תן
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | טורפים |
משפחה: | כלביים |
סוג: | כלב |
תת־סוג: | תן |
מינים | |
מספר מינים | |
תחום תפוצה | |
![]() |
תן (באנגלית: Jackal) הוא שם כולל למספר מינים בסוג כלב שאינם מהווים קבוצה טקסונומית, בהם:
- תן זהוב (Canis aureus) אשר מצוי בישראל.
- תן שחור (Canis mesomelas)
- תן לבן-פס (Canis adustus)
- זאב חבשי (Canis simensis), מכונה לעיתים תן חבשי או תן אדום.
- זאב זהוב אפריקאי (Canis anthus)
לתנים מבנה גוף קטן־בינוני, הם מצויים באפריקה ובאסיה. מקור השם בלועזית (jackal) הוא מפרסית: shoghal شغال.
על אף הדמיון במראה בין המינים השונים, אין הם קרובים גנטית. למשל, הזאב החבשי אימץ לעצמו תכונות "תניות" אך הוא קרוב יותר גנטית לזאבים.
התנים ממלאים תפקיד חשוב במארג המזון בהיותם טורפים משניים הניזונים מבעלי חיים שונים, מנבלות וכן מחומר צמחי. אנטומיית גופם מותאמת לציד של בעלי חיים רבים, רגליהם הארוכות ומבנה עצמותיהם מאפשרים לתנים לנוע במהירות של 16 קמ"ש בקירוב לאורך זמן. הם פעילי לילה, בעיקר בין הערביים ובעלות השחר. הם גם גונבים טרף מטורפים גדולים יותר שלא מבחינים בהם בזמן.
התנים מנהלים אורח חיים מונוגמי, בנחלה חיים זוג וצאצאיו טרם בגרותם המלאה. הם טריטוריאליים ביותר ותוחמים את נחלתם על ידי עשיית צרכים בגבולותיה. זמן רב מהיום, עוסקים התנים בגירוש זוגות אחרים מנחלות חופפות. הזוג צד ביחד או בנפרד ולעיתים יחברו מספר זוגות כדי לצוד בעל חיים גדול ממדים.
התן היה אחת החיות הקדושות בבבל. אליל המוות המצרי־אנוביס היה אדם עם ראש תן. משערים כי בשל תזונתם וקרבתם אל אדמות קבורה, ייחסו לתנים את תפקידם כמייצגי המוות. ובהלוויות המצרים היו מביאים תנים להלוויה.
אזכורי התן בתנ״ך
התן נזכר בתנ״ך במקומות הבאים:
- ”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ” (ספר ישעיהו, פרק י"ג, פסוק כ"ב)
- ”וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב” (ספר ירמיהו, פרק י"ד, פסוק ו')
- ”בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם” (ספר יחזקאל, פרק ל"ב, פסוק ב')
- ”עַל זֹאת אֶסְפְּדָה וְאֵילִילָה אֵילְכָה שׁוֹלָל וְעָרוֹם אֶעֱשֶׂה מִסְפֵּד כַּתַּנִּים וְאֵבֶל כִּבְנוֹת יַעֲנָה” (ספר מיכה, פרק א', פסוק ח')
- ”וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה” (ישעיהו, ל"ד, י"ג)
- ”וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא” (ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ז')
- ”תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי” (ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוק כ')
- ”וְנָתַתִּי אֶת יְרוּשָׁלִַם לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים וְאֶת עָרֵי יְהוּדָה אֶתֵּן שְׁמָמָה מִבְּלִי יוֹשֵׁב” (ספר ירמיהו, פרק ט', פסוק י')
- ”קוֹל שְׁמוּעָה הִנֵּה בָאָה וְרַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ צָפוֹן לָשׂוּם אֶת עָרֵי יְהוּדָה שְׁמָמָה מְעוֹן תַּנִּים” (ספר ירמיהו, פרק י', פסוק כ"ב)
