הדומה של האימפריה הרוסית (כינוס 1906)
הדומה של האימפריה הרוסית (כינוס 1906) - היה מוסד פרלמנטרי נבחר ראשון באימפריה רוסית. הוא כונס בעקבות אירועי מהפכת 1905. הדומה קיימה מושב אחד בלבד והתקיימה רק 72 ימים באביב-קיץ 1906 עד שפוזרה על ידי ניקולאי השני.
סמכויות
סמכויות הדומה הוגדרו בחוק מ-20 בפברואר 1906. בהתאם לחוק, הדומה הייתה מתכנסת לתקופה של 5 שנים, אך הקיסר היה יכול לפזר אותה. הדומה הייתה יכולה לאשר את החוקים לאחר שהם קיבלו את המלצת הממשלה ולאשר את תקציב המדינה. במהלך הפסקות בין המושבים, הקיסר היה רשאי לקבל את החוקים שלאחר מכך היו צריכים לקבל את אישור הדומה. דומה הייתה הבית התחתון של הפרלמנט. הבית העליון היה מועצת המדינה שהיה צריך לאשר את החוקים שהתקבלו בדומה.
השלטון הביצועי היה בידי הקיסר שהיה המפקד העליון, קבע מדיניות חוץ והיה רשאי להכריז מלחמה או מצב חרום בכל חלקי המדינה.
בחירות
חוק הבחירות פורסם ב-11 בדצמבר 1905. הבחירות היו לא ישירות והתקיימו ב-4 קוריות שבחרו בוחרי חברי הדומה:
- קוריה של בעלי האדמות - בבחירת חבר דומה אחד מ-2,000 חברי קוריה
- קוריה עירונית - בחירת חבר דומה אחד מ-4,000 חברי קוריה
- קוריה של האיכרים - בחירת חבר דומה אחד מ-30,000 חברי קוריה
- קוריה של הפועלים - בחירת חבר דומה אחד מ-90,000 חברי קוריה
לא לכל תושבי המדינה היה זכות בחירה. לקבלת זכות בחירה היה צורך להיות בעל נכס, פועל במפעל בו מועסקים מעל 50 פועלים. לא הייתה זכות בחירה לנשים, צעירים מתחת לגיל 25, פושעים, ואנשי צבא.
בסך הכול נבחרו 524 חברי הדומה לפי האזורים הבאים: רוסיה האירופאית 412 (79%), פולין 37 (7%), קווקז 29 (6%), סיביר ומזרח הרחוק 25 (4%), מרכז אסיה 21 (4%).היו אזורים שהבחירות התקיימו רק באביב ולכן לקראת תחילת הכינוס נבחרו רק 480 חברים. חלק מהנבחרים הגיעו למושב כבר לאחר תחילתו.
הבולשביקים החליטו להחרים את הבחירות, ולדימיר לנין הכיר שהחלטה זו הייתה שגויה.
בסך הכול נבחרו 499 חברי הדומה לפי חלוקה כדלקמן:
- המפלגה הדמוקרטית החוקתית - 176
- ברית העבודה (Трудовая группа) - 102. הקבוצה לא הייתה מפלגה מאורגנת, אך קבוצת אנשים בעלי השקפות עולם "שמאלה ממפלגה הדמוקרטית החוקתית". במהלך עבודת הדומה הם גיבשו טיוטת מצע אך עם פיזור הדומה התארגנותם המפלגתית הופסקה.
- הקבוצה הפולנית - 33. הקבוצה היווה אוסף של נציגי פולין שהיו שייכים למפלגות שונות שפעלו בפולין.
- מפלגת חידוש הלא אלים (Партия мирного обновления) - 26
- המפלגה הסוציאל-רבולוציונית - 23
- המנשביקים - 18
- המפלגה הפרוגרסיבית (Прогрессивная партия) - 12
- עצמאיים - 114
- מפלגות קטנות - 8
המפלגות הקימו סיעות, אך נציגי המפלגה הסוציאל-רבולוציונית פעלו כעצמאיים ללא הקמת סיעה מפלגתית ולעומת זאת הוקמה סיעת ברית 17 באוקטובר על בסיס חברי הדומה העצמאיים (כללה 16 חברים). כמו כן הוקמה פרקציית "אוטונומיסטים" שכללה נציגי לאומים שונים שדגלו במתן אוטונומיה לחבלי האימפריה השונים. בהם גם אוטונומיסטים יהודים.
