האסכולה הפוזיטיבית
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
האסכולה הפוזיטיביסטית היא תאוריה בקרימינולוגיה שעוסקת במציאת סיבה לכל תוצאה, מסבירה את הפשיעה ככוח בלתי נשלט. הכוחות עשויים להיות פגיעה מוחית (חלקים אטביסטים / חלקים רדומים), ואליהם מצטרפים גם כוחות חיצוניים: בעיות כלכליות קשות, אזורי מגורים קשים, בית גרוע ועוד. פרי, תלמידו של לומברוזו מדבר על כוחות חברתיים בלתי נשלטים על ידי היחיד, אשר גורמים לו בסופו של דבר לעבור עבירות. כדי לא לאפשר ליחיד לפגוע בחברה יש להרחיקו ממנה- לדבריו, יש לגלות אחריות חברתית ולהרחיק את העבריין מהחברה, כדי שלא ימשיך לפגוע בה. - אחריות חברתית. יחד עם זאת, כיוון שלא מדובר בבחירה בפשיעה, יש לבדוק את הגורמים לפשיעה אצל היחיד, ולנסות לשקמו כדי להחזירו לחברה ללא גורמי פשיעה חוזרת.
הגישה הביולוגית- הזרם הפוזיטיביסטי
זרם זה חיפש גורם לכל תופעה. לומברוזו ותלמידיו מצאו קשר בין חריגות בתאי המוח ובין התנהגות עבריינית. לומברוזו, רופא יהודי איטלקי מצא כי אזור מסוים במוח העבריין שהיה אמור להיות מפותח- נתגלה כבלתי מפותח, ואזור שלא אמור להיות מפותח, היה מפותח מאוד במוח העבריין. לומברוזו החליט על סמך ממצאים מוחיים אלו, כי העבריין הוא יצור אטביסטי, יש בו נסיגה התפתחותית, אשר גורמת לו להיות עבריין. הרעיון הבסיסי: העבריינות היא תולדה של גורמים פיזיים מולדים. האדם לפשע נולד. במהלך השנים הוא מיין סוגים שונים של עבריינים: אטביסטים, אפילפטיים, חולי נפש, נסיבתיים. העבריינות, בכל מקרה, טבועה באדם כתכונה ביולוגית הקשורה לאפילפסיה ולנסיגה התפתחותית. (אטביסטית).
גרופלו, תלמידו של לומברוזו, הבחין בין פשע טבעי לפשע מלאכותי. פשע טבעי - נגד רגשות בסיסיים של מוסר ורחמים. הוא קיבל את גישתו של לומברוזו בדבר הקשר בין גורמים ביולוגים לעבריינות, אך הוסיף להם גורמים נפשיים. בכל מקרה, כמו לומברוזו, שלל גם גרופלו בחירה חופשית של האדם לעסוק בפשע. לדבריו, העבריין נשלט על ידי גורמים פיזיולוגיים ונפשיים.
פרי, גם הוא תלמידו של לומברוזו, קיבל את עמדתו של לומברוזו באשר לגורמי פשע ביולוגיים, אך הוסיף להם גם גורמים חברתיים. סביבת מגורים, חינוך, משפחה, מעמד חברתי, אזור מגורים.
לומברוזו ושני תלמידיו טענו כי פעולותיו של האדם אינן נשלטות על ידיו אלא על ידי כוחות שונים. כוחות אלו יכולים להיות ביולוגיים (חריגות מוחיות מלידה), פסיכולוגיים וחברתיים. נקודת אור בגישתם: ניתן לאתר את הסיבות להתנהגות ולנסות להתאים טיפול משקם לעבריין.
תוצאת התפיסה הפוזיטיביסטית
יש להרחיק את העבריינים מן הקהילה, ברוב המקרים, ולשכן אותם במוסדות סגורים, על מנת להגן על הקהילה. הרעיון הוא שהאדם לא פועל ע"פ עקרונות נשלטים- בחירה חופשית, ולכן על החברה להרחיקו. ע"פ תפיסה זו, רק מומחים, רופאים וכו' יוכלו לקבוע אם אדם כשיר לחזור לקהילה.
