הגנים הבוטניים בסינגפור
 | |
| אגם סימפוני | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה | 1859 |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 82 הקטארים קמ"ר |
| מיקום | |
| מיקום |
 טנגלין, המחוז המרכזי, סינגפור |
| קואורדינטות | 1°18′54″N 103°48′58″E / 1.3151°N 103.8162°E |
 | |
| המדשאות השופעות של פאלם וואלי הן מקום פופולרי לפיקניק והופעות בחיק הטבע בגנים הבוטניים. | |
| מדינה |
סינגפור |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית פארק | |
הגנים הבוטניים בסינגפור הם גנים טרופיים בן 161 שנה, הממוקמים בשולי רובע הקניות אורצ'רד רוד בסינגפור. זהו אחד משלושה גנים, והגן הטרופי היחיד, שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הגנים הבוטניים מדורגים מאז 2013 כאטרקציית הפארקים המובילה ביותר באסיה, על ידי פרסי בחירת המטיילים של TripAdvisor. הגנים זכו בתואר "גן השנה", במסגרת טקס פרסי תיירות הגנים הבינלאומית בשנת 2012.[1][2]
הגנים הבוטניים הוקמו באתר הנוכחי בשנת 1859 על ידי האגודה החקלאית לגננות. הגנים מילאו תפקיד מרכזי בתנופת סחר הגומי באזור בתחילת המאה העשרים, כאשר המנהל המדעי הראשון שלהם, הנרי ניקולאס רידלי, עמד בראש המחקר על גידול הצמח. על ידי השלמת הטכניקה של שאיבת גומי, שעדיין נמצאת בשימוש כיום, וקידום ערכה הכלכלי באזור, תפוקת הגומי התרחבה במהירות.
גן הסחלבים הלאומי, שנמצא בתוך הגנים הראשיים, ידוע כמתקדם במיוחד במחקרי הסחלבים, וחלוץ בהרבעת כלאיים. הגן את קובע את מעמדה של המדינה כיצואנית גדולה של סחלבים חתוכים. בסיוע של האקלים המשווני טרופי, הגן מאכלס את אוסף הסחלבים הגדול ביותר, של 1,200 מינים ו-2,000 כלאיים.
בעת הפיכת המדינה לעצמאית, הגנים הבוטניים של סינגפור סייעו להפוך את האי ל-"עיר גן טרופי", כינוי ותדמית שהמדינה ידועה בה. בשנת 1981 נבחר סחלב הטיפוס ההיברידי, ואנדה מיס ז'ואקים, כפרח הלאומי של האומה. "דיפלומטיית הסחלבים" של סינגפור מעניקה כבוד לראשי מדינות, נכבדים וסלבריטאים, באמצעות קריאה של הכלאיים המשובחים ביותר על שמם.[3][4]
הגנים הבוטניים של סינגפור נפתחים בין 5 בבוקר ל-12 בלילה מדי יום. הכניסה בחינם, למעט גן הסחלבים הלאומי. יותר מ-10,000 מינים של צמחים פרוסים על שטח של 82 דונם, המשתרעים אנכית; המרחק הארוך ביותר בין הקצוות הצפוניים לדרומיים הוא 2.5 ק"מ. הגן הבוטני מקבל כ-4.5 מיליון מבקרים מדי שנה.
היסטוריה
הגן הבוטני הראשון בסינגפור הוקם בשנת 1822 בגבעת הממשלה בפורט קנינג, על ידי סר סטמפורד ראפלס, מייסד סינגפור המודרנית וחוקר טבע נלהב. הגן נסגר שבע שנים אחרי פתיחתו, בשנת 1829.[5]
רק כעבור 30 שנה נפתחו הגנים הבוטניים הנוכחיים, בשנת 1859, כאשר הוקצב לאגודה החקלאית לגננות בסינגפור 32 דונם אדמה בטנגלין על ידי הממשלה הקולוניאלית, שהשיגה אותה מהסוחר הו אה קיי, המכונה וומפואה, תמורת קרקע ברציף הסירות.
1859–1876
הגנים החדשים החלו לתפקד בעיקר כ"פארק תענוגות" עבור הציבור. לורנס ניבן נשכר כמפקח ומעצב נוף, כדי להפוך את המטעים ואת וסבך יערות הגשם לגן ציבורי. ניבן וצוותו עבדו בפיתוח הגנים כדי לדמות את הסגנונות של נוף הגנים האנגליים.[6] מתווה הגנים כפי שהוא כיום מבוסס במידה רבה על העיצוב של ניבן. בשנת 1866 התרחבו הגנים בכיוון צפון מערב של כ-12 דונם, כאשר הוסף לגן אגם ברבורים. בשנת 1868 הושלמה בניית בורקיל הול. בסופו של דבר, אזל כספה של האגודה החקלאית לגננות בסינגפור את הכספים, מה שהוביל לכך שהממשלה הקולוניאלית לקחה שליטה על הגנים בשנת 1874.
