דרום תל אביב

רחוב פלורנטין בשכונת פלורנטין

"דרום תל אביב" הוא מונח המתייחס לאזורה הדרומי של העיר תל אביב. הגדרת האזור אינה חד משמעית, ובדומה ל"צפון תל אביב" נתונה לפרשנויות שהשתנו עם הזמן.

ההגדרות הרשמיות של דרום תל אביב, על פי חלוקת הרבעים המוניציפלית הוא רובע 8 (דרום) רוב שכונות רובע 9 (דרום מזרח) ורובע 7 בלי יפו. על אף שיפו נמצאת בדרומה של "תל אביב-יפו" לא נהוג להתייחס אליה כ"דרום תל אביב". מבחינה זו, הגבול בין מרכז תל אביב ולבין דרומה הוא קו רחוב הרכבת, רחוב יהודה הלוי ודרך יפו-תל אביב, ועל פי גבול זה כוללת דרום תל אביב את שכונות נוה שאנן, פלורנטין, קריית שלום, שכונת שפירא, נווה עופר, גבעת הרצל, שכונת התקווה, כפר שלם, יד אליהו, תל חיים, נווה צה"ל, בית יעקב, עזרא והארגזים.

אזורים מסוימים ושכונות מסוימות הנכללות ברבעים 5 ו-6 (מרכז תל אביב) נתפשים בציבור באופן סובייקטיבי ומוגדרים אף הן כדרום. רחוב אלנבי לדוגמה, הנחשב על ידי תושבי מרכז תל אביב כרחוב מרכזי בליבה של העיר, נתפש מבחינות רבות, ועל ידי תושביה הצפוניים יותר של העיר, כגבולו הצפוני של דרום תל אביב. כך גם סביבת רחוב המסגר ואזור מתחם הרכבת. הסיבה לכך שאזורים בלתי דרומיים נכנסים תחת ההגדרה "דרום תל אביב" היא הזיהוי של דרום תל אביב עם האזורים העניים והמוזנחים יותר של העיר, אך עם תנופת השיפוצים בבעשור השני של המאה ה-21, הגבולות הולכים ומטשטשים, ורחובות תעשייתיים כמו רחוב הארבעה הופכים לאזורי בילוי מטופחים.

מסיבה זו ובדומה ל"צפון תל אביב", המושג "דרום תל אביב" הוא מושג סוציו-אקונומי הרבה יותר מאשר הגדרה גאוגרפית. שנים רבות נחשב אזור דרום תל אביב לאזור החלש ביותר של העיר מבחינה כלכלית, ואזורים רבים בו סובלים מהזנחה ממושכת. בנוסף, מוקדי הפשיעה העיקריים של העיר וכן אזורי המגורים של אוכלוסיות שוליים, מהגרים מאפריקה ועובדים זרים אחרים המרוכזות בשכונות דרום העיר.