הבחירות לנשיאות פינלנד (2024)
| |||||||||||
| הבחירות לנשיאות פינלנד (2024) | |||||||||||
| 28 בינואר 2024 (סיבוב ראשון)
11 בפברואר 2024 (סיבוב שני) | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 71.55% (סיבוב ראשון)
67.58% (סיבוב שני) | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
_(cropped).jpg)
|
| ||||||||||
| מועמד | אלכסנדר סטוב | פקה האוויסטו (אנ') | |||||||||
| מפלגה | מפלגת הקואליציה הלאומית | הליגה הירוקה (אנ') | |||||||||
| מספר הקולות | 1,575,444 | 1,476,634 | |||||||||
| אחוזים | 51.62% | 48.38% | |||||||||
| הזוכה: אלכסנדר סטוב | |||||||||||
הבחירות לנשיאות נערכו בפינלנד ב-28 בינואר 2024, והסיבוב השני נערך ב-11 בפברואר.[1] המצביעים בחרו את נשיא הרפובליקה לתקופת כהונה של שש שנים. הנשיא המכהן, סאולי ניניסטה, היה תחת הגבלת כהונה ולא היה יכול להתמודד שוב, לאחר שכיהן שתי קדנציות, מה שהבטיח שהנשיא הנבחר יהיה ה-13.[2]
אם הנשיא החדש היה נבחר בסיבוב הראשון ב-28 בינואר על ידי זכייה ביותר ממחצית הקולות הכשרים, כהונתו הייתה מתחילה ב-1 בפברואר. מכיוון שאף מועמד לא קיבל את רוב הקולות, אלכסנדר סטוב ופקה האוויסטו (אנ') התמודדו בסיבוב השני ב-11 בפברואר, מועמד הימין סטאב זכה ב-51.6% לעומת 48.4% של האוויסטו. התוצאה בסיבוב השני הייתה הצמודה ביותר בהיסטוריה של הבחירות לנשיאות בפינלנד.[3] סטוב החל את כהונתו כנשיא ב-1 במרץ.
רקע
הבחירות לנשיאות היו הראשונות מאז הצטרפה פינלנד לנאט"ו ב-2023 בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה, וסיימה עשרות שנים של נייטרליות במדיניות החוץ במה שכונה פינלנדיזציה. ההחלטה נתמכה על ידי הנשיא היוצא סאולי ניניסטה, שמעמדו החוקתי הופך אותו גם למפקד העליון של כוחות ההגנה של פינלנד ומעניקה לו אחריות על ענייני ההגנה ומדיניות החוץ. ניניסטה, הנשיא הפיני היחיד שנבחר ברוב מוחלט (62.7 אחוזים) בסיבוב הראשון של ההצבעה בבחירות עממיות ישירות במהלך בחירתו מחדש ב-2018, נהנה מיותר מ-90 אחוזי פופולריות מאז 2021. הוא דחה ניסיונות של תנועות אזרחיות לאפשר לו לרוץ לכהונה שלישית.[4] על פי ההערכות, 4.5 מיליון אנשים היו זכאים להצביע בבחירות 2024.[5]
מועמדים
על פי חוקת פינלנד (אנ'), הנשיא חייב להיות אזרח פיני מלידה.[6] זכות הצבעה ניתנת לאזרח פיני מעל גיל 18.[7] מועמד יכול להיות כזה שהוצע על ידי מפלגה פוליטית רשומה שהבטיחה לפחות נציג אחד בפרלמנט בבחירות הקודמות לפרלמנט, או מועמד שאסף לפחות 20,000 חתימות מבעלי זכות בחירה. המדינה כולה פועלת כמחוז בחירה אחד.[8]
מועמדים מאושרים
| מועמד[9] | תפקידים פוליטיים | מפלגה |
|---|---|---|
| מיקה אלטולה (אנ') | ללא | עצמאי |
| לי אנדרסון (אנ') | מנהיגת ברית השמאל (פינלנד) (אנ') (מאז 2016) | ברית השמאל (פינלנד) (אנ') |
| סארי אסיאה (אנ') | שרת החקלאות והייעור (מאז 2023) | נוצרים דמוקרטים (פינלנד) (אנ') |
| פקה האוויסטו (אנ') | חבר פרלמנט מטעם הלסינקי (1987–1995, מאז 2007) | הליגה הירוקה (אנ') |
| ג'וסי האלה-אהו (אנ') | יושב ראש הפרלמנט הפיני (מאז 2023) | מפלגת הפינים |
| היאליס הרקימו (אנ') | מנהיג תנועה עכשיו (אנ') (מאז 2018) | תנועה עכשיו (אנ') |
| אולי רן (אנ') | נגיד הבנק המרכזי של פינלנד (אנ') (מאז 2018) | מפלגת המרכז (פינלנד) |
| אלכסנדר סטוב | ראש ממשלת פינלנד ה-43 (2014–2015) | מפלגת הקואליציה הלאומית |
