דמיון מזרחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דמיון מזרחי הוא ביטוי סטריאוטיפי המשמש כדי לטעון שדברים שנאמרו על ידי דובר בן ארצות ערב מהווים הגזמה או אף בדיה גמורה. הביטוי משמש בעברית לרוב לתיאור טענות מוגזמות או בדויות באופן מובהק, שנאמרו על ידי מנהיגים, גורמי שלטון ונציגי ארגוני טרור במדינות ערב.

מקורו של הביטוי אינו ברור וייתכן כי הוא מתבסס על הדמיון הרב והמיוחד במינו אשר מצוי ב"סיפורי אלף לילה ולילה" שמקורם בארצות ערב.

בתרבות המערבית מתוארים לעיתים דברי הגזמה בהתבסס על ההברון מינכהאוזן, האציל הגרמני הידוע כגוזמאי, ואף הקהילה המדעית קראה לתסמונת רפואית בשם תסמונת מינכהאוזן, בשל הדמיון שבין התסמינים המאפיינים אותה לבין הגוזמה והבדיה שבעלילותיו.

דוגמאות לשימוש

בשנת 1954 הגיב דובר צה"ל לידיעות ממקורות ערביים שישראל מרכזת כוחות צבא לאורך גבולותיה, ואמר שהידיעות "הן פרי דמיון מזרחי פורה".[1]

באוקטובר 2010 נעשה שימוש בביטוי זה על ידי שר התשתיות עוזי לנדאו, בתגובה להאשמתו על ידי החמאס במעורבות שלו ושל פמלייתו הדיפלומטית שביקרה בדובאי, בחיסול הטרוריסט הבכיר מחמוד אל-מבחוח[2].

דוגמאות אחרות לשימוש בביטוי זה בתקשורת בישראל ניתן למצוא בעיקר ביחס לאמירות מוגזמות ביותר, כגון האשמת מצרים את ישראל כי הכרישים שפגעו בתיירים בסיני נשלחו על ידי המוסד, ובכותרת מאמר באתר האינטרנט "עניין מרכזי" מתאריך 22 באוקטובר 2008: "דמיון מזרחי שופע: נסראללה גוסס אחרי שהורעל בידי סוכני המוסד".

ביקורת

סלמאן מצאלחה, במאמר דעה בהארץ במרץ 2011 טען כי ייחוס "דמיון מזרחי" לערבים הוא כהוצאת דיבה[3].

לעיתים נעשה שימוש בביטוי בישראל גם בהתייחס לדבריו של אדם ישראלי אף יהודי ממוצא מזרחי. מרדכי שקלאר, המנהל הכללי של רשות השידור, נאלץ להתנצל לנוכח סערה ציבורית שעורר, לאחר שעשה שימוש בביטוי זה במהלך דיון ועדת הכלכלה של הכנסת[4][5].

ביטוי אחר המשמש לגנאי באופן שנקשר לתופעת השסע העדתי בישראל, מפאת שיוכו לארצות המזרח, הוא המחווה הגופנית של תנועה מזרחית מגונה, אשר מכונה "מזרחית" למרות היותה בשימוש נפוץ במדינות מערביות רבות, ובהן ארצות הברית.

ראו גם

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0