נורמליות
ערך זה עוסק בנורמליות בפסיכולוגיה. אם התכוונתם לפירושים אחרים למילה נורמה, ראו נורמליות הוא מונח בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה המשמש לתיאור אדם המבטא התנהגות ממוצעת, ללא הפרעה נפשית.[1] למעשה חיפשו הפסיכולוגים הגדרה לנורמליות על מנת להגדיר בצורה טובה יותר את האבנורמלים, ובכך לבוא לעזרתם בטיפולים מתאימים.
אדם נורמלי מוגדר כבעל תפישת מציאות נכונה ויכולת לפרש את המציאות כפי שהיא. אדם זה יכול לשלוט בהתנהגויות ובדחפים שלו. זהו אדם בעל הערכה עצמית וקבלה עצמית במידה הנכונה, אשר מרגיש נוח עם עצמו ומסוגל להגיב נכון באופן ספונטני במצבים חברתיים. אחד מממדי הנורמליות עוסק ביכולת יצירת מערכות יחסים בינאישיים. מימד נוסף הוא היצרנות האישית והחברתית (עד כמה האדם מהווה חלק בתפקוד התקין של החברה).
זיגמונד פרויד הגדיר נורמליות על פי שני קריטריונים – אהבה ועבודה. אדם שחיי האהבה שלו תקינים והוא פרודוקטיבי הוא אדם שהתנהגותו נורמלית.
כל בני האדם נעים על הרצף שבין נורמליות לאבנורמליות.
קריטריונים להגדרת נורמליות
הקריטריונים המקובלים לאבחון התנהגות נורמלית הם:
- בוחן מציאות תקין - תפיסה רציונלית ויעילה של המציאות. חוסר עיוותים של המציאות, הבנת המצב והסיכויים.על האדם לדעת מהם יתרונותיו וחסרונותיו, לנסות לצמצם את החסרונות ולנסות לנצל את היתרונות. שני מצבים אבנורמליים הם הערכת יתר עצמית והערכת חסר שאינן תואמות את המציאות
- שליטה על ההתנהגות - שליטה רצונית בהתנהגות. כשלים – כאשר האדם עושה משהו בניגוד לרצונו או לא עושה. למשל פליטת פה, או כשהוא צריך לעשות משהו אבל לא מצליח להביא את עצמו לעשות אותו. השליטה צריכה להיות ברמה סבירה. שני מצבים אבנורמליים הם אבדן שליטה תמידי או פחד משמעותי מאבדן שליטה (חוסר יכולת לשחרר ולהשתחרר)
- מודעות עצמית לרצונות ולרגשות - יכולת לעשות הפרדה בין רצונותיו של האדם לבין הציפיות ממנו (רצונות הסביבה)
- יכולת ליצור קשרי אהבה וחיבה,
- פרודוקטיביות – בעיקר בעבודה, אך אפשר גם בלמידה
- מקובלות חברתית - אנשים בודדים בעלי חרדה חברתית הם בצד האבנורמלי של הרצף
קישורים חיצוניים
- רועי סמנה, אני נורמלי? השתגעת?, באתר "אלכסון", 13 באפריל 2016
הערות שוליים
- ^ הגדרת המונח "נורמלי" במילון אוקספורד (באנגלית)
