גמלי שלמה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גמלי שלמה
Sibylla pretiosa Cryptic mantis Luc Viatour.jpg
מיון מדעי
ממלכה בעלי חיים
מערכה פרוקי רגליים
מחלקה חרקים
תת-מחלקה תיקאים
סדרה גמלי שלמה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Mantodea

גְּמַלֵּי-שְׁלֹמֹה (שם מדעי: Mantodea) הם סדרה של חרקים בעלי גלגול חסר בתת-מחלקת תיקאים בעלי גוף ארוך וצר. ראשם בעל שתי עיניים גדולות, מחושים ארוכים ובעל יכולת תנועה טובה. רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו.

מקור השם

החרק נקרא על שם הדמיון לגמל שמשווים לו החזה הקדמי הארוך, הנראה כצוואר ארוך, יחד עם הראש הקטן, העשוי לנוע לצדדים. רגליו של החרק, במצבן הרגיל, סמוכות לגוף, ונראות כפרושות בתפילה, ומשום כך נקרא על שם שלמה המלך, עליו מסופר שפרש את כפיו בתפילה לשמיים.[1] מסיבה זו נקרא גם בשם "הַצַּלְיָן" (מתפלל בארמית-צלי). בדומה לכך, באנגלית, נקרא החרק "Praying Mantis", כלומר: "הנביא המתפלל". בערבית הוא נקרא "جَمَلُ اليَهُود" (ג'מל אליהוד) או "فرس النبي" (פַֿרַס א (ל)נבי; מילולית: "סוס הנביא").

מראה ותזונה

לחרק זה יש פרצוף השונה מפרצופם של שאר החרקים. על ראשו הקטן מתנוסס זוג מחושים חוטיים ארוכים. לחזהו הקדמי מחוברות שתי רגלי טרף ארוכות, הזקופות כלפי מעלה. דרך פעולתן של רגליים אלו דומה לאולר שלאורך ידיתו עוברות שתי שורות שיניים, ולהבו מסתיים בקוץ חד. הידית במקרה הזה היא קולית הרגל, בעוד הלהב הוא השוק. חרק הקרב אל גמל-שלמה נלכד במהירות הבזק בין הקוליות והשוק ונמחץ בין שיני הקולית. לאחר מכן הוא נאכל אט-אט. בתום הסעודה הזאת נותרות לפליטה כנפיו של החרק הנטרף. הטרף העיקרי של גמלי שלמה הם חגבים, זבובים וגם דבורים.

רבייה

נקבת גמל שלמה טורפת זכר

עונת הרבייה של גמל שלמה הירוק מתחילה באביב. בחלק מהמקרים טורפת הנקבה את הזכר. לפני הטלת הביצים מפרישה הנקבה ריר דביק על ענף או על עצם קשיח אחר, מקציפה אותו ואז מטילה לתוכו כ-200 ביצים. הקצף הרירי נקרש ומגן על הביצים. לאחר כחודש בוקעות מהביצים נימפות בהירות, הדומות לבוגרים, אלא שאין להן כנפיים. החזקות שבהן עשויות לטרוף את היותר חלשות. גלגולן נמשך מהאביב עד הסתיו או מהקיץ עד האביב הבא.

גמל שלמה בעל צבעי הסוואה

בישראל

בישראל המין הנפוץ ביותר הוא גמל שלמה ירוק (Sphodromantis viridis). הוא מצוי על עצים ושיחים ולעיתים גם בין עשבים. צבעו הירוק מסייע לו להיעלם מעין רואים וללכוד חרקים, שאינם מבחינים בו בתוך סביבתו. בנוסף על גמל שלמה ירוק מצויים בישראל עוד כ-20 מינים של גמלי שלמה. ובהם:

במדבר מצויים כמה מינים חסרי כנפיים של גמל שלמה, הרודפים אחרי טרפם על הקרקע, וצבעם כצבע הקרקע שעליה הם חיים:

  • גמל שלמה רץ (Rivetina baetica) - נפוץ בקיץ, ברוב חלקי הארץ.
  • גמל שלמה מדברי מצוי (Eremiaphila brunneri) - קצר ורחב, צבעו בהיר ועל רגליו טבעות כהות, חסר יכולת תעופה. נפוץ באזור ים המלח ומדבר יהודה.
  • גמל שלמה עצבני (Holaptilon pusillulum) - קטן ורוטט, צבעו כהה. נפוץ מתחת לאבנים בקיץ, במרכז ובדרום.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר מלכים א, פרק ח, פסוקים כ"ב ונ"ד.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0