דוד ביגמן
 | |
| הרב דוד ביגמן | |
| לידה |
1953 (גיל: 71 בערך) תשי"ד דטרויט |
|---|---|
| מקום פעילות | ארצות הברית, ישראל |
| השתייכות | אורתודוקסיה מודרנית ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | גמרא, הלכה, הגות, מחשבה יהודית, פילוסופיה של ההלכה |
| רבותיו | הרב אריה לייב בקשט, הרב ישראל זאב גוסטמן, הרב עקיבא הכרמי הרב אהרן סולובייצ'יק |
| תלמידיו | הרב אילעאי עופרן, הרב איתן טוקר ד״ר מיכה גודמן |
| חיבוריו |
יודוך רעיוני The Fire and The Cloud |
הרב דוד ביגמן (נולד בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית בתשי"ד, 1953) הוא רב אורתודוקסי מודרני. עומד בראש ישיבת מעלה גלבוע יחד עם הרב יהודה גלעד ושמואל ריינר. ממייסדי מדרשת עין הנציב ומראשי ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים לשעבר. הרב ביגמן פיתח את שיטת הרבדים, שיטה ייחודית ללימוד גמרא, המאמינה כי יש לשלב שיטות לימוד מחקריות ואקדמיות בשיטות הלימוד הישיבתיות הקלאסיות.
ביוגרפיה
נולד בדטרויט שבמישיגן. למד בישיבת "סקוקי", הסמוכה לשיקגו, אצל הרב אהרן סולוביצ'יק ולאחר מכן אצל הרב אריה לייב באקשט. לאחר עלייתו לארץ למד בישיבות נצח ישראל בראשות הרב גוסטמן, בישיבת כרם ביבנה ותקופה קצרה בישיבת מרכז הרב. הוסמך לרבנות במכון אריאל בחיפה.
בעל תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה מאוניברסיטת ויין סטייט. סיפר שהיה קרוב מרחק של קורס אחד מלסיים תואר שני, אך מכיוון שקורס זה היה דוחה את עלייתו לארץ, וויתר על התואר השני.
בשנת 1976 עלה לארץ ושרת כתצפיתן בחיל מודיעין השדה. השתתף בחיזוק קיבוץ מעלה גלבוע שנקלע לקשיים, ומשנת 1982 עד שנת 1986 כיהן כרב הקיבוץ מעלה גלבוע.
עמד בראש ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים בשנים 1986-1993, ומשנת 1993 עומד בראש ישיבת מעלה גלבוע ביחד עם הרב שמואל ריינר ועם הרב יהודה גלעד. נמנה עם מייסדי המדרשה לבנות בעין הנצי"ב.
בשנת 2012 הצטרף הרב ביגמן לארגון הרבנים "בית הלל", הפועל על מנת ליצור "מנהיגות תורנית קשובה".
משנתו ודרכו
הרב ביגמן סובר שיש לעודד לימוד תורה מתוך מחויבות הלכתית אדוקה, אך גם מתוך פתיחות והקשבה לקולות הסובבים מבחוץ. תפיסה זו משתקפת בגישתו ללימוד הגמרא, השואפת לרדת לעומקם של מגוון הקולות העולים מן הסוגיה התלמודית על שלל מקורותיה ורבדיה[1].
הרב ביגמן ידוע בפעילותו בנושאים חברתיים כמו התרת עגונות ושחרור מסורבות גט. בין היתר הוא מעורב בתנועת מעגלי צדק ובזמן מחאת האוהלים הוא ניהל שיחות על צדק חברתי בשיח היהודי. הוא מעודד לימוד תורה לנשים, ועוסק במפגשי לימוד משותף של דתיים וחילונים. כמו כן תומך הרב ביגמן בדיאלוג בין-דתי, והוא אחד מחברי ה-Board of World Religious Leaders של ארגון Elijah Interfaith Institute (אנ') העולמי.[2]
מספריו
- יודוך רעיוני - התבוננות הגותית בפרשת השבוע, הוצאת ישיבת מעלה גלבוע, תשס"ט 2009. יצא גם באנגלית בשם The Fire and the Cloud.
