ברית העם הרוסי
ברית העם הרוסי (ברוסית: Союз русского народа) הוא ארגון ימין מונרכיסטי-נוצרי אורתודוקסי שפעל באימפריה רוסית בשנים 1905–1917. הוא היה חלק מתנועת המאות השחורות. בשנת 2005 היה ניסיון כושל להקים את הארגון מחדש.
היסטוריה של הקמה ופילוגים
מקימי הארגון היו הרופא אלכסנדר דוברובין, הצייר אפולון מאיקוב והכומר ארסני אלכסייב. הישיבות הראשונות של הארגון התקיימו בדירתו הפרטית של דוברובין. ב-21 בנובמבר (8 בנובמבר לפי הלוח היוליאני) 1905 נבחרה המועצה העליונה ובראשה אלכסנדר דוברובין. ב-4 בדצמבר התקיים המפגן ההמוני הראשון במוסקבה. לפי העדויות השתתפו במפגן כ-20 אלף אנשים.
בתחילת דצמבר 1905 החל לצאת עיתון הארגון - "הדגל הרוסי". תחילה תוכנן שהעיתון יצא לאור בתדירות שבועית אך תוך זמן קצר הוא החל לצאת בתדירות יומית וזכה לפופולריות רבה. לא פעם הוטלו קנסות על מערכת העיתון, אך במקביל העיתון קיבל הקצבה מהמדינה. הנושא היהודי תפש מקום חשוב בפרסומי העיתון - למשל מאמרי מערכת כמו "מחיר חיי הנוצרי והיהודי", "יהודים סוחרים בנוצרים", "לחם, מלחמה ויהודים" הופיעו. לאחר מהפכת פברואר (1917) העיתון נסגר.
הצאר ניקולאי השני קיבל משלחת של ראשי הברית ב-23 בדצמבר. במעמד זה, אלכסנדר דוברובין העניק לצאר ולבנו את סמלי הארגון. על בסיס זה הם נחשבו לחברי הארגון. קיימות עדויות שמפעם לפעם הצאר ובנו ענדו את סמלי הארגון.
ב-7 באוגוסט 1906 אושר תקנון הארגון. התקנון היה ברור וקצר. פיתוח העם הרוסי ואיחודו לטובת רוסיה אחודה ובלתי מחולקת הוכרזה כמטרת הארגון. טובת המדינה מחייבת שמירה על הנצרות האורתודוקסית, שלטון בלתי מוגבל של הצאר ושמירה על העם הרוסי. חברי ברית העם הרוסי היו יכולים להיות רק רוסים נוצרים-אורתודוקסים ללא קשר לגיל, מעמד ומין. במקרים יוצאי דופן ניתן לקבל לשורות הארגון גם לא-רוסים אך הייתה נדרשת הסכמה פה אחד במועצה העליונה.
תוך זמן קצר נפתחו סניפי הארגון בערי שדה. ב-27 באוגוסט 1906 התקיימה הוועידה הראשונה של הארגון בה השתתפו ראשי 42 סניפים. קיימת הערכה שלקראת 1906 ברית העם הרוסי היה ארגון מונרכיסטי הגדול באימפריה.
בשנת 1907 הארגון כלל 400 סניפים בהם היו רשומים כ-400 אלף חברים. מספר כולל של האנשים שהיו קשורים לפעילות הארגון הגיע לכ-2 מיליון.
במהלך שנת 1907 התגלעו מחלוקות פנימיות בתוך הארגון. ולדימיר פורישקביץ' שהיה סגן ראש הארגון החל בפעילות עצמאית וקיבל מספר החלטות ללא תאום עם אלכסנדר דוברובין. על רקע זה החלו מאבקי כוח בין ראשי הארגון. בסתיו 1907 פורישקביץ' עזב את הברית העם הרוסי. בעקבות העזיבה היו פילוגים גם בסניפים מקומיים של הארגון. ב-8 בנובמבר 1908 פורישקביץ' ייסד את "ברית מלאך מיכאיל" ומספר רב של חברי הארגון חברו אליו.
אחד מנושאי המחלוקת בברית היה התייחסות למנשר אוקטובר ולדומה. אלכסנדר דוברובין היה בדעה שיש להתנגד לכל ניסיון להגביל את הסמכויות של שלטון הצאר. ניקולאי מרקוב לעומת זאת ראה בדומה ארגון חיובי וטען שהיא הוקמה בהתאם להוראת הצאר ולכן כל מונרכיסט צריך לתמוך בה. כמו כן, חברי הדומה שהיו קרובים לברית העם הרוסי יכלו לקדם בה את מטרות הארגון.
בשנת 1909 אלכסנדר דוברובין נסע ליאלטה. הסיבה הרשמית הייתה קבלת טיפול רפואי, מעשית דוברובין היה מעוניין לעזוב את הבירה בגלל חקירת מעורבות חברי הברית ברצח גרצנשטיין (Mikhail Herzenstein, יהודי מומר, חבר הדומה מטעם המפלגה הדמוקרטית החוקתית) שנמשכה מאז שנת 1907. ראשי השלטון המקומי ביאלטה היו חברי הברית ולכן דוברובין לא חשש שיצטרך להגיע לחקירה. בהיעדרו הועברו ישיבות המועצה העליונה מביתו למקום אחר, תומכיו הועברו מתפקידי מפתח והוא קיבל תפקיד של יו"ר כבוד. החל מנובמבר 1912 הועמד ניקולאי מרקוב בראש הארגון.
כתוצאה מהמחלקות, הקים דוברובין ארגון חדש בשנת 1912 - "ברית העם הרוסי של דוברובין". בשנת 1912 הסתיים פילוג ברית העם הרוסי לשלושה ארגונים בראשות אלכסנדר דוברובין, ולדימיר פורושקביץ' וניקולאי מרקוב.