1877–1920
שתילי הגומי הראשונים הגיעו לגנים מגני קיו בשנת 1877.[7] חוקר טבע, הנרי ניקולס רידלי, הידוע כ-"רידלי המטורף", הפך למנהל הגנים בשנת 1888 ועמד בראש גידול הגומי. בהצלחה בניסיונותיו עם שתילת גומי, רידלי שכנע חקלאים ברחבי חצי האי המלאי לאמץ את שיטותיו. התוצאות היו מדהימות, מלאיה הפכה למפיקה וליצואנית הגדולה ביותר בעולם של גומי טבעי.[8]
1920-1985
הישג נוסף של הגנים היה חלוציות בהכלאת סחלבים על ידי פרופסור אריק הולטום, מנהל הגנים בשנים 1925–1949. הטכניקות שלו הובילו לכך שסינגפור הייתה אחד המרכזים המובילים בעולם לגידול סחלבים. כיום יש בו את האוסף הגדול ביותר של דגימות צמחים טרופיים.
במהלך הכיבוש היפני בסינגפור בין השנים 1942–1945, נודע להיידזו טנקאדאטה (田中 館 秀 三), פרופסור לגאולוגיה מאוניברסיטת טוהוקו האימפריאלית, על האפשרות שניתן יהיה לבזוז את הגנים והמוזיאון בגלל הכיבוש, וניהל משא ומתן ישירות עם גנרל טומויוקי ימאשיטה כדי להשיג שליטה בגנים הבוטניים של סינגפור ובמוזיאון. בתחילת הכיבוש הוא דאג שלא יבוצע גזל בגנים ובמוזיאון. שני המוסדות המשיכו לתפקד כמוסדות מדעיים. הולטום ואדריד ג'ון הנרי קורנר נכלאו בגנים והונחו להמשיך בעבודת הגננות שלהם. הממשלה והצבא היפני לא היו מוכנים לממן את המוסדות. עם זאת, טנקאדאט נאלץ לשלם מכיסו משכורות לצוות התחזוקה ולעובדים נוספים. שמם של הגנים השתנה לגנים הבוטניים של שונאן (昭南 植物園). טנאקה חזר ליפן ביולי 1943, וד"ר קוואן קוריבה (郡 場 寛), פרופסור בדימוס לבוטניקה מהאוניברסיטת קיוטו ומזכ"ל המחלקה לעניינים כלליים של הצבא היפני בחצי האי המלאי, מונה למנהל הגנים והמוזיאון, תפקידים שהוא מילא עד סוף המלחמה.[9][10][11]
לאחר סיום המלחמה הוחזרו הגנים לשליטתם של הבריטים בספטמבר 1945, וקוריבה הפך לשבוי מלחמה. קורנר ניהל משא ומתן לשחרורו של קוריבה עם הפיקוד הבריטי, וציין את תרומתו להגנה על הגנים, אך הוא נשאר בשבי לצד בני ארצו עד לשחרורו בינואר 1946.[12][13] הגנים מילאו תפקיד חשוב במהלך הפיכת סינגפור לירוקה, והקמפיין בגן העיר במהלך שנות העצמאות המוקדמות.
1986-עתה
הגנים הבוטניים של סינגפור הובאו לשליטת מועצת הגנים הלאומיים. לגנים נוספו מתקני ציבור חדשים ומשופרים, מתקני מחקר ומתקני אימונים (1990-2005).
בשנת 2009 הוכרז על הרחבת הגנים. בסך הכל נוספו 18 דונם אדמה שהרחיבו את הגנים כמעט פי ארבעה מגודלם המקורי בשנת 1859, המכונים "יער הלמידה של הגנים", שהושלם במלואו בשנת 2018. בשטח הנוסף נכלל מרכז פרשנויות לשימור יער וגלריה לאמנות להיסטוריה של הטבע, השוכנת במבנים קולוניאליים בני יותר ממאה שנה. ביער הלמידה מוצגים מיטב העצים הטרופיים הגדלים בתנאים המקומיים, המחזקים את מעמדם של הגנים הבוטניים כמכון מוביל למחקר, שימור וחינוך. למבקרים ביער מוצעים טיולים בנושאיים שונים בתוך יער הלמידה, המציעים עצי ענק, עצים בעלי צורות מעניינות, אוסף של מיני פירות ואגוזים נדירים, וגן במבוק.[14]
אטרקציות
הגן גובל בהולנד רוד ונאפייה רוד מדרום, קלוני רוד ממזרח, שדרת טיירסל וקלוני פארק רוד ממערב, וכביש בוקיט תימה מצפון. המרחק הקווי בין הקצוות הצפוניים לדרומיים הוא כ-2.5 ק"מ. ישנן מספר כניסות לאזורים שונים בגנים, כאשר שער טנגלין, הפונה להולנד רוד בדרום נחשב לכניסה הראשית הגדולה לפארק.
