ההראיון בסאמוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ההראיון בסאמוס
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1992, לפי קריטריונים 2, 3
חלק מתוך הפיתגוריון וההראיון בסאמוס
מיקום
קואורדינטות 37°40′19″N 26°53′08″E / 37.67194444°N 26.88555556°E / 37.67194444; 26.88555556
Map greek sanctuaries-he.svg

ההראיון בסאמוס (יוונית Ηραίον Σάμου) הוא אתר על חופו הדרומי של האי האגאי סאמוס ביוון, הכולל את שרידיהם של שלושה מקדשים יווניים שניצבו במקום זה אחר זה בין המאה ה-8 לפנה"ס והמאה ה-6 לפנה"ס, לכבוד האלילה הרה. כיום שרדו מהמקדשים שרידים בודדים, ויחד עם העיר העתיקה פיתגוריון השוכנת כ-6 ק"מ מזרחה ממנו, הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1992.

שרידים בהראיון בסאמוס

מקורותיו של ההראיון במאה ה-8 לפנה"ס והוא נחשב למקדש היווני הראשון שהוקף בפריסטיל עמודים. במאה ה-7 לפנה"ס נוספה לו שורת עמודים נוספת בצד הסמוך אל הכניסה אליו, והוא היה לראשון המקדשים היווניים שהתאפיין בשתי שורות עמודים בכניסה.

המקדש המקורי הוחלף במקדש גדול בהרבה בסביבות שנת 570 לפנה"ס כאשר נבנה במקום מבנה באורך של כ-80 מטר וברוחב של 45 מטר. לאורכו של המבנה ניצבו 21 עמודים ולאורך צלעות הרוחב היו 8 עמודים. המקדש חולק לשלושה מעברים אורכיים על ידי שתי שורות עמודים, וסך הכל כלל לפחות 100 עמודים. גם במהדורתו זו קבע ההראיון בסאמוס חידוש באמצו את לראשונה את סגנון ההסדר האיוני החדש.

שלושים שנים לאחר מכן הושמד המקדש בפלישת הפרסים, וגרסה שלישית של המקדש החלה להיבנות. גרסה זו של המקדש הייתה גדולה עוד יותר, ואורך המבנה בבסיסו הגיע ל-108 מטר בעוד שרוחבו עמד על 55 מטר. לשם ההשוואה הוא היה כפול בגודלו מהפרתנון באתונה ושטחו הוא הגדול בין כל המקדשים היווניים הידועים. עם זאת, המבנה לא הושלם מעולם, ולא נמצאו שרידים המעידים על כך שהותקן בו גג. במקום ניצב עמוד בודד בגובה של 10 מטר, אך נראה כי נישא במקור לגובה כפול.

עוד נשתמרו במקום מזבחים, מקדשים קטנים יותר, סטואות ובסיסי פסלים, וכן שוכנים באתר שרידיה של בזיליקה נוצרית מהמאה ה-5.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ההראיון בסאמוס בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0