה גם בתקופת הברוזה הביניימית. היישוב התחדש בתקופת הברזל 2א, והמשיך בקיומו לפחות עד שלב 2ג של התקופה. לא ברור אם נתקיים גם בשלב 2ד, ולא נתפרסם אף שבר שניתן ליחסו לשלב זה; אולם הנתונים שבידינו חלקיים מדי, ובעת פרסום דו"ח החפירה טרם ידעו להבדיל בין חרסי שלבים 2ג ו-2ד של תקופת הברזל. כל היישובים בהר-יהודה שגדלם מעל 3–4 דונם בתקופת הברזל 2ג המשיכו את קיומם לשלב הבא, באותו מקום או באתר סמוך (לעיתים תוך ירידה משמעותית בהיקפם); לפיכך ייתכן מאוד שכך הדבר גם באתר זה. נראה שלאחר פער ניכר התחדש היישוב בתקופה הרומית 2 ובתקופה הביזנטית, וניטש שנית לתקופה ממושכת. הוא נוסד מחדש בתקופה הממלוכית, כנראה בהיקף נרחב יותר (כ-30 דונם), והלך וגדל עד היותו לאחד היישובים הגדולים בדרום הר-יהודה עד ימינו.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים מ"ח-נ"א
- ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק י"ב
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ד
- ^ יהוסף שוורץ, כותב ב"תבואות הארץ", עמ' קכ"ו: "גלה. ממערב לבית לחם משתרע הכפר הגדול בית ג'אלא"; במהדורה שהוציא אברהם לונץ בשנת 1900 כותב לונץ: "לפי סדר הערים הנזכרים ביחד את העיר הזאת המבוארים למעלה כמעט אי אפשר לאחד אותה עם הכפר בית ג'אלה הסמוך לבית לחם, ולכן השערת החקירות החדשות לאחדה עם "חירבת ג'אלא" הנמצאת בהרי חברון רחוקה 3 פרסאות אנגליות מצפון הכפר חלחול"
- ^ אולברייט 1924, עמ' 10 = Albright, W.F. 1924. Researches of the School in Western Judea. BASOR 15: 2-11. וראו גם אנציקלופדיה מקראית ב: 495
- ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 28, 47, אתר 64.
- ^ 7.0 7.1 זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, ירושלים תשכ"ז: עמ' 327.
- ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוקים ז'-י"ב
- ^ 9.0 9.1 תב"מ 3, עמ' 155–160 = W.F. Albright, ‘The Excavation of Tel Beit Mirsim III : The Iron Age’, 1943, AASOR 21-22
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 33–34
- ^ מדובר בזיהויים של הערים דומה ושמיר מקבוצה 5.