גן הסחלבים הלאומי
גן הסחלבים הלאומי הוא האטרקציה העיקרית בגנים הבוטניים, אשר ממוקם בצד התיכון-מערבי של הגנים. באתר ההררי, בן השלושה דונם, אוסף של יותר מ-1,000 מינים ו-2,000 כלאיים של סחלבים.
בגן הסחלבים מוצעות מספר אטרקציות:
- בורקיל הול: בורקיל הול הוא בונגלו מטעים קולוניאלי שנבנה בשנת 1886. בעבר שימש כ-"בית הבמאי", ונקרא על שם האב והבן היחידים שמילאו את תפקיד מנהלי הגנים הבוטניים של סינגפור, אייזק והאמפרי בורקיל. מפלס הקרקע משמש אזור תצוגה, המציג מידע על הכלאות השונות הקרויות על שם אנשים מפורסמים שביקרו בגן.
- גן הסחלבים VIP: הגן ממוקם בחלק האחורי של בורקיל הול, ושמורים בו כלאיים של סחלבים, הקרויים על שם האנשים המפורסמים ביותר שביקרו בגן. בבולטים שבהם נכללים את "דנדרוביום ממוריה הנסיכה דיאנה", "דנדרוביום מרגרט תאצ'ר", "רננטנדה אקיהיטו", "דנדרוביום מסאקו קוטאשי הידנקה", "דנדרוביום אליזבת", ו-ונדה גלוריה מקפגל ארויו". יותר מ-ידוענים, נכבדים וראשי מדינות מבקרים זכו לסוגי כלאיים של סחלבים שנקראו על שמם, על ידי תוכנית הדיפלומטיה של הסחלבים בסינגפור.
- אורצ'ידריום: האורצ'ידריום (הלחם המילים סחלב ו-אקווריום באנגלית) פתוח עבור החובבים, ומאכלס מינים טבעיים של סחלבים בסביבה טרופית.
- טאן הון סיאנג מיסטהאוס: טאן הון סיאנג היה צאצא של טן טוק סנג, שהיה נדבן ומייסד בית החולים טן טוק סנג. המיסטהאוס מכיל אוסף צבעוני של כלאיים שונים, וכן אוסף קטן של סחלבים ריחניים, כדוגמת "ונדה מימי פלמר".
- ליידי יואן-פנג מקניס ברומליאד האוס: בבית ברומליאד מוצגים למבקרים צמחים ממשפחת הברומליים, בהם נכלל האננס. אוסף הברומליים הייחודי נרכש ממשתלת שלדאנס בארצות הברית בשנת 1994.
- קולהאוס: הקולהאוס הוא שחזור של סביבת היער ההררי-טרופי, ובו שמורים סחלבים שבדרך כלל נמצאים רק באזורים הגבוהים והטרופיים.
יער גשם
בגנים הבוטניים של סינגפור ישנו יער גשם טרופי קטן בגודל של כשישה דונם, הוותיק יותר מהגנים עצמם. יער הגשם בגנים הבוטניים, וכן יער גשם גדול יותר הנמצא בשמורת הטבע בוקיט תימה, ממוקמים בגבולות העיר סינגפור. סינגפור היא אחת משתי הערים הגדולות היחידות שממוקמים בתחומיהן יערות גשם טרופיים, יחד עם ריו דה ז'ניירו, בה ממוקם יער טיג'וקה.
גן הג'ינג'ר
בגן הג'ינג'ר מוצגים רבים ממיני משפחת הג'ינג'ר (Zingiberaceae). הגן נפתח רשמית בשנת 2003, ומוקם בסמוך לגן הסחלבים הלאומי. הגן בן דונם אחד, ופועלת בו מסעדה בשם מסעדת האליה.
