יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טקס זיכרון בשוודיה לראול ולנברג ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2013

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הוא יום זיכרון לזכר השואה המצוין ב-27 בינואר. תאריך זה נבחר משום שהוא היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום, ושימש מדינות אחדות, ובהן גרמניה ובריטניה, כיום הזיכרון לשואה עוד קודם להחלטת האו"ם. לראשונה צוין יום זיכרון זה בשנת 2006, וההחלטה עליו התקבלה פה אחד. ההחלטה מציינת את רצח היהודים ומיעוטים נוספים בידי הנאצים.[1]

החלטת האו"ם

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב-1 בנובמבר 2005. ההחלטה מספר 60/7 נושאת את הכותרת "זיכרון השואה" וכוללת בסעיפי המבוא שלה אזכור של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות אדם, מגילת האומות המאוחדות ואת האמנה לענישה ומניעת רצח עם. כמו כן מאזכרת ההחלטה את המושב המיוחד ה-28 של העצרת הכללית שהתקיים ב-24 בינואר 2005, וכן מאזכרת כי בשואה נרצח שליש מהעם היהודי וכן מיעוטים נוספים.[2]

בסעיף האופרטיבי הראשון של ההחלטה קובעת העצרת הכללית את 27 בינואר כ"יום הזיכרון הבינ"ל לזכר קרבנות השואה". עוד בחלקה האופרטיבי של ההחלטה קוראת העצרת הכללית למדינות לפתח תוכניות לימוד בתחום זיכרון השואה, דוחה כל ניסיון להכחשת השואה, מעודדת מדינות לשמר את אתרי מחנות הריכוז וההשמדה, מגנה תופעות של שנאת זרים ואלימות על רקע מוצא אתני או אמונה דתית, ולבסוף מבקשת ממזכ"ל האו"ם לפתח במסגרת מזכירות האו"ם תוכנית "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות השנתיות של התוכנית.

העצרת הכללית לא הצביעה על ההחלטה - היא התקבלה פה אחד וללא הצבעה. יוזם ההחלטה היה מנהל מחלקת האו"ם במשרד החוץ הישראלי, רון אדם. את המבצע המדיני שהוביל לקבלת ההחלטה והקיף את כל נציגויות ישראל בעולם הוביל וניהל מנכ"ל משרד החוץ באותה תקופה, רון פרושאור. היוזמה כללה גם את קיומו של מושב מיוחד של העצרת הכללית בנושא השואה, שהתקיים בינואר 2005. שר החוץ סילבן שלום השתתף במושב המיוחד בנושא השואה ואף חנך, לצד מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, את התערוכה על מחנה ההשמדה אושוויץ שהוצגה במסגרת המושב המיוחד, לראשונה אי פעם בבניין האומות המאוחדות בניו יורק. למהלכים הדיפלומטיים של ישראל למען קבלת ההחלטה סייעו מדינות ידידות באו"ם כמו ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, מדינות האיחוד האירופי וכן רוסיה, כמי שחייליה (כוחות הצבא האדום) שחררו את מחנה אושוויץ ב-27 בינואר 1945.

מדי שנה, מאז אימוץ ההחלטה, מציין האו"ם באמצעות מרכזי האו"ם בעולם כולו את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.

ציון היום על ידי מדינת ישראל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בישראל קיים תאריך מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כ"ז בניסן. עם זאת, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מצוין גם בישראל. נציגי ממשלת ישראל, שגרירים ודיפלומטים המכהנים בישראל מבקרים ביד ושם ומניחים זרי פרחים, ובמקומות שונים בארץ אף נערכים טקסים לציון היום, כגון באשדוד, בה נערך טקס הוקרה לחסידי אומות העולם והצדעה לניצולי שואה.

בכל שנה, מגיש משרד התפוצות לממשלה את הדו"ח השנתי לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואהבמסגרת ישיבת ממשלה מיוחדת. הדו"ח מקיף את המגמות והאירועים המרכזיים של השנה שחלפה באשר לתופעת האנטישמיות בעולם, והמאבק למגר את התופעה.

מטס מעל אושוויץ

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – מטס חיל האוויר מעל אושוויץ

ביום הזיכרון הבינלאומי הראשון לזכר השואה, התקיים מטס של חיל האוויר הישראלי מעל חורבות מחנה ההשמדה אושוויץ, וכאשר עברו מעל שרידי המשרפות, אמרו: "אנו, טייסי חיל האוויר הישראלי, בשמי מחנה הזוועות, קמנו מאפר מיליוני הקרבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו - ישראל".

על המשימה פיקד תת-אלוף אמיר אשל, ראש להק אוויר בחיל האוויר ולימים מפקד החיל.

ציון היום בגרמניה

בגרמניה מציינים ביום זה את "יום הזיכרון לקרבנות הנאציזם" ("Tag des Gedenkens an die Opfer des Nationalsozialismus"). ההחלטה על ציון היום נתקבלה על ידי הנשיא הפדרלי רומן הרצוג, אשר הפיץ כרוז ב-3 בינואר 1996, ובו הקריאה לציין את התאריך 27 בינואר כיום הזיכרון לשואה.

ציון היום במדינות נוספות

גם ברוסיה וגם במדינות שהיו בעלות הברית מציינים יום זה, אך יש חילוקי דעות על ציון התאריך. חלק מהאנשים מציינים את שחרור אירופה המערבית וחלוקת גרמניה, ואחרים מציינים יום זה כיום אבל על קרבנות היהודים באירופה.

גם מדינות חברות באו"ם שמעולם לא הזכירו את השואה, מיישמות את הקריאה של העצרת הכללית ומקיימות ימי זיכרון לאומיים ב-27 בינואר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואהתוכנית אירופה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל