המסדרון האקולוגי באזור מודיעין
המסדרון האקולוגי באזור מודיעין הוא הקצה הדרום מערבי של החלק המרכזי של המסדרון האקולוגי הים תיכוני הנמצא לאורכה של ישראל. המסדרון נמצא בנקודת מפתח אקולוגית שמחברת בין השומרון המערבי הרי יהודה ושפלת יהודה ומשם אל הנגב.[1]
שטחו של המסדרון באזור מודיעין הוא כ-24 קמ"ר והוא גובל בעמק איילון מדרום, בכביש 1 ממערב, בכביש 443 מצפון ובגדר הביטחון ממזרח. המסדרון מתאפיין בתצורת נוף של גבעות נמוכות המתנשאות לרום של 150-300 מטר מעל פני הים.[2]
מאפייני האזור
אקלים
אקלים ים תיכוני הוא סוג של אקלים סובטרופי שידוע גם כאקלים סובטרופי של קיץ יבש ונפוץ במדינות אגן הים התיכון. המאפיין העיקרי של מזג האוויר הים-תיכוני הוא משטר הגשמים העונתי, הקיץ היבש ומרבית המשקעים יורדים בחורף. האקלים של המסדרון האקולוגי במודיעין הוא אקלים לח למחצה. ממוצע הגשם בשנה לפי מדידות בתחנת שעלבים עומד על 538 מ"מ בשנה.
צומח
לפי סקר סובב מודיעין שנערך בשנת 2007 על ידי מכון דש"א (דמותה של ארץ) נמצא כי 43% משטח הסקר מאופיין על ידי צמחיית בתה ומתוך כך כ-36% צומח בתה עשבונית וכ-7% צומח של סירה קוצנית. כרבע משטח הסקר הוא שטח חקלאי ורבע משטח הסקר מכוסה יערות קק"ל.
שטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין מאופיינים בעיקר בצמחייה של שטחי בתה שהיא תצורת נוף אשר מאופיינת בשליטה של בני שיח, שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים. החברות העיקריות השולטות בבתה הים-תיכונית הן: חברת הסירה הקוצנית, חברת הקורנית המקורקפת וחברת הלוטמית הדביקה. המסדרון האקולוגי של מודיעין מאופיין במיני צומח רבים, בהם מקומיים וייחודיים לאזור, וכן מינים בסכנת הכחדה. בין המינים הנפוצים בשטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין נמצאים העצים לבנה רפואי ועוזרר קוצני. שיחים כמו אשחר ארץ-ישראלי, קידה שעירה וצלף קוצני. בני שיח כמו אזוב מצוי, געדה מצויה, זוטה לבנה, סירה קוצנית, פיגם מצוי. עשבוניים כמו בוצין מפורץ, חבלבל השיח, עכובית הגלגל, מרוות יהודה. דגנים רב שנתיים כמו זקנן שעיר ושעורת הבולבוסין. גאופיטים כגון כלנית מצויה, עירית גדולה וסתוונית היורה. מטפסים כמו קיסוסית קוצנית ואספרג החורש. כמו כן יש מינים אנדמיים לישראל ולסביבתה כמו לוף ארץ-ישראלי, פעמונית כוכבנית, אשבל ארץ-ישראלי, זמזומית מצוויה, חבצלת קטנת פרחים, כרכום חורפי, מרוות יהודה ומרוות ירושלים, עכנאי יהודה ואלקנה סמורה.[3]
חי
מבין מיני בעלי החיים בשטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין נמצאים מיני יונקים כגון תן, נמייה, דרבן, ארנבת, גירית מצויה, ושועל מצוי. מיני זוחלים כקמטן החורש, זיקית, חרדון, צב יבשה ומניפנית מצויה. כמו כן יש מינים פגיעים כמו צבי ארץ-ישראלי וזיקיתיים וכן מינים בסכנת הכחדה כצבוע מפוספס.[4]
ציפורים
בשטחי המסדרון האקולוגי של מודיעין יש מינים מקננים אשר נמצאים בסכנת הכחדה, חמריה חלודת-זנב, שרקרק מצוי ואת פפיון ההרים שנמצא בקשר מובהק עם מדרונות סלעיים עם צומח פתוח – בתות או שטחים עשבוניים. באזורים בהם בית הגידול מתאים ואיכותי הוא מהווה את אחד המינים השכיחים, אך הוא צריך רצף של שטחים פתוחים איכותיים ולכן סובל בעיקר מקיטוע ייעור ובינוי. פפיון ההרים מאכלס את הגבעות באזור מודיעין, אבל בגלל תהליכי הפיתוח אוכלוסייתו באזור קטנה. כמו כן קוקייה אירופית שהיא מין טפילים חברתיים בישראל מטפילה את הביצים שלה בקינים של הפפיון הרים. מיני הציפורים המקננות השכיחים בשטח המסדרון האקולוגי של מודיעין הם חנקן אדום-ראש, חנקן גדול, סבכי קוצים, תפר, חוגלת סלעים, קוקייה מצויצת, חיוויאי הנחשים, ירגזי מצוי, נקר סורי, שחרור, עורבני, פשוש, בולבול.