ביקורת: עמית קולא, תורה, יצירה וישראל עכשיו - דברים על ספרו של הרב ביגמן 'יודוך רעיוני', דעות 45, טבת תש"ע, באתר נאמני תורה ועבודה
לקריאה נוספת
- ראיון ביוגרפי על דרך לימוד הגמרא, מבוע – כתב עת ליצירה יהודית, גיליון מט.
- להביע דרך עצמאית בלימוד, ארץ אחרת, גיליון 44.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של דוד ביגמן באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של דוד ביגמן, באתר רמבי"ש
- דברים שלא ידעתם על הרב דוד ביגמן באתר כיפה
- אריאל פיקאר, ראיון עם הרב דוד ביגמן על התורה והחיים, דעות 8, סיון תש"ס, באתר נאמני תורה ועבודה
- מאמרי הרב דוד ביגמן באתר ישיבת מעלה גלבוע
- הראיה והאהבה: עיון ביחסו של הראי"ה קוק לתארים החיוביים, מעגלים ה, באתר אסיף
ממאמריו בהלכה
- עיון מחודש ב'קול באשה ערווה', באתר ישיבת מעלה גלבוע
- תשובה בעניין הפריה מלאכותית לרווקה מבוגרת, באתר ישיבת חובבי תורה
- האם אישה יכולה לברך ברכת חתנים? ('שבע ברכות'), צהר מג – עם הרב יוסף סלוטניק
- חובה הלכתית להשאר בטקס הכולל שירת נשים באתר כיפה
- תגובה: עקרות הלכתית ופסיקה הולמת, דעות 35, תשרי תשס"ח, באתר נאמני תורה ועבודה
- עקרות הלכתית? אין חיה כזאת, באתר ynet, 2 בינואר 2009
- מכתב הרבנים - הלכה וגבולות הפרשנות, דעות 51, אפריל 2011, באתר נאמני תורה ועבודה
ממאמריו בגמרא
- מאמר על שיטת לימוד הגמרא של הרב ביגמן (באנגלית)
- להתרשם מהארמון – תחנות בלימוד גמרא, מאמר אוטוביוגרפי של הרב ביגמן על דרכו בלימוד הגמרא, באתר ישיבת מעלה גלבוע
- בעיה הלכתית או תיקון חברתי? על הפרוזבול, אקדמות כ
- אדם מועד לעולם, מעגלים ב, באתר אסיף
- רשותה של האשה לעניין גיטין, מעגלים ג, באתר אסיף
- השבתת חמץ: ביטול בלב או ביעור באש, מעגלים ד, באתר אסיף
- כתב לשום מלכות שאינה הוגנת, מעגלים ו, באתר אסיף
- חסורי מחסרא ואיכא דאמרי: עיון בהיווצרות גרסה חלופית בדברי אמורא, מעגלים ח, באתר אסיף
- קווי מתאר להתפתחות הקידושין בספרות חז"ל, מעגלי תורה ומוסר (מעגלים ט), באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ הסיפור של שיטת הלימוד מתחיל אי-שם בחינוך הראשוני שקיבלתי אצל רבותיי, תלמידי חכמים שלמדו בליטא, שחינכו אותי ללמוד גמרא בלי רש"י, ולראות את רש"י כפירוש. קצת יותר מאוחר התחלתי להבין שגם בתוך הטקסט התלמודי עצמו ישנם אמירות עיקריות וישנם פירושים, ושהחומר התלמודי בנוי רבדים-רבדים. התחלתי להפריד, באופן עצמאי, בלי שום מודעות לכתבי-יד, בין הברייתות והמימרות לבין הפירושים של סתמא דש"ס, וגיליתי שזה משנה את הלימוד בצורה מאד משמעותית. החשיבה שלי נשארה ישיבתית במובן הזה שאני מחפש בכל שלב ושלב את התכנים המשפטיים, אני סובר שלא די לחפש את ה"מה", אלא יש להבין גם את ה"למה". מה שיצא בסופו של דבר הוא שיטת לימוד המאפשרת לתלמיד להתייחס ליחידות קטנות, המשנה, התוספתא, המימרא, וזה מאד משמעותי להבנה ולעיכול של החומר. יש לנסות להבין כל יחידה בדיוק כפי שהיא נאמרה, את זאת יש לעשות דרך בחינה טקסטואלית מדוקדקת כולל עיסוק בכתבי-יד ושינויי נוסח. (דעות 8, סיון תש"ס
- ^ [1]
