דוד ג'ורג'יו מנדס
 | |
| לידה | 11 בפברואר 1937 (גיל: 87) |
|---|---|
| ענף מדעי | רפואה, אורתופדיה |
| הערות | יהודי, יליד רומא |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחום האורתופדיה, יישומים בחומרים מתקדמים | |
דוד ג'ורג'יו מֶנדֶס נשיא (באנגלית: David Giorgio Mendes Nassi; נולד ב-11 בפברואר 1937 ברומא) הוא רופא ומנתח ישראלי, מומחה בכירורגיה אורתופדית.
מנדס ניהל את המחלקה לכירורגיה אורתופדית והמרכז לשתילת מפרקים במרכז הרפואי בני ציון (רוטשילד) בחיפה. הוא חבר הסגל האקדמי בטכניון, יזם וניהל את הכנסים הבינלאומיים השנתיים לכירורגיה אורתופדית בחיפה. הקים דור של מנתחים אורתופדים שניהלו מחלקות בארץ. יישם שיטות ומערכות מתקדמות בתחום החלפת מפרקים במשתלים המלאכותיים ובמיוחד של מפרקי הירכיים והברכיים.
רקע משפחתי
דוד מנדס נולד ברומא למשפחת רופאים. סבו פרופסור גוידו אהרון מנדס ניהל את בית החולים של הצלב האדום ברומא. בצל השינויים הפוליטיים וחוקי האפליה נגד יהודים באיטליה עקרה המשפחה בשנת 1939 לשווייץ, שם המתינה לאשרות הבריטיות לכניסה לארץ. האשרות הושגו בעזרתו הישירה של האפיפיור פיוס ה-12 ידידו של סבו הפרופסור גוידו מנדס.
המשפחה עלתה לארץ והתיישבה בגדרה. אביו ד"ר מאור מנדס, וסבו היו ממובילי הטיפול במחלת השחפת ומיגורה. בתקופת מלחמת העצמאות עברה המשפחה לרמת גן שם סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר 'אוהל שם'.
באותה תקופה התאמן בסיוף אצל המאמנים מאזיי ונובל וזכה באליפות ישראל משנת 1955 עד 1963.
בשנת 1955 לאחר שסיים קורס קציני תותחנים החל את לימודיו בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת העתודה האקדמית. הוא התחתן עם חברת ילדותו, נילי שמואלי,[1] והחל לעבוד במחלקה האורתופדית בניהולו של פרופסור ארנסט ספירא ולאחר מכן כרופא בגדוד 52 של חיל השריון.
תחילת דרכו כרופא
ב-1965 עבר עם משפחתו לניו-יורק כדי להתמחות בכירורגיה אורתופדית בביה"ח האוניברסיטאי מאונט סיני ובביה"ח ע"ש אלברט איינשטיין במחלקתו של פרופסור ארתור הלפט (Helfet). בסיום התמחותו השתלם אצל פרופסור פיליפשוט ווילסון II בביה"ח Special Surgery של אוניברסיטת קורנל, בהתמחות על של ניתוחי משתלי מפרקים מלאכותיים. משם עבר לבית החולים לנוקס היל, שם הקים את מרפאת ניתוחי הירך.
הדריך והרצה כפרופסור בביה"ח אלברט איינשטיין בברונקס, בבית הספר לרפואה מאונט סיני בקווינס וביה"ח אלמהרסט ובבית החולים לילדים בברוקלין. במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור הגיע לארץ כדי ליטול חלק במלחמה במסגרת חיל הרפואה.
ב- 1975 חזר לישראל לניהול המחלקה לכירורגיה אורתופדית בביה"ח רוטשילד - בני ציון עם אשתו ושני ילדיו עידו ושרון. בנו יוני נולד בחיפה.
רפואה, מחקר והוראה
דוד מנדס ניהל את המחלקה לכירורגיה אורתופדית עד לפרישתו בשנת 2002. המחלקה נתנה שירות קהילתי אורתופדי ומגוון ניתוחים חדישים לתושבי חיפה והמדינה כולה. למבוגרים, לגיל הגדילה ויילודים, לנפגעי גפיים בתאונות ובספורט ולקטועים. בעיקר כטיפול במחלות הארתריטיס ראומטיזם ושחיקת סחוס של מפרקי הירך והברך.
בשנת 1980 הקים פרופ' מנדס את 'המרכז לשתילת מפרקים', שזכה לתמיכתם של שר הבריאות אליעזר שוסטק ומנהל בית החולים דב גולן. המרכז היה פרויקט שאפתני לטיפול בחולים, למחקר ופיתוח של משתלים מלאכותיים עם חומרים מתקדמים והוכרז על ידי שרת הבריאות שושנה ארבלי-אלמוזלינו כמרכז ארצי.
