נחלת שבט יהודה
נחלת שבט יהודה נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. הגבול הדרומי של הנחלה, שהוא גבול הדרומי של שבטי ישראל כולל תיאור עצמים גאוגרפיים - כמו "הימה" או "נחל מצרים", אזורים - כמו "מדבר צין" ותחומים כמו: "גבול אדום". נחלת השבט כוללת בתוכה גם את נחלת שבט שמעון. בנחלת שבט יהודה נמנו 48 ערים, המספר הגדול ביותר של ערים, אשר ניתנו לשבט אחד.
תיאור התנחלות שבט יהודה מופיע בספר יהושע ונחלק לארבעה חלקים עיקריים: בתחילה נכתב על ההבטחה למתן נחלת השבט לכלב בן יפונה.[1] בהמשך מוסר הכתוב מידע על גבולות נחלת השבט,[2] מכאן עובר הכתוב לתיאור כיבוש הר חברון ודביר, [3] ולבסוף מוסר הכתוב את רשימת ערי יהודה שבתחום נחלת השבט.[4]
ההבטחה לנחלה
ההבטחה למתן נחלה לשבט יהודה ניתנת לכלב בן יפונה.[5] פסוקים אלו משמשים כמצג לסיפור התנחלות שבט יהודה. הרעיון המרכזי העומד בבסיסם של פסוקים אלה הוא לטעת בקורא מהו השכר הבא על נאמנות לה'. כלב בן יפונה, שלא היה ישראלי במוצאו, זכה להתנחל ראשון בארץ כנען, בלא הגרלה כשאר השבטים ואף לפני אנשי שבטו. ספר יהושע מעמיד את איש שבט יהודה הנזכר לראשונה בספר, עכן בן כרמי[6] אשר חטא בחרם והוצא להורג, כנגד נאמנותו של בן שבט אחר כלב בן יפונה.[7]
גבולות נחלת שבט יהודה
נחלת השבט השתרעה מים המלח עד הים התיכון, מירושלים ועד לקדש ברנע. שטח נחלת שבט יהודה הוא הגדול ביותר מבין שטחם של שאר שבטי ישראל. גבולו הדרומי של שבט יהודה זהה לכתוב המתואר כגבולה הדרומי של הארץ בספר במדבר, פרק ל"ד, פסוקים ג'-ה'. במזרח גובלים ים המלח ונהר הירדן עד ליישוב בית חגלה . מערבה לבית חגלה ממשיך הגבול הצפוני של נחלת השבט. בגבול המתאר באריכות ממשיך ועולה לכיוון מעלה אדומים, משם לכיוון מזרחו של הר הזיתים, משם נפגש הגבול עם עין רוגל, במפגש עם נחל קדרון וגיא בן הינום, משם הגבול חוצה את הרי ירושלים ובכיוון מערב הר קסטל משם יורד הגבול דרך עד לים דרך נחל שורק.
בית המקדש
חלקים משטח בית המקדש היו בשטחי נחלת שבט יהודה. לפי רש"י, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד ב' חלקו של יהודה כלל את הר הבית עזרת ישראל, הלשכות, ועזרת הכהנים עד המזבח. ורק המזבח עצמו, האולם, ההיכל ובית קודשי הקדשים היו בנחלת שבט בנימין, ו”רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין”[8]. רצועה זו כללה אמה בדרום המזבח שהייתה בנחלת שבט יהודה. זריקת הדם על המזבח הייתה כשרה רק בזוויות הממוקמות בנחלת בנימין[9].
לקריאה נוספת
- גרשון גליל, תהליכי התהוותו והתנחלותו של שבט יהודה, הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות, 10, א, תשמ"ט-1989, עמ' 1–8.
קישורים חיצוניים
- מפת נחלת שבט יהודה, אדריכם, 1590. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
- מפת נחלת שבט יהודה, פולר, 1650. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ד, פסוקים ו'-י"ד
- ^ ספר יהושע, פרק א', פסוק י"ב
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים י"ג-כ'
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים כ"א-ס"ב
- ^ ספר יהושע, פרק י"ד, פסוקים ו'-י"ד
- ^ ספר יהושע, פרק ז'
- ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, ע"מ 137
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ג עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ב עמוד א'
- ^ למעט זריקת דם קרבן חטאת שכשרה בכל מקום
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | מעבר הירדן • שליחת המרגלים ליריחו • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך • תקנות יהושע בן נון | |
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מלחמות העי • מעל עכן וענישתו • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח ראובן וגד • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה • אדני בזק | |
