דן לביא
.jpg) | |
| דן לביא, 2010 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1944 (גיל: 79) חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| ענף מדעי | עיבוד תמונה |
| מקום מגורים | חיפה |
| מקום לימודים | הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, יוניברסיטי קולג' לונדון |
| בת זוג | חנה |
דן לביא (נולד בחיפה ב-4 בספטמבר 1944) הוא מדען ומהנדס ישראלי. עסק במחקר ופיתוח שהתמקד בעיבוד תמונות. לביא הוא צייר אמן, עבד בתעשיות היי-טק, היה המנהל המדעי[1] והאוצר הראשי של המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה בחיפה.
ביוגרפיה
לביא נולד להורים ציונים סוציאליסטים.[2] האם גליה לביא לבית גורבולסקי (ילידת גרודנו 1912, נפטרה ב-1996) למדה בווילנה בבית ספר לאחיות, הייתה פעילה בתנועת השומר הצעיר ועלתה ארצה ב־1932 כחלוצה, יחד עם קבוצתה במטרה להקים קיבוץ (חבריה לקבוצה היו בין מקימי כפר מנחם). השלימה את לימודי האחות בבית החולים בילינסון והתחילה לעבוד בבית חולים בבני ברק שם הכירה את בן זוגה לעתיד. האב אריה לביא עיברת את שמו מליובה ליפשיץ (יליד וולקוביניץ, אוקראינה, 1907, נפטר ב-1964), עלה ארצה ב-1928 לאחר מאסר בגלל פעילות ציונית במסגרת תנועת החלוץ.[2] התחיל את חייו בארץ כפועל חקלאי בפרדסים בפתח תקווה ומגדיאל. הזוג נישא ב-1933 והתגורר תחילה בשכונת הצריפים נורדיה.
ב-1935 נולדה בתם הבכורה אילנה. ב-1937 עברו לגור בחיפה, האב עבד כפועל בכמה קואופרטיבים, עד מהרה התקדם בסולם הדרגות ומונה למזכיר מרכז הקואופרציה לתעשייה ושירותים באזור חיפה והצפון. רוב בני משפחותיהם נספו בשואה.
דן גדל בחיפה ברחוב ציפורי[2], שם המשפחה גרה בתחילה יחד עם עוד משפחה באותה הדירה. בית המשפחה היה צנוע אך מלא בתרבות. כבר כילד בבית הספר היסודי ע"ש רמז, שממנו יש לו זיכרונות מצוינים והוא מציין וזוכר לטובה במיוחד את המחנכת רות לין, שהייתה לו לדבריו מורת דרך לחיים, התעניין דן בציור והוריו שלחוהו ללמוד ציור ורישום בגיל 9 אצל הצייר אבשלום עוקשי [1953–1954]. בשנים 1955–1957 למד אצל משה גת ציור ורישום.
בשנים 1958 ועד 1962 למד בבית הספר המקצועי התיכוני בסמ"ת ובמקביל למד בין השנים 1958 ל-1960 רישום אצל אברהם ישכיל. וציור אצל צבי מאירוביץ.
בשנת 1966 סיים את התואר B.Sc בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון העברי בחיפה. לאחר סיום לימודיו ושירותו הצבאי, חזר להשתלם ברישום וציור. הוא למד בשנים 1970–1972 רישום אצל הציירת פליס פזנר מלכין, ובשנים 1972–1974 ציור אצל הצייר צבי איליביצקי. בשנים 1975– 1976 למד רישום אצל האמן מנואל זלצר.
בשנת 1976 סיים דן את התואר M.Sc בטכניון[2]. בשנים 1976–1978 למד טכניקות ואמנות הדפס בסדנה בהדרכתה של אמנית התחריט ריטה פרניו. בין 1978 ל-1979 העמיק את התנסותו בתחריט בסדנה בהדרכתה של האמנית שרה קסטיין. במקביל בין 1976 ל-1979 התנסה בציור ותחריט אצל האמנית גתית הראל.