| יוטה אורפילאינן (אנ') | הנציבה האירופית לשותפויות בינלאומיות (אנ') (מאז 2019) | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד |
סוגיות הקמפיין
מערכת הבחירות נשלטה בעיקר על ידי סוגיות בינלאומיות וביטחוניות שעלו מאז הצטרפותה של המדינה לנאט"ו ב-2023, במיוחד היחסים עם רוסיה.[10] כל תשעת המועמדים בסיבוב הראשון הביעו עמדות נוקשות לגבי היחסים עם מוסקבה, כאשר האלה-אהו וסטוב תמכו בדרישה לשלול אזרחות פינית מבעלי אזרחות כפולה רוסית-פינית.[11] האוויסטו תמך בסגירת הגבול עם רוסיה, אך הביע דאגה מהאופן שבו נעשה שימוש בזרם המהגרים כדי להצדיק רטוריקה נגד מבקשי מקלט.[12] סטוב הביע תמיכה בפריסת נשק גרעיני בפינלנד, בעוד האוויסטו התנגד לרעיון כמו גם לזה של הצבת כוחות באולנד.[13]
בתגובה לשביתת הענק המתמשכת שהחלה במהלך קמפיין הבחירות, סטוב הרחיק את עצמו מתמיכת מפלגת הקואליציה הלאומית שלו בחופש של מעסיקים ועובדים ליישב סכסוכים מקומיים, ואמר שהוא לא מתכוון להתערב בענייני שוק העבודה כנשיא. האוויסטו אמר כי ינסה להפגיש את הצדדים למשא ומתן מאחורי הקלעים.[14]
הצבעה
סיבוב ראשון
ההצבעה המוקדמת נפתחה ב-17 בינואר,[15] עם שיעור הצבעה מוערך ב-44 אחוזים,[16] או כ-1.88 מיליון קולות.[17] ההצבעה נמשכה עד 23 בינואר. ההצבעה בקלפיות שהוקמו בנציגויות הדיפלומטיות של פינלנד נערכה בין ה-17 ל-20 בינואר,[18] ובמהלכה הצביעו 58,757 מתוך כ-263,000 אזרחים פינים בעלי זכות הצבעה מחוץ למדינה.[19] בסבב ההצבעה הראשון ב-28 בינואר, הקלפיות נפתחו בשעה 09:00 ונסגרו בשעה 20:00. התוצאות הראשוניות התפרסמו בסביבות חצות, בעוד שהתוצאות הרשמיות פורסמו ב-30 בינואר.[20]
סיבוב שני
בסיבוב השני, ההצבעה המוקדמת נערכה בין ה-31 בינואר ל-6 בפברואר, בעוד שההצבעה מחוץ למדינה נערכה בין ה-31 בינואר ל-3 בפברואר.[18] שיעור ההצבעה בהצבעה המוקדמת הגיע ל-46 אחוזים, או כ-1.96 מיליון מצביעים.[21] בסיבוב השני של ההצבעה ב-11 בפברואר, הקלפיות נפתחו בשעה 09:00 ונסגרו בשעה 20:00. תוצאות הסיבוב השני אושרו ב-14 בפברואר.[22]
תוצאות
| מועמדת | מפלגה | סיבוב ראשון[23] | סיבוב שני[24] | ||
|---|---|---|---|---|---|
| קולות | % | קולות | % | ||
| אלכסנדר סטוב | מפלגת הקואליציה הלאומית | 882,388 | 27.21 | 1,575,444 | 51.62 |
| פקה האוויסטו (אנ') | הליגה הירוקה (אנ') | 836,712 | 25.80 | 1,476,634 | 48.38 |
| ג'וסי האלה-אהו (אנ') | מפלגת הפינים | 615,802 | 18.99 | ||
| אולי רן (אנ') | מפלגת המרכז (פינלנד) | 496,759 | 15.32 | ||
| לי אנדרסון (אנ') | ברית השמאל (פינלנד) (אנ') | 158,579 | 4.89 | ||
| יוטה אורפילאינן (אנ') | המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פינלנד | 140,867 | 4.34 | ||
| סארי אסיאה (אנ') | נוצרים דמוקרטים (פינלנד) (אנ') | 47,847 | 1.48 | ||
| מיקה אלטולה (אנ') | עצמאי | 47,467 | 1.46 | ||
| היאליס הרקימו (אנ') | תנועה עכשיו (אנ') | 17,030 | 0.53 | ||
| סך הכל | 3,243,451 | 100.00 | 3,052,078 | 100.00 | |
| הצבעות כשרות | 3,243,451 | 99.72 | 3,052,078 | 99.34 | |
| הצבעות פסולות/ריקות | 9,095 | 0.28 | 20,389 | 0.66 | |
| סה"כ הצבעות | 3,252,546 | 100.00 | 3,072,467 | 100.00 | |
| מצביעים רשומים/אחוזי הצבעה | 4,546,041 | 71.55 | 4,546,041 | 67.59 | |
לאחר הבחירות
בעקבות תוצאות הסיבוב השני, האוויסטו הודה בתבוסה לסטוב ולחץ את ידו בפומבי בבניין העירייה של הלסינקי. בתגובה, סטוב הביע הערכה וגאווה על כך ש"הצליח לרוץ" אתו.[25] הוא גם כינה את ניצחונו "הכבוד הגדול ביותר" של חייו.[26]
