דה-מיליטריזציה

דה-מיליטריזציה משתמעת בדרך כלל כצמצום או פירוק של הכוחות המזוינים של המדינה.^[1] לדוגמה, דה-מיליטריזציה של צפון אירלנד הייתה כרוכה בצמצום מנגנוני הביטחון והצבא הבריטיים. התהליך נעשה בדרך כלל כתוצאה מהסכם שלום המסיים מלחמה או סכסוך גדול. בשונה משחרור משירות (אנ'), המתייחס לצמצום מרצון בגודלו של צבא מנצח, ולא כתוצאה מאידיאל הדדי לצמצום הכוח הצבאי.

הגדרות

דה-מיליטריזציה הייתה מדיניות במספר מדינות לאחר שתי מלחמות העולם. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בריטניה צמצמה מאוד את כוחה הצבאי, מה שמכונה גם פירוק נשק. החולשה הצבאית הבריטית במהלך עליית המשטר הנאצי בגרמניה הייתה בין הגורמים שהובילו למדיניות הפיוס.

הפיכת כוח צבאי או צבאי למחצה לכוח אזרחי נקראת גם דה-מיליטריזציה. דה-מיליטריזציה יכולה גם להתייחס למדיניות שננקטה על ידי כוחות בעלות הברית במהלך כיבוש יפן וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.^[2] צבאות יפן וגרמניה נבנו מחדש כדי לנתק אותם מהיסטוריית המלחמה האחרונה, אך הם נותרו פעילים ותוגברו כדי לסייע לבעלות הברית להתמודד עם האיום הסובייטי החדש, עם תחילת המלחמה הקרה.^[3]^[4]

דה-מיליטריזציה יכולה להתייחס גם לצמצום של סוג אחד או יותר של כלי נשק או מערכות נשק, או הסרת ציוד לחימה מספינת מלחמה.

אזור שעבר דה מיליטריזציה עשוי להיות מכונה אזור מפורז. למשל, אזור חיץ בין מדינות שהיו מעורבות בעבר בסכסוך, אשר אליו אסור להכניס אנשים או ציוד או לקיים בו פעילויות צבאיות. זה יכול לכלול גם אזורים שנקבעו במהלך סכסוכים שבהם מדינות, מעצמות צבאיות או קבוצות יריבות אוסרות על מתקנים, פעילויות או כוח אדם צבאיים באזור מסוים. האזור המפורז גם חופשי מכל פעילות המסייעת למאמצי המלחמה של כל אחד מהצדדים הלוחמים. ככלל, אזור כזה מוגן מפני התקפה ומדינות רבות אוסרות על חייליהן לפעול בו, מכיוון שהדבר יהווה פשע מלחמה שסביר להניח שיצדיק נקיטת הליכים פליליים. עם זאת, במקרה של האזור המפורז הקוריאני, האזורים שמעבר לרצועה המפורזת המפרידה בין שני הצדדים, מתאפיינים בנוכחות צבאית כבדה.

דוגמאות לדה-מיליטריזציה כוללות:

חוזה ורסאי אסר על גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה להחזיק חיל אוויר, כלי רכב משוריינים וסוגים מסוימים של כלי שיט. בנוסף, הוכרז אזור מפורז בחבל הריין.
הקיצוצים המסיביים בכוח האדם הצבאי במדינות בעלות הברית, לאחר מלחמת העולם הראשונה.
פירוק הכוחות המזוינים הבריטיים לאחר מלחמת העולם השנייה.
אמנת וושינגטון.
אמנת הנשק הכימי
ביטול צבא קוסטה ריקה ב-1 בדצמבר 1948 על ידי הנשיא חוסה מריה פיגרס.

ראו גם

הערות שוליים

↑ Frauke Lachenmann, Rüdiger Wolfrum, The Law of Armed Conflict and the Use of Force: The Max Planck Encyclopedia of Public International Law, Oxford University Press, 2017, מסת"ב 978-0-19-878462-3. (באנגלית)
↑ Destroying Weapons of Coal, Air and Water: A Critical Evaluation of the American Policy of German Industrial Demilitarization 1945-1952
↑ 80 שנה לכניעת יפן: הלקח ההיסטורי ל"יום שאחרי" בעזה, באתר www.idi.org.il, ‏2025
↑ איילת שני, "למרות השנאה והטראומה, ארה"ב החליטה לא לנקום, אלא להעמיד את יפן על הרגליים", באתר הארץ, 25 באפריל 2024

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דה-מיליטריזציה41965287Q1185641

[1] Frauke Lachenmann, Rüdiger Wolfrum, The Law of Armed Conflict and the Use of Force: The Max Planck Encyclopedia of Public International Law, Oxford University Press, 2017, מסת"ב 978-0-19-878462-3. (באנגלית)

[2] Destroying Weapons of Coal, Air and Water: A Critical Evaluation of the American Policy of German Industrial Demilitarization 1945-1952

[3] 80 שנה לכניעת יפן: הלקח ההיסטורי ל"יום שאחרי" בעזה, באתר www.idi.org.il, ‏2025

[4] איילת שני, "למרות השנאה והטראומה, ארה"ב החליטה לא לנקום, אלא להעמיד את יפן על הרגליים", באתר הארץ, 25 באפריל 2024

[1]

[2]

[3]

[4]