ב-1982 קבל תואר Ph.D[2] ביוניברסיטי קולג' לונדון [UCL] על עיבוד תמונות בשדה "האינטליגנציה המלאכותית" ובאותו הזמן השתלם גם בסדנאות ולימודי חוץ באמנות פלסטית. ב-1993 היה בשנת שבתון באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית ובמקביל עסק גם ברישום ב-PAC-Pacific Art Center.
בין השנים 1994 לשנת 1999 היה בין שאר התפקידים, המנהל המדעי והאוצר הראשי של המוזיאון הלאומי למדע (כיום המדעטק).
בשנת 1996, הצטרף לצוות המעריכים המקצועיים בלשכת המדען הראשי במשרד המשרד הכלכלה והתעשייה שם עבד בלשכת המדען הראשי, כבודק מקצועי עד לפרישתו בשנת 2011 (לאחרונה שונה השם ל'רשות החדשנות", במשרד המסחר והתעשייה, כיום משרד הכלכלה).
בין שנת 1986 לשנת 2002 היה דר' לביא דירקטור בחברת המוזיאונים של חיפה. בין שנת 1997 לשנת 2005 היה מרצה חוץ בחוג למוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה.
לביא חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, וחבר באיגוד האמנים הפלסטיים בישראל.
על נושאי ודרכי יצירתו
לביא נולד בחיפה וגר בה רוב חייו, יצירותיו מראות את העיר ובעיקר את האנשים שגדלו בה יחד אתו בילדותו[2] ואת השינויים החלים בנופה לעת התבגרותו. כמי ששילב כל חייו את הלימודים המדעיים עם לימודי האמנות, גם באמנותו ניכרים סימנים של הנושאים אותם חקר. סימני חלונות או מלבנים גאומטריים כמו במחשב, סימנים ואותות דיגיטליים, מופיעים בחלק מיצירותיו[2].
אחת היצירות היותר מורכבות של דן היא הטריפטיכון "אחד במאי" שד"ר גליה בר אור כתבה עליו במאמר "תהלוכת אחד במאי בחיפה האדומה 1949" שטריפטיך נקשר בתולדות האמנות לציורים שבהם אמונה ואמנות הן שתי פנים זו של זו וכי מבנה הטריפטיך מצביע עוד לפני פיענוח מפורט שמקום וזמן נקשרים כאן ליחידה אחת, תמונה בעבר מציתה תמונת הווה.
מבקרת האמנות אנג'לה לוין, כתבה במדור האמנות בג'רוזלם פוסט על שתי תערוכות שהוצגו ב-1993 במקביל בבית האמנים בחיפה, אחת מהן "חלונות" של דן לביא (כותרת המאמר יוניברסיטי קולג' לונדון מתייחסת לתערוכה שאינה רק של דן(. המבקרת לוין כותבת ש"מדעי המחשב 'מארגנים' את יצירותיו של לביא[3], הכותרות שלהן, הנוכחות של אזורים ממוסגרים דמויי 'חלונות המידע' שעל צג המחשב והתגודדות של סמלים, מספרים וטבלאות צבעים שמאגפים דיוקנאות משפחתיות קטנות ומחקרים של צמחים".
דר' אירית מילר, היסטוריונית לאמנות, אוצרת ומרצה בכירה בקורס למוזיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, כתבה בספר "מדמות להפשטה ובחזרה"[2] מאמר מקיף, ובהקדמה היא מצינת "לביא בחר בדרך אמנותית מורכבת, שבה מתקיימים זה לצד זה עולמות מקבילים – עולמות מקוטעים, המתחברים ומתפצלים. עבודתו האמנותית קשורה לחוויותיו האישיות והפרטיות ובד בבד לפעילותו בשדה המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי". היא מסיימת את הקטע ב"במשך כל שנות פעילותו עוסק לביא באינטנסיביות ברישום המשקף את התבוננותו החקרנית על דמות האדם, בלימוד ובתרגול של מבנה הגוף, תנועה ומבע והשלכתם על המצע הדו-ממדי".
