הבפטיסטריום של פדובה
 | |||||||||||
| חזית המבנה | |||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||
| שימוש | בפטיסטריום ומאוזוליאום | ||||||||||
| זרם | נצרות קתולית | ||||||||||
| קואורדינטות | 45°24′25″N 11°52′18″E / 45.406810°N 11.871790°E | ||||||||||
| www.battisteropadova.it | |||||||||||
הבפטיסטריום של פדובה (באיטלקית: Battistero di Padova) הוא בניין היסטורי בעיר פדובה בצפון-מזרח איטליה. המבנה, המוקדש ליוחנן המטביל, הוא מבנה דתי השוכן בכיכר הקתדרלה של פדובה (Piazza del Duomo), צמוד לקתדרלה של העיר. בתוך המבנה נשמר אחד ממחזורי הפרסקו החשובים ביותר מהמאה ה-14, יצירת מופת מאת הצייר ג'וסטו דה מנאבואי (אנ'). ביולי 2021 נכלל המבנה על ידי אונסק"ו בין אתרי המורשת העולמית כחלק מהאתר מחזורי הפרסקו של פדובה מהמאה ה-14.[1]
היסטוריה
בניית הבפטיסטריום החלה במאה ה-12, כנראה על גבי מבנה קיים; הוא עבר שיפוצים ושיפורים שונים במאה שלאחר מכן, והוקדש על ידי גווידו, הפטריארך של גראדו (אנ'), בשנת 1281. בין השנים 1370 - 1379 הוא שופץ והותאם לתפקד כמאוזוליאום של הנסיך פרנצ'סקו איל וקיו דה קרארה (אנ'), שליט העיר פדובה ואשתו, פינה בוצאקריני (Fina Buzzaccarini). בוצאקריני מימנה ופיקחה על עבודות האמנות, והפקידה אותן בידיו של ג'וסטו דה מנאבואי (שנקבר מאוחר יותר מחוץ לבניין). עם נפילת בית דה קרארה בשנת 1405, הרסו חיילים ונציאנים את אנדרטאות הקבורה הגדולות וכיסו את סמליו הרבים של פרנצ'סקו איל וקיו בצבע ירוק. לאחר שחזורים חלקיים שונים במאה ה 20, העבודה ממתינה כעת לשיקום מלא.
מחזור ציורי הפרסקו המקשטים את הקירות, שצוירו בשנים 1375–1376, והמכונה "היסטוריה של ישועת האדם" על ידי ג'וסטו דה מנאבואי, נחשב ליצירת מופת. נראה שהוא הושפע מהנוקשות של האמנות הרומנסקית והביזנטית.
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
גלריה
אחד הקירות
הפוליפטיכון
 | |
|---|---|
|