במשך 15 שנים יזם וניהל את הכנסים האורתופדים הבינלאומיים השנתיים של 'המרכז לשתילת מפרקים'. לכנסים הוזמנו טובי המרצים האורתופדים, מדענים ותעשינים מתחום המכשור הרפואי מרחבי העולם.
פעילות מקצועית ואקדמאית
במהלך 37 שנות פעילות פרסם כמאה וחמישים מאמרים, תצוגות וסרטים מדעיים. חקר את השימוש במגוון סוגי אנרגיה לעידוד של בניית עצם ואיחוי שברים. יצר פיתוחים חדשניים של מישתלי מפרקים, חומרים ביו רפואיים, מכשור אורתופדי וטכניקות כירורגיות. כתוצאה מפעילות זו יצר ורשם פטנטים בינלאומיים.
במסגרת הקלינית במחלקתו יזם לראשונה את ניתוחי החלפת מפרק הברך במישתל מלאכותי, טכנולוגיה שהביא מארצות הברית, שידרג את ניתוחי מפרק הירך עם תשלובת של חלקים מפרקיים קרמים שפותחו בגרמניה בשילוב עם סגסוגת מטיטניום שפותחה בצרפת. חלקים אלו שפרו בצורה מרשימה את תוצאות הניתוח והאריכו משמעותית את חיי המושתל.
במסגרת 'המחלקה והמרכז לשתילת מפרקים' יצר שיתוף פעולה פורה עם מדעני הטכניון, והאוניברסיטה העברית בירושלים, ועם תעשיות עתירות ידע כרפאל, התעשייה האווירית ולהבי ישקר בפיתוח משתלים וחלקי חילוף למפרקים ורצועות, ועם אלסינט ואלביט בנושאי הדמיה ממוחשבת ותהודה מגנטית.
בשיתוף עם צוותים בינלאומיים במימון קרן גרמניה-ישראל ניהל נושאי מחקר של החלפת רצועות מפרקים ברצועת סינתטיות, ובשתוף של תעשייה בריטית פיתח ויישם תחליף של פיקת ברך מלאכותית.
כיום מתגורר פרופ' מנדס עם רעיתו רותי בארץ וממשיך בכתיבה שמיועדת לקהילה על מגוון נושאים אורתופדיים, וחוות דעת על רשלנות רפואית ומניעתה.
ניתוח משתל ירך מלאכותי במבוגר עם נקיעה מלידה[2]
מטרת מחקר קליני זה הייתה להגדיר תכנון אלגוריתמי של שיטות טיפול כירורגי בבעיה מאתגרת זו שיש בה עוות ניכר של האנטומיה הרגילה של המפרק. רוב השיטות לסיווג של היחסים האנטומיים בין ראש הירך והמרחשת (האצטבולום) מתבססות על צילומי רנטגן. שיטה זו מגדירה דירוג תפקודי של הרקמות הרכות (שרירים, גידים ורצועות) בנוסף לדירוג היחסים האנטומיים על פי צילומי טומוגרפיה ממוחשבת (CT). הכרת השיטה שימשה כמבחן להערכה עצמית של כירורגים אורתופדים בארצות הברית.
משתל פיקת ברך מלאכותית
משתל ברך מלאכותי הוא פתרון כירורגי מצוין לבעיות ארתריטיות של הברך. ניתוח זה יושם לראשונה במרכז לשתילת מפרקים בחיפה ונלמד שבמקרה של כשל שחיקתי המרכיב הבעייתי הוא הפיקה שעשויה מפוליאתילן קשיח. ניסיון החברה היצרנית בחו"ל לחזק את הפיקה עם בסיס מתכתי הרע עוד יותר את שחיקתה. המסקנה הייתה שצריך להגדיל את עובייה של הפיקה כדי לשפר את עמידותה ולשם כך תוכנן שינוי בקונפיגורציה של הפיקה ושינוי בהכנת החלק הגרמי של הפיקה הטבעית שאליה מחובר המשתל עם צמנט אקרילי. הפיקה החדשה נכנסה לשימוש בנייתוחי החלות ברך והתוצאות הקליניות מעולות.
החלפת הברך במשתל מלאכותי[3]
ניתוח החלפת הברך במשתל מלאכותי נכנס לשימוש לראשונה באנגליה אבל פותח במקור בארצות הברית בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. בשנת 1975 ביצע בהצלחה את החלפת הברך הראשונה בישראל. תוך תקופה קצרה הפך לניתוח מקובל במרבית המחלקות האורתופדיות בארץ שנים רבות בטרם שחדרה השיטה לאירופה.