פעילות הדומה
המושב הראשון החל ב-27 באפריל 1906 בארמון טבריצ'סקי בסנקט פטרבורג. כבר בתחילת הפעילות היה ברור שצפוי מאבק קשה של רוב החברים נגד הממשלה בראשות איוואן גורמיקין. לראש הדומה נבחר פרופסור של אוניברסיטת מוסקבה סרגיי מורומצב, סגניו היו הנסיך פיוטר דולגורוקוב וניקולאי גרדסקול, והמזכר היה דמיטרי שחובסקוי (כולם חברי המפלגה הדמוקרטית החוקתית, המפלגה בעלת מספר החברים הגדול בדומה)
במהלך 72 ימי המושב הדומה שלחה לממשלה 391 שאילתות על פעילות לא חוקית של הממשלה.
כבר בתחילת המושב המפלגה הדמוקרטית החוקתית העלתה לדיון את נושאי שחרור האסירים הפוליטיים, ביטול עונש המוות, ביטול המועצה המדינית והכפפת הממשלה לדומה. ב-5 במאי הדרישות הועבדו לאיוואן גורמיקין שב-13 במאי נתן תשובה שלילית מוחלטת לכל הדרישות.
נושא בעלות על האדמות היה במרכז פעילות הדומה. ב-7 במאי הועברה הצעת חוק להגדרת חלקת האדמות שבבעלות האיכרים על חשבון אדמות המדינה, הכנסייה וקנייה חלקית של אדמות מבעלי אדמות גדולים.
ב-6 ביוני הועלתה הצעת חוק על הלאמה מיידית של אוצרות טבע וביטול בעלות על האדמות. רוב של חברי הדומה לא קיבל את ההצעה.
הועלתה הצעה לחיסיון של חברי הדומה שלא הועלה לדיון.
אחד מסימני המשבר היה העברה לדיון בדומה של הצעת הממשלה לבניית מכבסה באוניברסיטת טרטו.
במשך המושב הדומה אישר 2 הצעות חוק - על ביטול עונש מוות (שהתקבל תוך הפרת סדר הדיון) והקצאת 15 מיליון רובל לנפגעי הבצורת שבוצעה על ידי הממשלה.
יהודים חברי הדומה
לקראת הבחירות הבונד עשה הסכם עם מפלגת הפועלים בליטא וזה גרם לבחירת שני נציגים יהודים: שמריהו לוין ולאון ברמסון. מטעם המפלגה הדמוקרטית החוקתית נבחרו מקסים וינבר (ממייסדי המפלגה), ניסן קצנלסון, משה אוסטרוגורסקי, שמשון רוזנבאום, מיכאיל שפטל, ויקטור יעקובסון, דר' צבי ברוק, גריגורי יולוס, מיכאיל הרצנשטיין. יולוס והרצנשטיין נרצחו על ידי מתנקשים מטעם ברית העם הרוסי. הרוב מהם לא המשיך בפעילות פוליטית לאחר פיזור הדומה וחלק אף עלו ארצה.
פיזור הדומה
ב-6 ביולי 1906 פיוטר סטוליפין מונה לראש הממשלה. תוך יומיים הצאר החליט על פיזור הדומה ועריכת בחירות חדשות לפי מפתח זהה.
ב-9 ביולי חברי הדומה שהגיעו לארמון גילו שהדלתות נעולות. חלק מחברי הדומה (כ-180) עברו לעיר ויבורג הנמצאת בשטח הדוכסות הגדולה של פינלנד ופרסמו את כרזת ויבורג. הכרזה כללה קריאה למרד אזרחי לא אלים. לקריאה זו לא היו תגובות של ממש, אך כל חברי הדומה שחתמו על ההכרזה קיבלו עונש של 3 חודשי מעצר וזכות הבחירה שלהם בוטלה.
קישורים חיצוניים
- אתר על פעילות הדומה (ברוסית)
