דין רדין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. דין רדיןאנגלית: Dean Radin;‏ נולד ב-29 בפברואר 1952) הוא מדען אמריקאי שנודע בניסויים חדשניים שערך בחקר התודעה ותופעות פרפסיכולוגיות. הוא מדען ראשי במכון למדעים נואטיים (IONS), פרופסור לפסיכולוגיה אינטגרלית וטרנספרסונלית במכון קליפורניה למחקרים אינטגרליים (CIIS אנ'), ויושב ראש חבר המנהלים של "קוגניג'ניקס", חברה כלכלית בתחום המחקר הביוטכנולוגי, שמפתחת תרופות על בסיס RNA (RNA therapeutics אנ') לטיפול בבעיות נפשיות.[1][2][3]

תולדות חיים וקריירה

דין רדין נולד ב-29 בפברואר 1952 לג'רום והילדה רדין. הוא אמנם גדל בבית יהודי אך הוא אגנוסטי ואינו מחזיק באמונות דתיות.[3]

רדין החל את הקריירה המקצועית שלו ככנר קונצרטים, וניגן במשך חמש שנים. הוא סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות יתרה בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת מסצ'וסטס (אמהרסט) ובאוניברסיטת אילינוי, אורבנה-שמפיין (UIUC). ובשנת 1979 סיים דוקטורט בפסיכולוגיה, גם הוא מ-UIUC.[2][3]

לאחר לימודיו (בשנים 1979–1993), עבד במעבדות של חברות טלקומוניקציה, תחילה AT&T Bell ואחר כך ב-GTE (אנ') על מחקר ופתוח מתקדם. כבר בתקופת עבודתו במעבדות בל התחיל רדין לפרסם כמה מהניסויים שלו בפרפסיכולוגיה, ובהמשך עבד באוניברסיטאות ומכונים שונים. בשנת 2001 הצטרף לצוות המכון למדעים נואטיים (IONS), ב-2016 החל את עבודתו במכון קליפורניה למחקרים אינטגרליים, ומ-2018 הוא משמש גם כיושב ראש חבר המנהלים של קוגניג'ניקס. הוא חבר באגודה הפרפסיכולוגית (אנ') וכיהן כנשיאה בשנים 1988, 1993, 1998 ו-2005.[2][3]

הוא מחברם, או מחבר שותף, של מאות מאמרים אקדמיים, מדעיים, טכניים ופופולריים, 47 פרקים בספרים שונים ושישה ספרים, ארבעה מהם רבי מכר: "היקום המודע" (1997 The conscious universe), מוחות שזורים (2006 Entangled Minds) "מעבר לנורמלי" (2013 Supernormal), ו"קסם אמיתי" (2018 Real Magic). ספרים אלה תורגמו לחמש עשרה שפות.[1][2]

רדין הוא מרצה אורח מבוקש במיטב האוניברסיטאות, חברות מסחריות, גורמים ממשלתיים וצבאיים בארצות הברית ומדינות אחרות. כמו כן הוא מרואיין פופולרי במגוון תכוניות טלוויזיה ותוכניות דוקומנטריות.[3][2][1]

עבודתו

רדין חוקר אינטראקציות בין הנפש לחומר, ריפוי מרחוק, טלפתיה, תחושות מוקדמות ותקשור. הוא גם לקח חלק במחקר "תודעת שדה" המצביע על כך שהתגובה הנפשית של מיליוני אנשים לאירועים דרמטיים בעולם יכולה להשפיע על הסביבה. הניסויים נערכו על פי הסטנדרטים המחמירים ביותר במדע, תחת סמיות כפולה, תוך בקרה מרבית על פרצות אפשריות במחקר ונתונים לביקורת עמיתים. הניסויים שוחזרו בהצלחה על ידי חוקרים רבים אחרים, תוך שימוש במגוון מדדים פיזיולוגיים כגון קצב לב והרחבת אישונים.[3]

כמו חוקרים אחרים בתחום הפרפסיכולוגיה, רדין היה יעד תכוף להתקפות של ספקנים כמו הסטטיסטיקאי אי ג'יי גוד (אנ'), הפסיכולוג ריי היימן (אנ'), הפיזיקאי ויקטור ג'יי שטנגר (אנ') והסופר רוברט טוד קרול (אנ'), שטענו כי מחקר פרפסיכולוגי הוא הונאה, אינו נתמך על ידי מדענים, חשוף להטיה ולשגיאות סטטיסטיות, ואין תיאוריה על כיצד פועלת הפרפסיכולוגיה.[3]

רדין מכיר בכך שרוב האנשים שטוענים שיש להם יכולות מנטליות פרפסיכולוגיות הם כנראה הזויים, חולי נפש או רמאים. אבל הוא השתכנע על ידי הצטברות של ראיות אמפיריות, שנאספו על ידו ועל ידי מדענים אחרים, בתנאים מבוקרים היטב ופורסמו בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים, שכמה טענות כאלה הן ממשיות, ומעידות על כך שיש היבטים חשובים חסרים בתפיסת העולם המדעית הרווחת והספקנית.[3] לטענת רדין, המחקרים הפרפסיכולוגיים מתבצעים בתנאים מחמירים ביותר, והתוצאות, במקרים רבים, מובהקות במידה רבה יותר, בהשוואה למחקרים בתחומים אחרים. אך למרות זאת, ממצאים אלו נתקלים בחומת הכחשה ואף האשמה בתרמית.