משתל ירך מחומר מרוכב פחם-פחם
התכונות הנדרשות ממשתל שמחליף עצם או מפרק הן עמידות לאורך שנים רבות בעומס המחזורי הרב שמוטל עליו (עד כשבע פעמים משקל הגוף), להיות יציב מבחינה ביו-כימית, עמיד בפני שחיקה, ומתאים מבחינה ביולוגית כך שלא יעורר דחייה בגוף המושתל. הניסיון הקליני עם מגוון של מתכות ופולימרים לא ענה כהלכה לכל הדרישות הללו. מהיות הפחם רכיב בכל חומר אורגני ומהיותו קשיח ויציב מבחינות מכנית וכימית תוכנן בעזרת חברת רפאל ומדעני הפקולטה להנדסת מכונות של הטכניון משתל מרוכב מסיבי פחם ומטריצה של פחם. המרכז לשתילת מפרקים בחיפה היה אז בין חברות ספורות בעולם, שחקרו את האפשרות של מתן תכונות עמידות מחזורית מכנית בשלושה ממדים של דחיסה, כפיפה וגזירה בבניית משתל מפרק ירך. החיסרון של פחם-פחם שלא ניתן היה לשפר במידה מספקת את עמידותו כנגד שחיקה.
הבעייתיות של ביו-חומרים בהשתלות מפרקים ודרכי פתרון חדשניות - פיתוח הפולימר 1-MP
חברת ממטק נוסדה על ידי חמישה מדענים - עליזה בוכמן, שמחה סיבוני, פרופ' דוד מנדס, רוב בריאנט, ד"ר ריי פיין, ופיתחה ביו-חומר חדש שמכונה 1 -MP. זהו פולימר מצולב בשלמותו, שפותח בנאס"א בארצות הברית על ידי רוב בריאנט ובצורתו המקורית משמש למיסבים של מנועי סילון. המבנה המולקולארי שונה על מנת להתאימו לשימוש ביולוגי. מגמת הפיתוח הייתה לשדרג את כל אותם חומרים שמשמשים כיום כחלקים מפרקיים נעים במישתלי מפרק הירך, הברך והכתף עם חומר יותר עמיד לאורך זמן בתנאי הלחץ והשחיקה של מפרקים אלו באדם. בשלוש שנות מחקר מעבדתי ונסויי חיה מוצלחים של 1-MP במסגרת חממה, הוכחו חוזקו שאינו נופל משל מתכת, עמידותו בפני שבר שטובה יותר משל קרמיקה, עמידותו בפני שחיקה שאיננה פחותה מזו של פוליאתילן מצולב, מקדם חיכוך מינימלי, פסיביות מבחינה כימית ועמידות תחת עומס מחזורי. כיום מבוצעים ניסויים קליניים בשני מרכזים- בניו זילנד ובישראל.
משתל ירך מלאכותי עם משטחים מפרקיים שכולם קרמיקה
מאז תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת מוכר ניתוח החלפת מפרק הירך למוצלח שבניתוחים המשקמים של האורתופדיה במבוגרים. אבל אחוזי הכשל שהיו תחילה מועטים גברו משנה לשנה בעיקר בגלל שחיקה של החלקים המפרקים הנעים של המשתל. החיפוש אחרי חומרים ביוקומפטיבילים עם תכונות מכניות ועמידות בפני שחיקה התמקד בשפור במטלורגיה ובתעשייה של פולימרים ויצר חומרים טובים ויעילים יותר. עם זאת ההתמדה של חברות צרפתיות וגרמניות ויפניות בתעשייה קרמית נתנה תשובה טובה עוד יותר. במרכז לשתילת מפרקים בחיפה הותחל השימוש במשתלים קרמים של חברת סרמטק בשנת 1997 ובכך הוכפלה ההערכה של תוחלת תפקוד המשתל ל-20 עד 30 שנה.
קיבוע של משתל מפרק הירך עם שתלי עצם וצמנט אקרילי
השימוש בצמנט אקרילי היה חלק בלתי נפרד מהקבוע בעצם של חלקי משתל הירך. במקרים שסבלו מהרס של רקמת העצם כמו אחרי תאונות קשות נדרשו שתלי עצם כדי לשקם את החלק החסר. כשהמרחשת נפגעה לא נתן היה לקבע את כפת המשתל מבלי לשחזר את מבנה המרחשת. מכיוון שהתהליך של התקשות צמנט אקרילי בזמן הכנתו הוא אקזותרמי ויוצר חום גבוה מקובל היה שהחום גורם לנמק של שכבת העצם שבאה במגע עם הצמנט. בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, בוצעה סדרת מחקר בחיות מעבדה במרכז לשתילת מפרקים חיפה, ובה הוכח ששתלי עצם אינם מאבדים את חיוניותם גם לאחר מגע אינטימי עם צמנט. כך נסללה הדרך לשימוש שגרתי של שתלי עצם כהכנה לקבוע של חלקי משתל עם צמנט.
