דוד אנוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית פילוסוף ריקה. דוד אנוך (נולד ב-1971) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה ובפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עוסק בפילוסופיה של המשפט, בפילוסופיה של המוסר ובפילוסופיה מדינית.

ביוגרפיה

אנוך נולד באנגליה ושנה אחר כך עלה לישראל. בשנת 1993 סיים תואר ראשון בפילוסופיה ובמשפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית, אך לא המשיך במסלול והתגייס לחיל השריון. במהלך שירותו, אנוך סירב לשרת מחוץ לתחומי הקו הירוק באזורים בהם חיה אוכלוסייה אזרחית[1]. בתום שירותו הצבאי התמחה בבית המשפט העליון אצל השופטת דורית ביניש. בשנת 2003 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה של המוסר מאוניברסיטת ניו יורק.

אנוך קיבל את מלגת פולברייט, זכה בפרס צלטנר לחוקר הצעיר, בפרס מיכאל ברונו[2], בפרס חשין לחוקר הצעיר לשנת 2009 ובפרס הנשיא לחוקר הצעיר המצטיין באוניברסיטה העברית. בשנת 2019 זכה בפרס צלטנר לחוקר בכיר. הועלה תוך שלוש שנים מדרגת מרצה לפרופסור חבר. באוגוסט 2011 התמנה לפרופסור מן המניין.[3] בנובמבר 2012 נבחר לחבר האקדמיה הצעירה למדעים.

חוקר בין השאר את המטא-אתיקה, שהוא ענף בפילוסופיה של המוסר החוקר את טבען של השקפות, תכונות, שיפוטים מוסריים ואמירות.

הוא מייסדו ועורכו של כתב העת Jerusalem Review of Legal Studies, ביחד עם פרופסור אלון הראל.

עמדותיו

דוד אנוך מגדיר עצמו כליברל פלורליסט,[4] אף שהוא מחזיק בעמדה חריגה יחסית בנוף הליברלי הנקראת "פרקפקציוניזם",[5] אשר דוחה את דרישת הנייטרליות מהמדינה ביחס לדרכי חיים, הגדרת הטוב וכיוצא בזה.[6] לשיטתו של אנוך, השאלה האם להתערב בדרכי חיים של אחר צריכות להיחתך משאלת טיבן של דרכי חייו, כמו גם המחירים הכרוכים בהתערבות בהן.[7] חלק ניכר מכתיבתו של אנוך מתעסק בביקורת על עמדה רולסיאנית באשר לדרישת נייטרליות מהמדינה, המכונה "public reason",[8][9][10][11] לפיה כדי שפעולה של המדינה תהא לגיטימית היא צריכה להיות מקובלת, במובן כלשהו, על ידי כלל חבריה הנבונים ("reasonable") של החברה עליה היא חלה.

אנוך הוא גם "אובייקטיביסט", כלומר, מאמין כי ערכי המוסר הם אובייקטיביים וכי יש לנו כלים לחקור אותו. בכתיבתו, אנוך טוען כי השיח המוסרי מכיל יומרה מובנית לאובייקטיביות, ולשיטתו רלטיביזם מוסרי פשטני אף "מסוכן פוליטית".[12][13][14][4]

בכתיבתו אנוך שולל את קיומו של מזל מוסרי בנסיבות ובתוצאות ומתיימר להסביר את ההבדל הרלוונטי ביניהם לבין סוגים אחרים של מזל שכן יכולים להשפיע על מעמדו המוסרי של סוכן מוסרי.[15] עמדה זו מנוגדת להאמנה הרווחת כי מזל מוסרי כזה אכן קיים חרף האינטואיטיביות של תנאי השליטה. בכתיבתו חקר גם תופעות מוסריות כגון המעמד הנורמטיבי של הסכמה היפותטית, מעמד הדיון בתאוריות אידיאליות ועוד.[16]

כתבים

  • Taking Morality Seriously: A Defense of Robust Realism, Oxford University Press, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד אנוך, אדם הגון לא ייצא למלחמה על הסיפוח, באתר www.haaretz.co.il, ‏03.06.2020
  2. ^ מקור: אתר יד הנדיב.
  3. ^ העלאות ומינויים, ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים, אוגוסט 2011
  4. ^ 4.0 4.1 הפילוסופיה של המוסר עם פרופ' דוד אנוך - חלק א, באתר גלי צה"ל
  5. ^ Perfectionism in Moral and Political Philosophy, Stanford Encyclopedia of Philosophy
  6. ^ ההוגים המרכזיים הדוגלים בדרישת הנייטרליות הם רונלד דוורקין, אקרמן, ג'ון רולס ולרמור
  7. ^ הפילוסופיה של המוסר עם פרופ' דוד אנוך - חלק ב, באתר גלי צה"ל, 6 במרץ 2017
  8. ^ Public Reason, Stanford Encyclopedia of Philosophy
  9. ^ The Disorder of Public Reason, 2013, Ethics, University of Chicago Press
  10. ^ Against Public Reason, 2015, available at SSRN
  11. ^ Political Philosophy and Epistemology: The Case of Public Reason,2 2005 Available at SSRN
  12. ^ why i am an objectivist about ethics (and why you are, too), 2004, Oxford University Press
  13. ^ Taking Morality Seriously: A Defense of Robust Realism David Enoch, 2011, Oxford University Press
  14. ^ David Enoch, Impartiality and Realism: Reply to Mancuso
  15. ^ David Enoch, Playing the Hand You're Dealt: How Moral Luck Is Different from Morally Significant Plain Luck (And Probably Doesn’t Exist), 2019
  16. ^ David Enoch, באתר "אקדמיה"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0