המרכז הבוטני ושער טנגלין
המרכז הבוטני מכיל את שני הבלוקים המשרדיים החדשים והכיתות המשודרגות באזור ליבת טנגלין. במרכז פועלים ספריית בוטניקה וגננות, וכן ההרבריום הסינגפורי (ראשי תיבות בינלאומיים: Herb. SING), המאכלס 750,000 דגימות צמחים שונות.[15]
המסדרונות והמסלולים של מרכז הבוטניקה מכוסים בטביעות עלים. ישנם גם מספר גילופי עץ הפזורים בשטח, וקירות אנכיים מכוסים בשרך.
הביתן הירוק הוא "הגג הירוק" הראשון בסינגפור. דשא, עשבים שוטים וצמחים מכסים את הגג המשופע באופן מלא. בביתן הירוק נמצא דלפק שירותי המבקרים, וכן בית קפה בשם Food For Thought במרתף.
משרדיהם של מנהלי המקום לשעבר, הנקראים הולטום הול (על שם אריק הולטום, מנהל הגנים בשנים 1925–1949) והרידלי הול (על שם הנרי ניקולס רידלי, מנהל הגנים הראשון בין השנים 1888-1911) נשתמרו, וכיום ידועים כמוזיאון המורשת של הגנים הבוטניים של סינגפור. רידלי הול פועל גם כאולם אירועים.
גן הילדים של ג'ייקוב באלאס
גן הילדים נקרא על שם התורם הראשי שלו, ג'ייקוב באלאס, נדבן יהודי-סינגפורי שנפטר בשנת 2004.
הגן נבנה בעלות של 7 מיליון דולר סינגפורי (מתוכם 99 מיליון דולר נתרמו על ידי ג'ייקוב באלאס). הוא ממוקם בקצה הצפוני והשקט יותר של הגנים הבוטניים. לגן מרכז מבקרים משלו, הכולל בית קפה. הגן נפתח ביום הילדים, ב-1 באוקטובר 2007. בגן ישנם אזורי משחק שונים, כגון אזור משחקי מים, מגרש משחקים קטן, בתי עץ, מגלשות ומבוך. בגן ישנן תערוכות אינטראקטיביות המלמדות כיצד מתרחשת הפוטוסינתזה, וגן קטן המלמד כיצד ניתן להשתמש בצמחים לייצור צבעים, משקאות או כצמחי מרפא.
במרכז המבקרים של גן הילדים ניצב פסל של האמן הישראלי צדוק בן דוד, בשם Mystree, שהוזמן על ידי מוזיאון יד ושם בשנת 2010. מרחוק הפסל נראה כמו עץ, אך מבדיקה מדוקדקת יותר ניתן לגלות 500 דמויות אנושיות.
על אף שהוא נחשב לחלק מהגנים הבוטניים, לגן הילדים יש כניסה משלו לאורך דרך בוקיט תימה, הקיימת כמתחם נפרד.
אטרקציות אחרות
שורת צמחים טרופיים גדלה על גדת נחל סראקה, המתפתלת במורד גבעה קטנה. נקודות השיא העיקריות בהליכת לאורך הנחל הן עצי הסראקה הצהובה (Saraca cauliflora) והסראקה האדומה (Saraca declinata). אטרקציות נוספות באזור הן עמק הדקל, אזור הבאנדסטנד, גן השמש וגן שעון השמש.
בגנים הבוטניים יש שלושה אגמים: אגם סימפוניה, אגם אקו ואגם הברבורים. בבמת קרן שו באגם סימפוניה מתקיימות מדי פעם הופעות בחינם בסופי שבוע. מבין המופיעים הבולטים נמנים התזמורת הסימפונית של סינגפור והתזמורת הסינית של סינגפור. ב-10 באוקטובר 2008[16], הוצב פסל של המלחין פרדריק שופן דרומית לאגם סימפוניה.
מטה מועצת הגנים הלאומיים ממוקם בשטח הגנים הבוטניים של סינגפור. במסעדות הגן נכללות בית הפינה, בעלת כוכב מישלן,[17] מסעדת אוכל בבונגלו הקולוניאלי; קאסה ורדה, בית קפה במרכז המבקרים; ומסעדת האליה, מסעדה בגן ג'ינג'ר. ישנן גם חנויות מתנות למבקרים. הסוכנות הלאומית של סינגפור בנושאים הקשורים למגוון ביולוגי, וכן המרכז הלאומי למגוון ביולוגי, ממוקמות גם הן בשטח הגנים.
