שלום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הסכם שלום)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:פירוש נוסף

פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מנחם בגין ואנואר סאדאת לוחצים ידיים בקמפ דייוויד, 1978

שָׁלוֹם הוא מצב של יחס דיפלומטי בין מדינות והוא הניגוד של מצב המלחמה או האויבות. במצב של שלום, היחסים בין שתי מדינות או יותר אינם כוללים עימות אלים ובין הצדדים שוררת הסכמה (בכתב או בעל פה) ליישב כל מחלוקת שתתגלה ביניהם בהתדיינות ובמשא ומתן ולא באמצעות הפעלת כוח וכפייה.

מאפייני שלום

השלום המדיני אינו מתבטא רק בהיעדר מלחמה. אחד מהיבטיו הרבים של השלום הוא גם שיתוף פעולה בין המדינות בתחומים שונים, כגון מסחר משותף, מיזמי תיירות ותשתית משותפים וחילופי תרבות וספורט. יחסי שלום שאינם כוללים היבטים נוספים אלה מכונים לעיתים "שלום קר".

השכנת שלום בין מדינות היא מטרתם של אנשים וארגונים רבים, ובראשם ארגון האומות המאוחדות. השלום יכול להתכונן מבחירה, כאשר הצדדים מסכימים ביניהם להימנע מאלימות, או בכפייה - על ידי דיכוי של אותם גורמים העלולים להפר את השלום.

הוגי דעות רבים רואים בשלום את המצב העדיף למדינה, שכן הוא מייצג מצב של ביטחון שאינו תלוי בכוח צבאי. לדוגמה, ברוך שפינוזה גרס ב"מאמר מדיני" כי השלום הוא "תכלית המצב המדיני", דהיינו הסיבה לקיום המדינה.

מדינות אחדות בעולם נהנות מתקופות ממושכות במיוחד של יחסי שלום, ובראשן שווייץ, שלא הייתה מעורבת במלחמה כלשהי מאז 1814 ונוקטת עמדה נייטרלית ביחסי החוץ שלה, ושוודיה, שגם מאחוריה תקופת שלום דומה.

אחת הסמלים של השלום היא יונת השלום.

שביתת נשק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שביתת נשק

שביתת נשק היא סיומה של מלחמה או עימות אלים אחר, (ריב) בעקבות הסכמתם של הצדדים הלוחמים על צעד זה. זהו מצב של מודוס ויונדי, שבו שני הצדדים של עימות מסוים חולקים הסכמה ארעית ולא רשמית על הפסקה של עימות זה, מתוך נכונותם להגיע או לציית להסדרים מסוימים שיבטיחו את מסלולם התקין של חייהם.

היסטוריה של שלום

במשך ההיסטוריה ציינו היסטוריונים תקופות ארוכות יותר ופחות של שלום יחסי בין מדינות העולם. תקופות כאלו היו לעיתים קרובות תוצאת שלטונה של אימפריה חזקה שהשליטה סדר ומנעה מלחמה באזורים נרחבים:

שלום וישראל

למדינת ישראל הסכמי שלום עם שתי מדינות שכנות לה, מצרים וירדן (ראו: "הסכם השלום בין ישראל למצרים" ו"הסכם השלום בין ישראל לירדן"). בנוסף, חתמה ישראל על הסכמי אברהם, שהם הסכמי שלום ונורמליזציה עם מספר מדינות ערביות: איחוד האמירויות, בחריין וסודאן. בנוסף, חתמה ישראל על הסכם שלום עם מרוקו.

בשנת 1993 חתמה ישראל על הסכם אוסלו הראשון, כחלק מתהליך שלום בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, שאינה נחשבת למדינה, אלא רשות אוטונומית למחצה (קיבלה את מעמדה הודות להסכמי אוסלו). הסכמי אוסלו מבחינה טכנית עדיין בתוקף, אף על פי שאין תהליך שלום בין הצדדים נכון להיום (תחילת שנת 2021) והסכסוך עודנו נמשך. האפשרות של השגת שלום בין ישראל לפלסטינים הוא נושא למחלוקת ציבורית עזה, הן בציבור הישראלי והן בציבור הפלסטיני.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אבריאל בר לבב (עורך), שלום ומלחמה בתרבות היהודית, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2006
  • אבינועם רוזנק, מלחמה ושלום בהגות יהודית מודרנית נוכח "האחר", דעת 62 (חורף תשס"ח), עמ' 99–125.
  • אברהם וינגורט, גדול השלום: השלום כערך על, גליונות משרד המשפטים, גיליון 28.

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0