דחף (פסיכולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דחף הוא צורך או רצון פנימי קשה לשליטה לביצוע פעולה מסוימת.

חשיבות הדחף

הרבה מהדחפים הם טבעיים וחיוניים לקיום העולם, התנהגות האנושית או להתנהגות בעלי חיים. בזכותו מכוון האורגניזם את התנהגותו במטרה לדאוג לצרכיו הבסיסיים, כגון אכילה, שינה והגנה מפני איומים. אך בכל חברה מקובל שאדם צריך לשלוט בדחפיו, והחברה אף מענישה את מי שלא עומד בכך. עם זאת בחרה המערבית כיום ניתנת לגיטימציה להרבה מהם. ביהדות ישנה מערכת ברורה של המותר והאסור, וישנה אף הכוונה לביטול מוחלט של פעולות מתוך הדחף הטבעי -אף לא זה החיובי- והתנהגות מושכלת בלבד.

שליטה על דחפים

שליטה עצמית כוללת את היכולת לשלוט על דחפים. יכולת זו היא חלק מהתפקודים הניהוליים של האדם ומצריכה הפעלה של אינהיביציה.

היכולת לשלוט בדחף וברצון לבצע פעולות אלו, היא מרכיב חשוב באישיות הנורמלית ובסוציאליזציה לחברה. דוגמה ליכולת כזו היא היכולת לדחיית סיפוקים, בה האדם מצליח לשלוט בדחף שלו להשיג דבר מה באופן מיידי, ויכול להמתין זמן מסוים עד להשגתו.

היכולת לשלוט על דחפים נחוצה לצורך השגת הקשב המתמשך הנחוץ ליצירת מצב הזרימה והתמדה בו[1].

קשיים בשליטה על דחפים

אימפולסיביות היא נטייה לפעול ללא מחשבת תחילה, ועל כך אדם אימפולסיבי מתקשה לשלוט בדחפיו.

כאשר הדחף הוא פתאומי, לא מותאם למצב ולסביבה, או חוזר ונשנה באופן שהאדם חווה כמטריד - מתחזק הקושי לבצע בקרה ושליטה על הדחף, ועלולות להיווצר הפרעות נפשיות, דוגמת הפרעה טורדנית-כפייתית, בה קיים צורך בלתי נשלט לבצע פעולות כפייתיות שוב ושוב.

קיימות מספר הפרעות נפשיות נוספות, המסווגות במדריכים הפסיכאטריים האבחוניים ICD ו-DSM כהפרעות שליטה בדחפים, בהן הפרעת התפרצות לסירוגין, קלפטומניה, הימור כפייתי וטריכוטילומניה.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ de Manzano, Ö., Cervenka, S., Jucaite, A., Hellenäs, O., Farde, L., & Ullén, F. (2012). Individual differences in the proneness to have flow experiences are linked to dopamine D2-receptor availability in the dorsal striatum. NeuroImage 67, 1-6.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0