גילוף
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
גילוף היא פעולת השימוש בכלים במטרה לעצב משהו העשוי מחומר על ידי גירוד והסרת חלקים מחומר זה. ניתן ליישם את הטכניקה על כל חומר מוצק מספיק כדי להישאר מוצק ולא להתפורר גם כאשר הוסרו ממנו חלקים, ועם זאת רך דיו כדי לגרד חלקים ממנו עם כלים זמינים. גילוף, כאמצעי להכנת פיסול באבן או בעץ, נבדל משיטות המשתמשות בחומרים רכים וניתנים לגימור כמו חרס, פירות וזכוכית מותכת, אשר אפשר לעצבם בקלות על ידי לישה בעודם רכים ואז להתקשות ולהתקבע בצורות שעוצבו על החומר. גילוף, לעיתים קרובות, דורש הרבה יותר עבודה מאשר שיטות המשתמשות בחומרים ניתנים ללישה.[דרוש מקור]
ישנם מספר סוגי גילוף, וביניהם:
- גילוף בעצמות
- גילוף בפירות
- גילוף בדלעת (לדוגמה יצירת ג'ק-או-לנטרן)
- פיסול בקרח
- גילוף באבן
- גילוף בעץ
- גילוף באבן
היסטוריה
גילוף באבן
שרידים של חפצי אבן מגולפים וכלים שנוצרו במהלך תקופת האבן מהווים ראייה לכך שתרבויות עתיקות באזורים רבים בעולם גילפו באבן.
הטכניקות העתיקות ששימשו בגילוף באבן השתנו מעט במהלך ההיסטוריה העתיקה עד לימי הביניים. במיוחד בולטת השפעת הפיסולים של תרבויות מצרים העתיקה, המזרח הקרוב, היווני והרומי, על גילוף האבן של אירופה במהלך ימי הביניים.
במהלך ההיסטוריה, גילופים המיוחדים לתקופות מסוימות יצרו סגנונות אמנותיים מיוחדים, ובנוסף היה שימוש בכלים ייחודיים לאותה התקופה.[2]
גילוף בעץ
שרידים לגילוף עתיק בעץ קיימים כבר מהתקופה הפלאוליתית, ונעשה בו שימוש נרחב בתרבות מצרים העתיקה. בנוסף נעשה שימוש רחב בגילוף בעץ בתרבות הגותית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Jainism and Jain Architecture. 2018-01-09. ISBN 9781387503421.
- ^ Stone carving history