ספריו

היקום המודע (1997)

בספר זה, באמצעות מטה-אנליזה (טכניקה סטטיסטית), רדין בוחן תוצאות של כמאה שנות מחקר פרפסיכולוגי שהפך מתוחכם יותר ויותר עם חלוף השנים. הוא שולל את האפשרות שאלפי חוקרים מבצעים הונאה וקונספירציה מסיבית במשך עשרות שנים, וטוען שטלפתיה, ראיה מרחוק, ראיית הנולד (אנ'), טלקינזיס (המכונה גם אינטראקציה נפש-חומר), ואולי תופעות פרפסיכולוגיות אחרות (למשל, אינטראקציות נפשיות עם אורגניזמים חיים) הן ללא עוררין תופעות ממשיות.[4]

מוחות שזורים: חוויות חוץ-חושיות במציאות קוונטית (2006)

בספר זה, רדין מביא עדויות מעודכנות על הניסויים בפרפסיכולוגיה, וממקם אותם בהקשר של שזירה קוונטית (Quantum Entanglement), תופעה בה מתקיים קשר אינטראקטיבי בין חלקיקים אף על פי שהם נפרדים ומרוחקים פיזית זה מזה. כאשר התגלתה תופעה זו לראשונה, חשבו שהשזירה חלה רק על חלקיקים, אך מחקר מאז שנות ה-70 מצביע על כך שהאפקט מופיע גם ברמות מַקְרוֹסְקוֹפִּיות. מומחי קוואנטים כמו הנרי סטאפ (אנ') טוענים שתופעה זו יכולה להתקיים בתהליכים מוחיים, עם השלכות על התודעה. עבור רדין, זהו הבסיס להבנת תופעות פרפסיכולוגיות. אם אפשר להסב את תשומת הלב ולהתמקד בזיכרון במוח, אפשר גם להתמקד בנקודה רחוקה, כמו בצפייה מרחוק. ומכיוון שהקשרים קוונטיים אינם כבולים למרחב או לזמן, תשומת הלב יכולה להיות ממוקדת גם באירועים עתידיים, כמו תחושה מוקדמת וראיית הנולד.[3]

מעבר לנורמלי: מדע, יוגה והעדות ליכולות נפשיות יוצאות דופן (2013)

בספר זה, חוקר רדין את טבען של תופעות פרפסיכולוגיות בהקשר של יוגה והמסורת היוגית של סידהים (אנ'), כוחות על טבעיים. בסוטרות היוגה של פטנג'לי, ה"סידהים" מוצגים לא כקסומים או אלוקיים, אלא כתוצאה טבעית של תרגול מדיטציה אינטנסיבי. רדין מציין שאת חלקם ניתן לחקור במעבדה בניסויים מבוקרים. פרקים שלמים בספר מתמקדים בראיות שהצטברו לראיית הנולד, טלפתיה, ראיה מרחוק, ואינטראקציות נפש-חומר, וכן, ניסויים שבוצעו עם מודטים מנוסים. כמו בספריו הקודמים של רדין, "מעבר לנורמלי" כולל ביקורת נרחבת על דעות ותגובות ספקניות. הוא מסתיים בדיון כיצד הבנה טובה יותר של תופעות פרפסיכולוגיות המושגת באמצעות מחקר ניסיוני עשויה לתרום לפיתוח הבנה חדשה של המציאות בחשיבה המערבית.[3]

קסם אמיתי: חוכמה עתיקה, מדע מודרני ומדריך לכוחו הסודי של היקום (2018)

בספר זה רדין משתמש במונח קסם כמטאפורה למגוון תופעות פרפסיכולוגיות, וטוען כי אדם מסוגל להשיג ידע מסוים באופן ספונטני או מנטלית להביא כרצונו לתוצאות מסוימות של אירועים, ללא כל הגיון או סיבה לכאורה. אך המחקר של תופעות אלה נותן סיבה לחשוב שכניסה לטריטוריה כל כך "שנויה במחלוקת" לא בהכרח צריכה להיות דבר רע. להפך, יש עדויות מהעבר שמשהו שנחשב כמגי, לא שגרתי, או אפילו לא הגיוני, התגלה בסופו של דבר כבעל ערך במידה מסוימת כאשר נעשה בו מחקר מעמיק ומתמשך יותר.[5]

עיקר הספר דן במחקרים מדעיים, שמטילים ספקות משמעותיים על הרעיון שיכולות על טבעיות אינן אמיתיות. שכן, ששיעורי ההצלחה של המחקרים מבחינה סטטיסטית אינם יכולים להיות מקריים.[5]

לסיום, רדין מציע שראוי להעמיק בחקר הפרפסיכולוגיה, כדי למצוא את הדרכים האפשריות שבהן קסם (במובן הפרפסיכולוגי) עשוי להשתלב במודל עתידי של מציאות פיזית. לשם כך, הוא בוחן חלק מהגישות התאורטיות והפילוסופיות הפוסט-מטריאליסטיות (אנ'), שנוגעות במפגש האפשרי בין התודעה לעולם הפיזי. גישות שמתחילות להתייחס לתודעה כאל תכונה יסודית מטבעה של המציאות הפיזית, אולי באותה רמה בסיסית ובלתי ניתנת לצמצום כמו חומר ואנרגיה. בעוד שגישות כאלה הן עדיין גולמיות יחסית בניסוחן, רדין טוען כי כניסתן לתחום המדעי מעידה על שינוי בולט בחשיבה על התודעה, שעשוי להיות חשוב בשנים הבאות.[5]

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0