אתר מורשת לאומית
בקשה רשמית לרישום הגנים הבוטניים של סינגפור כאתר מורשת עולמית הוגשה לאונסק"ו בינואר 2014. ההצעה הדגישה את חשיבותם ההיסטורית והתרבותית של הגנים, ואת הישגיה בשימור ובמחקר. מסמך מועמדות בן 700 עמודים נערך ונכתב במשך שנה וחצי, בהובלת האגף לשימור אתרים ומונומנטים של המועצה הלאומית למורשת (NHB), ומנהל הגנים הבוטניים, ד"ר נייג'ל טיילור.
כחלק מהתהליך, היה עליהם לזכות בהערכת המועצה הבינלאומית לאנדרטאות ואתרים (ICOMOS), איגוד מקצועי נפרד. ב-16 במאי 2015, צוות המומחים של ICOMOS תמך בכיתוב ללא סייג - ההמלצה הטובה ביותר האפשרית, והסביר:
"הגנים מדגימים את התפתחות הגן קולוניאלי-טרופי הבריטי לגן בוטני מודרני ברמה עולמית, מוסד מדעי ומקום לשימור וחינוך".
ב-4 ביולי של אותה שנה, בבון, דן מושב 39 של הוועדה למורשת עולמית בהצעת הגנים הבוטניים, כאשר כל 21 החברים אישרו את ההצעה.[18][19]
הגנים הבוטניים של סינגפור הם הגן הטרופי הראשון, והגן הבוטני השלישי המופיעים ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. הכבוד צוין רבות כמחווה הולמת לעשור העצמאות החמישי של המדינה.
גלריה
עץ טמבוסו (Faraea fragrans), המופיע בחלק האחורי של השטר של חמשת הדולרים הסינגפוריים, בדשא E, הגנים הבוטניים בסינגפור
דנדרוביום מרגרט תאצ'ר
אוסף היואן-פנג מקניס ברומליאד
דנדרוביום בי יונג-ג'ון, זן סחלבים על שמו של השחקן הדרום-קוריאני
ואנדה מיס ג'ואקים, הפרח הלאומי של סינגפור
ברבור שחור באגם האקולוגי
ברבור הגן (לשעבר ידוע כסאן רוקרי)
בורקיל הול
אוסף הפרנג'יפני
_by_Sydney_Harpley,_Singapore_Botanic_Gardens_-_20060815.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Singapore Botanic Gardens clinches prestigious Unesco World Heritage site status", The Straits Times, 4 ביולי 2015
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Botanic Gardens top park in Asia on Tripadvisor". The Straits Times. 20 ביוני 2014.
TripAdvisor Travellers' Choice Awards
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Urban Haven". The Straits Times. 5 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Orchid diplomacy". Tabla. 11 בנובמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2016. נבדק ב-9 באוגוסט 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Singapore First Botanical Gardens". The Singapore Free Press and Mercantile Advertiser (1884–1942). 19 בינואר 1914. p. 1. נבדק ב-6 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chris Blandford Associates. (2014, January). Singapore Botanic Gardens – Candidate World Heritage Site Nomination Dossier.
- ^ "Singapore Botanical Gardens – UNESCO World Heritage Centre" (באנגלית). UNESCO. נבדק ב-21 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cornelius-Takahama, Vernon (29 במרץ 2001), Sir Henry Nicholas Ridley, Singapore: National Library Board Singapore
{{citation}}: (עזרה) - ^ "シンガポール植物園を守った日本人". washimo-web.jp. נבדק ב-6 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "シンガポール植物園を守った日本人". washimo-web.jp. נבדק ב-6 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 戸川幸夫『昭南島物語』下（讀賣新聞社、1990年）
- ^ "シンガポール植物園を守った日本人". washimo-web.jp. נבדק ב-6 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 戸川幸夫『昭南島物語』下、p.288（讀賣新聞社、1990年）
- ^ "The Sunday Times – Botanic Gardens to keep on growing". Government of Singapore. אורכב מ-המקור ב-25 בנובמבר 2015. נבדק ב-25 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Singapore Botanic Gardens Herbarium". www.sbg.org.sg. נבדק ב-10 במרץ 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Unveiling Ceremony of a Monument to Frederic Chopin & Inaugural Concert by NAFA Orchestra, The Embassy of the Republic of Poland in Singapore, 5 באוקטובר 2008, אורכב מ-המקור ב-26 ביוני 2010, נבדק ב-4 ביוני 2010
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Singapore's Michelin-starred restaurants: All you need to know". The Straits Times. 21 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Melody Zaccheus (4 ביולי 2015), "Singapore Botanic Gardens clinches prestigious Unesco World Heritage site status", The Straits Times
{{citation}}: (עזרה) - ^ "Singapore Botanic Gardens declared UNESCO World Heritage Site". Channel NewsAsia. 4 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה)
  | |
|---|---|
|