- ”וְהָיְתָה חָצוֹר לִמְעוֹן תַּנִּים שְׁמָמָה עַד עוֹלָם לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם” (ספר ירמיהו, פרק מ"ט, פסוק ל"ג)
- ”וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב” (ספר ירמיהו, פרק נ"א, פסוק ל"ז)
- ”וְאֶת־עֵשָׂ֖ו שָׂנֵ֑אתִי וָאָשִׂ֤ים אֶת־הָרָיו֙ שְׁמָמָ֔ה וְאֶת־נַחֲלָת֖וֹ לְתַנּ֥וֹת מִדְבָּֽר” (ספר מלאכי, פרק א', פסוק ג')
- ”כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְצַלְמָוֶת” (ספר תהלים, פרק מ"ד, פסוק כ')
- ”גַּם תַּנִּים חָלְצוּ שַׁד הֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן בַּת עַמִּי לְאַכְזָר כַּיְעֵנִים בַּמִּדְבָּר” (מגילת איכה, פרק ד', פסוק ג')
יש לציין שלדעת חוקרים רבים התן המוזכר בתנ"ך אינו החיה שנהוג לקרוא לה היום תן. התן של היום אוהב לחיות באזורים הומי אדם, בזמן שהתן המוזכר במקורות חי באזורי חורבות או מדבר. לכן יש חוקרים שסוברים שהתן שמוזכר בתנ"ך הוא מין של דורסי לילה החי במדבריות. כנראה אוח פרעוני[1]. יש כאלה שסבורים ש"תן" בתנ"ך הוא שם כללי לחיות השורצות במקומות חורבן[2] בגלל שהוא בדרך כלל מוזכר כחיה השוכנת במקומות שוממים. מסיבה דומה מנחם דור סובר שה"תנים" זה שם של שד. ישנם מקרים בתנ"ך בהם נאמרת המילה "תנים" במשמעות של "תנין"[3].
אין הדבר אומר שהתן נעדר מהמקרא, לדעת כמה חוקרים השועל שמוזכר בתנ"ך הוא לפעמים תן ולפעמים שועל[4]. יש הסוברים שגם ה"איים" שמוזכר מדי פעם[5] הוא התן[6]
מקור השם
לא ברור מה הגיזרון של השם של התן. אבל יש חוקרים הסבורים ששמו של התן מגיע מהשורש ת.נ.ה., שורש שפירושו להשמיע קולות אבל או לומר דברי הספד[7]. זאת בשל הקולות שמשמיע התן. הדבר מתיישב עם תפיסתם של החוקרים הסבורים שהתן הוא מין של דורס לילה, משום שהרבה מינים של דורסי לילה מקבלים את שמם על שם קולות צער שהם משמיעים[8].
![]() |
![]() |
![]() |
||
משמאל לימין: מיני התנים: זאב זהוב אפריקאי, תן זהוב, תן שחור, תן לבן-פס וזאב חבשי. |
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
![]() |
סרטון של להקת תנים במרכז תל אביב בפארק הירקון, סרטון באתר יוטיוב
- תינוק בורח מרעש של תנים בפארק הירקון
הערות שוליים
- ^ חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, מאת הודה פלקס, המהדירים - הרב ישעיהו אריה ובנו יהושע דבורקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984, עמ' 74
- ^ היונקים המדרך השלם ליונקי ארץ ישראל, אבי ארבל, מפה, 2008 עמ' 227
- ^ למשל בספר יחזקאל, פרק כ"ט, פסוק ג' ובספר יחזקאל, פרק ל"ב, פסוק ב' ולדעת פליקס גם במגילת איכה, פרק ד', פסוק ג' מדובר על הלוויתן שגם מכונה לפעמים תנין
- ^ וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים – שועל מתוך פורטל דף יומי
- ^ למשל ב(ספר ישעיהו, פרק י"ג, פסוק כ"ב)
- ^ חי וצומח בתורה, תיאור בעלי החיים והצמחים שבתורה מאוירים על ידי כמאתיים תמונות וציורים, המהדירים - הרב ישעיהו אריה ובנו יהושע דבורקס, ישראל הצעיר, ירושלים, 1984.
- ^ מילון אבן שושן, כרך שישי, המילון החדש בע"מ, 2003
- ^ טבע וארץ בתנ"ך,יהודה פליקס, פרקים באקולוגיה מקראית, ראובן מס, ירושלים, 1992. פרק 34