במבוא לתערוכה "ארבעה פרקים"[2] כתבה האוצרת מרים ברוק-כהן על אופן היצירה של דן לביא "במשך השנים הוזמנתי מדי פעם לסטודיו שלו להציץ ביצירותיו, ראיתי ושמעתי כיצד הוא עובד קשה ומחפש בתוך נפשו, כדי שציוריו יביעו בדיוק את מה שהוא חש. לא פעם פגשתי ציור שהפעים אותי בכל מובן, אך לתדהמתי דן לא היה מרוצה, הוא כיסה אותו בצבע והתחיל מחדש, לעיתים הוא 'רק' שינה את גודל הקנבס. רק כעת לאחר שנים רבות כל כך, הרגיש הצייר שהיצירות מוכנות להיראות בציבור. אמן צריך המון אומץ, ידע אמנותי ויושר פנימי, ליצור שוב ושוב את אותה היצירה עד שהוא חש שאכן היצירה מושלמת. התערוכה 'ארבעה פרקים' מחולקת לארבעה נושאים שונים שמעסיקים את הצייר, אך המתבונן הדקדקני ימצא 'רמזים-סמלים' ייחודיים לדן שבים וצצים ביצירות שונות בכל אחד מארבעת הפרקים".
תערוכות יחיד
- 1976 "מכלול', מרכז תרבות "נעמת", בכרמל הצרפתי (סטלה מאריס), חיפה
- 1993 "חלונות"[4], בית האמנים על שם שאגאל, חיפה
- 2000–2001 "מיקרוסקופוס', מוזיאון עוקשי, עכו
- 2015 "ארבעה פרקים"[5], בית האמנים על שם שאגאל, חיפה
תערוכות קבוצתיות
- 1978 – תחריטים, בית כץ, קריית ביאליק
- 1987–1993 – השתתפות בתערוכות קבוצתיות ובתערוכות השנתיות בבית האמנים על שם שאגאל, חיפה
- 2007 – SEETAL, Switzerland, curator; Pino Bonanno
- 2018 – מה עושה פה פירמידה?[6], המרכז לאמנות עכשווית, חיפה
- 2018–2019 – תערוכת 1948[7], מוזיאון העיר חיפה
- 2019 – באוהאוס חברתי[8], חיפה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אורה ברפמן, מוזיאון עם היסטוריה מחפש עתיד, כלבו, עמ' 98–99
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 אירית מילר, מרים ברוק-כהן, אבי רוזן, גליה בר-אור., עידית היימן (ע), תרגום: אורי ברוק, השנים המעצבות, על סדרת הרביעיות, על התערוכה, ארבעה פרקים, על ציורי האותות, תהלוכת האחד במאי, מדמות להפשטה ובחזרה, 2020, חיפה: דן לביא, 2020, עמ' 7-101,109,126,142,180, מסת"ב 978-965-599-205-2. (בעברית, אנגלית)
- ^ Angela Levin, Scrap Art, The Jerusalem Post, 28/5/1993
- ^ מיכל אדם, תכתבי ששתקתי שתיקה רועמת, כלבו, 1993, עמ' 69
- ^ תערוכה של האמן דן לביא – ליפשיץ, באתר חיפה כל מה שקורה בעיר, 18 באפריל 2015
- ^ לי ברבו, "יש פה עין מבחוץ שמתחילה להתוודע", באתר ערב רב, 17 ביולי 2018
- ^ אירוע פתיחת התערוכה: "1948", באתר מוזיאוני חיפה, 1 בדצמבר 2014
- ^ ליאת סאבין בן שושן, באוהאוס חברתי, באתר ערב רב, 18 בינואר 2020
