גמבוזיים
 גמבוזיים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | מקריני סנפיר |
| סדרה: | גמבוזאים |
| משפחה: | גמבוזיים |
| שם מדעי | |
 Poeciliidae
| |
גמבוזיים (שם מדעי: Poeciliidae; קרויים גם משריצי חיים) היא משפחה של דגים מסדרת הגמבוזאים.
במשפחה ישנם 3 תת-משפחות:
- Poeciliinae
- Aplocheilichthyinae
- Procatopodinae
מיני ממשפחה זו נמנים עם דגי הנוי הנפוצים ביותר, בעיקר משום שהם קטנים, פעילים מאד, צבעיהם מרהיבים, עמידותם בשינויי טמפרטורות וקשיות מים שונה, חוסר רגישותם לטעויות המגדל המתחיל ואופן רבייתם הקל יחסית – כל נקבה מסוגלת להשריץ כ-10 פעמים בשנה, כשבכל השרצה בין 30 ל-120 דגיגונים. אצל הגמבוזיים ישנה דו צורתיות זוויגית בולטת וקל להבחין בין הזכרים לנקבות.
מיני גמבוזיים נפוצים
- גמבוזיה מצויה, זהו מין בצבע אפרפר, הידוע כטורף זחלי יתושים ועל כן מגדלים אותו בעיקר בבריכות נוי.
- גופי, הססגוני ביותר מבין משריצי החיים, והקל ביותר לגידול.
- סייפן מצוי,
- מולי, מין זה ידוע כמסתגל במהירות למעבר בין מים מתוקים למלוחים.
- פלאטי, בעבר נחשב כבן כלאיים של סייפן,
קיימים מינים נוספים, כאשר לכל מין תת-מינים לרוב.
מזון
מרבית הגמבוזיים הם אוכלי כל וניזונים הן ממזון מן הצומח כגון צמחי מים ואצות והן ממזון מן החי כגון זחלי יתושים ותולעים אדומות, סרטנונים זעירים הם חלק חשוב בתפריט שלהם, המוליים ידועים כאוכלי ירק וניזונים הרבה מהירוקת הגדלה על סלעים במים ועל דפנות האקווריום.
רבייה
הגמבוזיים מכונים גם "משריצי חיים" משום שהנקבות משריצות דגיגים עצמאיים ולא מטילות ביצים כיתר משפחות הדגים.
צורת הרבייה היא שמייחדת משפחה זו.הדגיגים יושרצו כ-35 ימים לאחר ההפריה ויהיו דגים עצמאיים לכל דבר, הם ימצאו את מזונם לבד ואף יאלצו להסתתר מהוריהם הרעבתניים העלולים לאוכלם. מהפריה אחת יכולים להתפתח עד 6 הריונות.
גידול והרבעה באקווריום
הגמבוזיים הם דגים חזקים המסוגלים לשרוד גם בתנאים שאינם אופטימליים, אולם, כמובן, הם יתפתחו ויראו טוב יותר באקווריומים גדולים ואיכות מים טובה וישמחו לכפית מלח על כל עשרה ליטרים של מי אקווריום. רוב בני משפחת הגמבוזיים ידידותיים ושלווים מאוד ולכן ניתן לשלבם עם מגוון דגים, כל עוד שלומם של הגמבוזיים מובטח והדיירים האחרים אינם תוקפנים בעצמם. חשוב לשמור על הדגיגים שלהם לכשיושרצו. שתי שיטות נפוצות לשמירה על הדגיגים: הראשונה, שימת האם בתא השרצה כאשר היא נראית כבר ככורעת להשריץ (מראה נפוח ונקודה שחורה בולטת ליד הביב, ולעיתים גם את עיניהם של השרצים בסמוך להשרצה). תא ההשרצה הוא קופסה שקופה שבה משריצה נקבה את הדגיגים, הם נופלים בכעין מדרון המצוי בה לחלק אחר של התא, שאליו הנקבה אינה יכולה להגיע וכך נשמרים מרעבונה. הדרך השנייה היא לגדל את האם באקווריום עמוס בצמחים צפופים בהם יוכלו להסתתר מפניה. הדגיגים הצעירים אינם זקוקים למזון ביומיים הראשונים לחייהם שכן הם נולדים עם שקיק מזון המחובר לגופם את הדגיגים הצעירים ניתן להאכיל בחלמון ביצה מפורר, במזון יבש מיוחד לשרצים ובארטמיה שהיא סרטנים קטנים שזה עתה בקעו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גמבוזיים |