צבי ארץ-ישראלי
בשנים האחרונות מתבצע מעקב אחר תנועת הצבי הארץ-ישראלי בשטח המסדרון באזור מודיעין אשר בוחן את תנועת הצבאים מהרי ירושלים אל שטחי ראש העין ונחל שילה. לפי נתונים של רשות הטבע והגנים בין השנים 1983-2006 נצפו כ-1240 פרטים של צבי ארץ-ישראלי בשטחי המסדרון האקולוגי שמסביב לעיר מודיעין.
פיתוח
פיתוח קיים
בשנת 1985 הוקם היישוב מכבים כישוב של בתים צמודי קרקע, ובשנת 1988 הוקם בסמוך היישוב רעות, גם הוא יישוב של בתים צמודי קרקע. בשנת 1990 אוחדו היישובים למועצה מקומית בשם מכבים-רעות. באותה שנה אושרה בוועדה הארצית לתכנון ובניה הקמתה של העיר מודיעין. בשנת 1994 החלו עבודות הפיתוח בשטח ובשנת 1996 החל האכלוס של הבתים הראשונים בעיר. בשנת 2003 אוחדו המועצה המקומית מכבים-רעות עם העיר מודיעין.
העיר מודיעין-מכבים-רעות הוקמה על המסדרון האקולוגי המרכזי של מדינת ישראל העובר מצפון לדרום והייתה ל"פקק" במסדרון הזה וחוסמת אותו כמעט כליל. מה שמחבר כיום בין תאי השטח מצפון וממזרח לעיר ובין תא השטח הדרומי הוא אזור צר למעבר, המקיף את העיר מצידה המערבי, לכיוון הגבעות הדרומיות שם הוא מצטמצם לכדי מעבר צר עד קילומטר רוחבו, ובנקודה הצרה ביותר שלו הוא מצטמצם ל-600 מטרים בלבד בין המרכז המסחרי ישפרו סנטר למחלף ענבה.
הקמת גדר הביטחון בעשור הראשון של המאה ה-21 יצרה מחסום קריטי נוסף.
הגבעות הדרומיות של מודיעין
הגבעות הדרומיות הן שטח של גבעות בתה בחלק הדרומי של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין. שטח הגבעות הדרומיות גובל בדרום בעמק איילון, בצפון בשכונות מכבים, רעות ומוריה בעיר מודיעין-מכבים-רעות, בגדר ההפרדה ממזרח ובשדרות החשמונאים והיישובים שעלבים ונוף איילון ממערב. אזור זה הוא צוואר הבקבוק של המסדרון האקולוגי באזור מודיעין.
מאז בניית גדר ההפרדה, המסדרון האקולוגי הצטמצם רבות באזור מודיעין והגבעות הדרומיות הפכו לשטח בעל חשיבות אקולוגית גבוה מאוד, מכיוון שהם השטחים הפתוחים היחידים המחברים בין עמק איילון והרי ירושלים אל שטחי יער בן שמן והדום השומרון.
שטח הגבעות הדרומיות של מודיעין מוגדר בתוכנית מתאר מחוזית 3 (תוכנית מתאר מחוזית של מחוז מרכז) כשטח לבניה עתידית המאיים להציב מחסום בלתי עביר בין הרי ירושלים מדרום לשטחי אלעד וראש העין מצפון.
ברשות הטבע והגנים קיים משנות ה-90 תכנון רעיוני להקמת גן לאומי באזור הגבעות הדרומיות בשל חשיבות שטחי הבתה במרכז הארץ.
מאבק אזרחי לשימור המסדרון
בעקבות איום הבניה התעורר מאבק ציבורי שמובילה החברה להגנת הטבע מאז תחילת שנות האלפיים, לשמירה על השטחים שמסביב למודיעין כשטחים פתוחים. בכל שנה סביב ט"ו בשבט עורכים חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע אירוע רב משתתפים בגבעות הדרומיות, על מנת לשמר את המודעות לחשיבות השמירה על האזור חופשי מפיתוח. מטרתה המוצהרת של החברה להגנת הטבע היא לשמור על שטחי המסדרון האקולוגי באזור מודיעין בכלל, ובשטחים המאוימים בבניה בפרט, כשטחים טבעיים פתוחים[5].
.JPG)
תוכנית המתאר לפיתוח שלב ב' של העיר, שהוצגה בראשית 2019 על ידי עיריית מודיעין-מכבים-רעות, מתחשבת באילוצים הללו ואינה כוללת בנייה בגבעות המערביות והדרומיות של העיר. יחד עם זאת משאירה התוכנית את הגבעות הדרומיות בסטטוס "לפיתוח עתידי".
ראו גם
לקריאה נוספת
- סקר ציר הגבעות, מכון דש"א, 2012
- עמית דולב, החברה להגנת הטבע אבי פרבולוצקי, רשות הטבע והגנים, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, 2002
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים: כלי לשמירת טבע. יהודה שקדי, ואלי שדות, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים
- ^ הנקודות הגבוהות בשטח הם גבעת שר (253 מטר) וחרבת' שיח' סולימאן (283)
- ^ אתר הצמחים בסכנת הכחדה בישראל, מבוסס על "הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר, רשות הטבע והגנים
- ^ נלקח מאתר biogis של האוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים
- ^ מודיעין – שומרים על המסדרון האקולוגי של המדינה, אתר החברה להגנת הטבע