קיימת הערכה[דרוש מקור] כי מדיניות ממשלתית מכוונת, במיוחד של פיוטר סטוליפין מילאה תפקיד חשוב בפילוגים בתוך הארגון. פיוטר סטוליפין היה מעוניין בקידום תהליך הפיכתה של המדינה למונרכיה חוקתית, נושא שהארגון התנגד לו בכל תוקף.
בתחילת מלחמת העולם הראשונה היו ניסיונות לאחד את הארגון אך ללא הצלחה. החל משנת 1916 היו שיחות בין הארגונים המפולגים והכוונה הייתה לכנס וועידה ארצית בה יוכרז על איחוד הארגונים. למרות מספר בקשות, כינוס הוועידה לא קיבל אישור מהשלטונות והוועידה לא כונסה. לאחר מהפכת פברואר פעילות כל הפלגים הופסקה. לאחר מהפכת אוקטובר רוב הפעילים נשפטו, ראשי הארגון הוצאו להורג או נמלטו מחוץ לגבולות המדינה.
רציחות פוליטיות
במהלך שנות קיומו ארגון ברית העם הרוסי הואשם במעורבות בשלוש רציחות פוליטיות.
ב-1 באוגוסט 1905 נרצח חבר הדומה מיכאיל גרצנשטיין. הוא היה ממוצא יהודי וייצג בדומה את המפלגה הדמוקרטית החוקתית. לאחר חקירה משטרתית, הואשמו מספר חברי וראשי ברית העם הרוסי בארגון וביצוע הרצח. במהלך המשפט הועלה גם שמו של אלכסנדר דוברובין. בהתאם להחלטת בית המשפט הנאשמים קיבלו עונשי מאסר של מספר שנים ובשנת 1909 קיבלו חנינה מהצאר.
ב-14 במרץ 1907 נרצח חבר הדומה גריגורי יולוס. הוא היה ממוצא יהודי וייצג בדומה את המפלגה הדמוקרטית החוקתית.
ב-4 במרץ 1908 נרצח חבר הדומה אלכסנדר קאראבייב.
לאחר מהפכת אוקטובר, בהיותו בגולה, הודה ניקולאי מרקוב באחריות ברית העם הרוסי ברציחות אלו.
התייחסות ליהודים
קבלת יהודים לברית נאסרה לחלוטין, גם במידה והם קיבלו על עצמם את הנצרות. במצע הארגון צוין שיהודים מראים בהתנהגותם עוינות כלפי העם הרוסי, בין המהפכנים יש הרבה יהודים ופעילות התנועות המהפכניות ממומנת בעזרת "כסף יהודי". ברית העם הרוסי הציע לפעול להעברת היהודים הרוסים לשטחי ארץ ישראל. ליישום מטרה זו חברי הארגון היו צריכים לפעול שיהודים המתגוררים בתחומי האימפריה הרוסית יקבלו מעמד של זרים ללא כל זכויות. על דוכן הדומה חברי הארגון דרשו:
- לסלק את יהודים מהצבא.
- לחדש את תחום המושב ולשמור עליו בקפדנות.
- לסלק את היהודים ממוסדות להשכלה גבוהה.
- לסלק את היהודים ממוסדות ממשל.
- לאסור על היהודים להחזיק בתי-מרקחת או לעבוד בחלוקת תרופות.
- במידה ויהודי משתתף בפעילות מהפכנית יש להפקיע את רכושו.
- לאסור על היהודים לעבוד בעיתונות.
- לאסור על יהודים בעלי דרכונים זרים להיכנס לתחום המדינה.
בהקשר לפרשת בייליס רוב ראשי הברית מתחילת הפרשה האמינו באשמתו. הפרסומים האנטישמיים בעיתונות של הברית היו קרקע פורה לפוגרומים ביהודים.
אחד מראשי הארגון, ניקולאי מרקוב, התגורר בגרמניה לאחר מהפכת אוקטובר. לאחר עליית נאצים לשלטון הוא היה פעיל מאוד בתעמולה הנאצית בהקשר ליהודים. עורך פרסומי הארגון, פיודור וינברג חי בגרמניה בשנים 1919–1922 ועסק שם בתעמולה אנטישמית, בכללה הטיף לרצח עם כולל של העם היהודי ופרסם את "הפרוטוקולים של זקני ציון".
פעילים בולטים
- אלכסנדר דוברובין - 1855-1921 - הוצא להורג על ידי הבולשביקים.
- ניקולאי מרקוב - 1866-1945 - מראשי הארגון לאחר הפילוג. תמך בפעילות אנטישמית בגרמניה הנאצית. נפטר בגרמניה.
- ולדימיר פורישקביץ' - 1870-1920 - מראשי הארגון והפעילים הבולטים. נפטר ממחלה.
- איוואן ווסטורגוב - 1864–1918 - הוצא להורג על ידי הבולשביקים.
- יוהאן קרונשטטסקי - 1829–1909 - כומר בולט
- אנטוני חרפוביצקי - 1863–1936 - נפטר בגולה. היה מראשי הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה.
- ולדימיר גרינגמוט - 1851–1907 - מהאידאולוגים של הארגון.
- מיטרופוליט סראפים - 1856–1937 - הוצא להורג על ידי הבולשביקים.
- עמנואל קוקובניצין - 1850–1915 היה יו"ר הארגון בשנים 1912–1915.
קישורים חיצוניים
- מידע מפורט על הארגון (ברוסית)
- תוכנית ותקנות (באנגלית)
