דב אברון
 |
ד"ר דב אברון (1917–3 ביוני 2013) היה מנהל תיכון עירוני דתי ב-ג בתל אביב (צייטלין), בין השנים 1957–1982. מחבר "פנקס הכשרים של קהילת פוזנא"[1].
קורות חיים
נולד ב-1917 בשלזיה שבפולין. המשבר הכלכלי של 1929 הוריד את המשפחה עד פת לחם. סיים גימנסיה בעיר חוז'וב ב-1936 (היהודי היחיד בכיתתו). פעיל בתנועת הנוער השומר הדתי. למד בבית המדרש לרבנים (תחכמוני) ובאוניברסיטת ורשה עם פרופסור מאיר בלבן. עם כיבוש פולין על ידי הנאצים 1939 ברח, יחד עם אחיו שמואל, לווילנה. היה חבר בהנהלת השומר הדתי (הפועל המזרחי)[2] בהנהגת ד"ר זרח ורהפטיג, (לימים שר בממשלת ישראל). קבל ויזת מעבר ליפן מחסיד אומות העולם סמפו (ציאונה) סוגיהרה[3]. עם הגיעו לארץ ישראל ב-1940 נאסר לזמן קצר במחנה המעפילים בעתלית.
אביו יוסף, אמו שרה ושלוש אחיותיו, לאה, צילה וטוני, נספו בשואה, קרוב לוודאי, באושויץ.
מדריך נוער בעיר העתיקה (1941–1945) עם דב רפל ואחרים, ובוגר החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית (1945). מדריך במקווה ישראל לילדי טהרן (1946).
בשנת 1946 נשא לאשה את מרתה שיין, תופרת עילית בתל אביב של שנות החמישים. אב ליוסף (יוסי) ושרה (אלי).
לימד בבית ספר מוריה ובתיכון ב-ג תנ"ך, ספרות, היסטוריה ואזרחות. מורה כריזמטי[4]. ב-1957 מונה למנהל "צייטלין".
ב-1965 קבל תואר דוקטור בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ. ישראל היילפרין על "פנקס הכשרים של קהילת פוזנא".
יסד את המגמה התורנית בצייטלין וישם את תוכנית האינטגרציה בחינוך של יגאל אלון. שמש מנהל בית ספר צייטלין 25 שנה עד יציאתו לגמלאות ב-1982. נתן עדות ניצול שואה לפרויקט הווידאו של יד ושם[5], וחיבר ערכים באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה.
לאחר יציאתו לגמלאות, בין השנים 1987-1984 עבד ד"ר אברון במכון לחקר השואה, באוניברסיטת בר-אילן, וחקר את תולדות תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין בין שתי מלחמות העולם. מחקריו סוכמו בשני ספרים
"חנוך במאבקו"[6] ו-"תנועת הנוער הציונית דתית בפולין בין שתי מלחמות העולם".
נפטר בתל אביב ב-3 ביוני 2013.
מאמרים
- דב אברון, "אמונות ודעות בחינוך היהודי הדתי-לאומי בפולין בין שתי המלחמות", בתוך משה אישון (עורך): עיטורים, ירושלים, תשמ"ו.
- דב אברון, "חינוך במאבקו: לדמותו של החינוך היהודי הדתי-לאומי בפולין בין שתי מלחמות העולם", בתוך מרדכי אליאב (עורך): בשבילי התחייה, ספריית אלינר, תשמ"ח.
הערות שוליים
- ^ דב אברון, פנקס הכשרים של קהילת פוזנא, ירושלים: מקיצי נרדמים, 1967
- ^ ד"ר זרח ורהפטיג, פליט ושריד בימי השואה, סיפור הצלת היהודים בזמן השואה, יד ושם, ירושלים, תשמ"ד 1984.
- ^
עופר אדרת, ברח מהשואה ברכבת הטרנס-סיבירית, באתר הארץ, 11 ביולי 2013
- ^ רבקה שאול בן צבי, ללכת שבי אחריו, באתר מקור ראשון, 5 יולי 2013
- ^ דב אברון, עדות של פליט שואה
- ^ ד"ר דב אברון, חינוך במאבקו, ספריית אלינר, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה, 1978