שימוש בחנקן נוזלי להקפאה של גידול (GCT) בעצם השוקה
הטפול בוצע לראשונה ב-1976 בשתי חולות לפי שיטתו (1969) של MARCOVE אורתופד אונקולוג מבית-חולים Special Surgery בניו-יורק. Marcove RC, Miller TR. Surg Clin North Am. 1969 Apr;49(2):421-30.
הערכה של מידת היעילות של רמה נמוכה של אלומה צרה של אור (Biobeam) בטפול בכיבים בעור ובהבראה נדחית של פצעי ניתוח וקטיעה [3]
המחקר שנערך (בשנת 1992) בשיטת כפולת סמיות בבית חולים צבורי (בני-ציון) הוכיח תוצאות משמעותיות מבחינה סטטיסטית בהארה עם אור אדום (660 ננומטר) בהשואה לפלצבו של מהירות ואיכות הבראה של פצעי קטיעות וניתוחים אורתופדים.
"מי מפחד מרשלנת רפואית?" ספר בהוצאת 'ספרי ניב' יוני 2019
בספר 300 עמודים של רב שיח בדיון על עשרים מקרי רשלנות רפואית בכירורגיה אורתופדית, מעוטר עם איורים גרפים בידי רות באר. "המחבר סוקר בפנינו מניסיונו העמוק, הרחב וארוך השנים כמנתח בכיר, כמנהל מחלקה ומרכז לניתוחים אורתופדים – פרשות שנחשף להן במהלך שנותיו במקצוע. בשפה עשירה ומדויקת הוא פורס בפנינו מקרים דמיוניים אך שאובים ממציאות עם דמויות חיות ושוזר בין המקרים דיונים של קבוצת חברים שנפגשת אחת לתקופה כדי לנתח מקרים שכאלו. בקבוצה יש רופא, יש עורך דין, יש אחות, יש אנשי מקצוע מתחומים שונים ויש גם את האדם מן היישוב שתורם לדיון מהגיונו הבריא ומסֶט ערכיו. סיפורי המקרה, נותנים לנו מושג חשוב על איך המערכת מתנהלת, על טיפוסים של רופאים, על הקלות שבה סיבוכים יכולים להתרחש ועל דרכם של רופאים בניהול מצבים כאלו. למרות המושגים הרפואיים, שפת הספר שווה לכל נפש, וכל אדם סקרן יוכל ליהנות מקריאה קולחת של סיפורי המקרים ושל ניתוחיהם; וחשוב מכך, יוכל להיתרם רבות מהמידע ומהעצות שהמחבר משיא לקוראיו ששזורים בהם תובנות לפציינט, לרופא, למשפטן ולמחוקק."
'ארתריטיס ותנועה' או 'תרגילי תפילה' כשיטה לשמירת חיוניות מפרקים (תוכננו עבור מפרקי הירכיים)
'ארתריטיס ותנועה' או 'תרגילי תפילה' זו שיטת תרגול לסובלים מדלקת מפרקים ניוונית ולמחלימים מניתוחי שתילת מפרקים, לשמירה על תנועת המפרק וחיוניותו. התרגול מבוסס על תנועה פסיבית של המפרק, שאיננה מכאיבה ומבוצעת 'כתנועה הפוכה' (reverse action) על ידי המתרגל עצמו מבלי לעבור את סף הכאב. חשיבות הפעלת המפרק בטווח תנועה מלא מוסברת בשמירת חיוניות סחוס המפרק. הנקבוביות המאפיינות את הסחוס מאפשרות לסירוגין את חדירת הנוזל הסינוביאלי לתוכו ואת הפרשתו לחלל המפרק. הסיכה של הסחוס עם הנוזל הסינוביאלי מזינה אותו ומפרישה את תוצרותיו. בשנת 2007, יצא ספר בעברית על שיטת 'תרגילי התפילה' דרך Kotarim International Publishing, Ltd ובשנים 2013, באנגלית 'Arthritis and Motion' בהוצאת Amazon. באוקטובר 2014 יצאה מהדורה חדשה בהוצאת באמזון שנקראה 'Pain Free Arthritis Exercises'.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של דוד ג'ורג'יו מנדס
הערות שוליים
- ^ עיתונאית, בתו של נתן שמואלי (כץ); ראו דוד תדהר (עורך), "נתן שמואלי (כץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 3961.
- ^ Total hip arthroplasty in congenital dislocated hips, Mendes DG. Clin Orthop Relat Res. 1981 Nov-Dec;(161):163-79. PMID 7332639
- ^ Total knee arthroplasty, Soudry M, Iusim M, Mendes DG. Harefuah. 1980 Jun;98(11-12):488-92. PMID 7203190
