דימורפוס
 | |
| תמונות מכ"ם של דידימוס והלוויין שלו דימורפוס שצולמה במצפה הכוכבים ארסיבו ב-2003 | |
| כוכב האם | |
|---|---|
| כוכב אם | השמש |
| מידע כללי | |
| סוג | אסטרואיד |
| קטגוריה | אסטרואידי אפולו |
| תאריך גילוי | 20 בנובמבר 2003 |
| מגלה | פטר פראבץ |
| מאפיינים מסלוליים | |
| אקסצנטריות | קטן מ-0.05 |
| זמן הקפה |
11.92 שעות 0.4971±0.0004 ימים |
| מהירות מסלולית | |
| ‑ ממוצעת | פחות מ-0.0001[1] ק"מ/שנייה |
| נטיית מסלול | 160±20° |
| מאפיינים פיזיים | |
| זמן סיבוב עצמי | 0.5167±0.125 ימים |
| בהירות מוחלטת | 21.3±0.2 |
דימורפוס הוא אסטרואיד קטן, ירח של האסטרואיד 65803 דידימוס, המהווים יחד אסטרואיד כפול. הוא מסתובב סביבו במרחק ממוצע של 1.19 ק"מ. דימורפוס התגלה בשנת 2003 ותחילה נקרא בשם הזמני S/2003 (65803) 1 וכונה "Didymos B" ו-"Didymoon". ב-23 ביוני 2020, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי העניק לו את השם הרשמי "דימורפוס".[2] זהו אחד העצמים האסטרונומיים הקטנים ביותר שקיבל שם קבוע.[3]
דימורפוס הוא היעד של ניסוי הסטת אסטרואיד כפול (DART) של נאס"א. הגשושית DART שוגרה ב-24 בנובמבר 2021 והתנגשה בדימורפוס ב-26 בספטמבר 2022 (27 בספטמבר לפי שעון ישראל), כדי לבחון יכולת הסטת אסטרואידים עבור הגנה פלנטרית (אנ').[4] לוויין זעיר בשם LICIACube (אנ'), של סוכנות החלל האיטלקית, יצלם את ההתנגשות. משימת Hera (אנ') של סוכנות החלל האירופית תצפה באסטרואיד לאחר הפגיעה.[5]
גילוי
האסטרואיד המרכזי דידימוס התגלה בשנת 1996 על ידי ג'ו מונטאני מפרויקט Spacewatch ושמו "דידימוס" אושר רשמית ב-2004.[6] בשנת 2003, פטר פראבץ (אנ') ממצפה הכוכבים אונדז'וב (אנ') בצ'כיה גילה שלאסטרואיד יש לוויין שמקיף אותו. תמונות של מכ"ם הדופלר במצפה הכוכבים ארסיבו אישרו שדידימוס הוא אסטרואיד כפול.[7]
אטימולוגיה
הוחלט לתת לאסטרואיד שם רשמי מפני שהוא היעד של משימות החלל DART ו-Hera, ועתיד להיות הגוף השמימי הראשון שצורתו השתנתה באופן מהותי כתוצאה מהתערבות אנושית.
השם דימורפוס נגזר מהמילה היוונית Dimorphos שפירושה "בעל שתי צורות".[8] השם הוצע על ידי המדען Kleomenis Tsiganis באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי. השם נבחר כי האסטרואיד יהיה מוכר בשתי צורות שונות מאוד, האחת שתראה הגשושית DART לפני שתפגע בו, והשנייה שתראה Hera כמה שנים מאוחר יותר.[3]
לפני שנבחר השם הרשמי, האסטרואיד כונה בתקשורת הרשמית "דידימון" ("Didymoon"), הלחם בסיסים שנוצר מ-"Didymos" שמו של האסטרואיד המרכזי 65803 דידימוס, שפירושו ביוונית תאום, ומ-"moon" שפירושו ירח (לווין טבעי).[9]
מאפיינים
הגוף המרכזי של האסטרואיד הכפול, דידימוס, מקיף את השמש במרחק של 1.0-2.3 AU אחת לשנתיים וחודש (770 ימים). הוא בעל אקסצנטריות מסלול של 0.38 ונטייה של 3° ביחס למישור המילקה. ב-4 באוקטובר 2022 דידימוס יתקרב לכדור הארץ במרחק של 10.6 מיליון קילומטר.[10]
דימורפוס נע במסלול כמעט מעגלי סביב דידימוס, כאשר זמן הקפה שלו היא 11.9 שעות.[1] תנועת המסלול שלו היא תואמת לסיבוב העצמי של דידימוס, כך שדימורפוס פונה תמיד לאותו צד של דידימוס. מסלולם של דימורפוס ודידימוס הוא נגדי (אנ') ביחס למישור המילקה.[11]
קוטרו של דימורפס הוא כ-170 מטרים לעומת דידימוס שקוטרו 780 מ'.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ביום רביעי: נאס"א תשגר גשושית שתנסה להסיט אסטרואיד, סוכנות החלל הישראלית.
- ^ Temming, Maria (29 ביוני 2020). "An asteroid's moon got a name so NASA can bump it off its course". ScienceNews.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 International Astronomical Union (23 ביוני 2020). "IAU Approves Name of Target of First NASA and ESA Planetary Defence Missions". www.iau.org.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Potter, Sean (2021-11-23). "NASA, SpaceX Launch DART: First Test Mission to Defend Planet Earth". NASA.
- ^ Witze, Alexandra (2021-11-19). "NASA spacecraft will slam into asteroid in first planetary-defence test". Nature (באנגלית) (7887): 17–18. doi:10.1038/d41586-021-03471-w. PMID 34799719. S2CID 244428237.
- ^ 6.0 6.1 "(65803) Didymos". www.johnstonsarchive.net.
- ^ Pravec, P.; Benner, L. a. M.; Nolan, M. C.; Kusnirak, P.; Pray, D.; Giorgini, J. D.; Jurgens, R. F.; Ostro, S. J.; Margot, J.-L.; Magri, C.; Grauer, A. (2003). "(65803) 1996 GT". IAU Circular (באנגלית). 8244: 2. Bibcode:2003IAUC.8244....2P.
- ^ "MPEC 2020-M83". minorplanetcenter.net.
- ^ "Target: Didymoon". www.esa.int. 2015-03-31.
- ^ "JPL Small-Body Database Browser: 65803 Didymos". ssd.jpl.nasa.gov.
- ^ Scheirich, P.; Pravec, P.; Jacobson, S.A.; Ďurech, J.; Kušnirák, P.; Hornoch, K.; Mottola, S.; Mommert, M.; Hellmich, S.; Pray, D.; Polishook, D.; Krugly, Yu.N.; Inasaridze, R.Ya.; Kvaratskhelia, O.I.; Ayvazian, V.; Slyusarev, I.; Pittichová, J.; Jehin, E.; Manfroid, J.; Gillon, M.; Galád, A.; Pollock, J.; Licandro, J.; Alí-Lagoa, V.; Brinsfield, J.; Molotov, I.E. (2015). "The binary near-Earth Asteroid (175706) 1996 FG3 — an observational constraint on its orbital evolution". Icarus. 245: 56–63. arXiv:1406.4677. Bibcode:2015Icar..245...56S. doi:10.1016/j.icarus.2014.09.023. S2CID 119248574.