הערות שוליים
- ↑ Schedule in the Presidential Election, Vaalit (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Näkökulma: Punavihreä vs. porvari - onko jompikumpi heistä Suomen seuraava presidentti?, www.iltalehti.fi (בפינית)
- ↑ Stubb beats Haavisto in Finland’s closest-ever presidential election, Helsinki Times, 2024-02-11 (באנגלית בריטית)
- ↑ John T. Psaropoulos, ‘Voters are looking for a mini-Niinisto’: Finland braces for new president, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Finns go to the polls Sunday to elect a new president at a time of increased tension with Russia, AP News, 2024-01-26 (באנגלית)
- ↑ Wayback Machine, finlex.fi
- ↑ Right to Vote and Compilation of the Voting Register, Vaalit (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Eligibility and Nomination of Candidates, Vaalit (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Presidentinvaalit 2024 – Ehdokkaat esittelyssä, Selkosanomat, 2024-01-11 (בפינית)
- ↑ "Finnish presidential election: Faced with Russia, security takes center stage" (באנגלית). 2024-01-28. נבדק ב-2025-06-14.
- ↑ Kauranen, Anne; Kauranen, Anne (2024-01-25). "Finland's presidential hopefuls vie to offer toughest stance on Russia". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2025-06-14.
- ↑ Bryant, Miranda; correspondent, Miranda Bryant Nordic (2024-01-16). "Finland must crack down on hate speech, says presidential hopeful". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-06-14.
- ↑ How do Pekka Haavisto and Alexander Stubb differ?, News, 2024-02-02 (באנגלית)
- ↑ As Finns choose a new president, one thing is certain: A hard line on Russia will continue, AP News, 2024-02-09 (באנגלית)
- ↑ John T. Psaropoulos, New NATO member Finland set to pick president after 12 years of Niinisto, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Record advance voting numbers could slow down the count, News, 2024-01-26 (באנגלית)
- ↑ Finns head to the polls; presidential voting turnout could set record, News, 2024-01-28 (באנגלית)
- ^ 18.0 18.1 A really simple guide to Finland's 2024 presidential election, News, 2024-01-09 (באנגלית)
- ↑ Nearly 60k Finns vote in presidential election at missions around the world, News, 2024-01-25 (באנגלית)
- ↑ Ex-Prime Minister Alexander Stubb wins first round of Finland's presidential vote to set up a runoff, AP News, 2024-01-28 (באנגלית)
- ↑ Nearly half of Finns vote early in presidential election second round, News, 2024-02-07 (באנגלית)
- ↑ Presidentinvaalin vahvistettu tulos nyt verkossa, Vaalit (ב־)
- ↑ Whole country, votes cast for candidates, tulospalvelu.vaalit.fi
- ↑ Whole country, votes cast for candidates, tulospalvelu.vaalit.fi
- ↑ Centre-right Alexander Stubb elected Finland’s next president, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ "Conservative ex-PM Alexander Stubb elected Finland president" (באנגלית בריטית). 2024-02-12. נבדק ב-2025-06-14.
הבחירות לנשיאות פינלנד (2024)41239091Q56400471