הוגו להרס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי-הוגו להרס
אנדרטה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, של הלוחמים במלחמת העצמאות שנקברו בהר הזיתים. בה מצוין שמו של ד"ר הוגו להרס
ציון שמו של ד"ר הוגו להרס בבית הקברות הצבאי בהר הרצל

ד"ר צבי-הוגו לֶהרס[1] (Hugo Lehrs;‏ תרס"ד, 1904 - ט"ו בטבת ה'תש"ח, 28 בדצמבר 1947) היה מנהלו היהודי של בית החולים הממשלתי בבית צפאפא. נרצח בתחילת מלחמת העצמאות במילוי תפקידו.

ביוגרפיה

להרס נולד בשנת 1904 בברלין בירת גרמניה. עוד בגיל צעיר "נתפס" לרעיון הציוני. היה חניך ואחר-כך מדריך בתנועת הנוער הציונית "בלאו וייס". בהיותו סטודנט לרפואה בברלין היה פעיל בארגון הסטודנטים הציוני K.J.V, שרבים מחבריו עלו לארץ ישראל. כדי להכין את עלייתו לארץ ישראל עבר להמבורג, שם התמחה בבית החולים העירוני במחלות טרופיות ומידבקות.

זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון הונח צלב קרס על שולחן עבודתו בבית החולים. הוא לא היה זקוק לרמז נוסף, ובתחילת 1933 עלה ארצה עם אשתו. הוא התיישב בתחילה בצפת. קשה היה אז להתפרנס מרפואה בצפת, והזוג פתח פנסיון מצליח. באותה תקופה הצטרף לארגון" ההגנה". בשנת 1937 עבר עם משפחתו לתל אביב, שם עבד בתחילה כאחראי על הקרנטינה[דרושה הבהרה] בנמל, ואחר כך עבד בבתי החולים הממשלתיים בפרדס כץ וביפו. באותה שנה נרצח דודו, ד"ר יוסף להרס, בבית שאן במסגרת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.

בשנת 1944 עבר לירושלים, שם נתמנה לממלא מקום של מנהל האגף הבריטי בבית החולים הממשלתי במגרש הרוסים. זה היה אגף נפרד ובו אושפזו רק חולים בעלי אזרחות בריטית. ד"ר להרס הצטיין בתפקידו ובשנת 1945 קודם למשרת מנהל בית החולים הממשלתי למחלות מידבקות בבית צפאפא. בית החולים היה מורכב ממספר מבנים וגבל בצד המזרחי של בית צפאפא קרוב לדרך בית לחם (כיום ישיבת איתרי). החולים היו ערבים. הצוות היה מורכב מיהודים, ערבים ואנגלים.

עם החלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת הארץ, הורע מאד מצב הביטחון בארץ ובמיוחד בירושלים. ביטחון הצוות היהודי בבית החולים הלך והורע. האחות הבריטית הראשית של בית החולים קיבלה מכתב בערבית כי עליה להרחיק את האחיות היהודיות מבית החולים אחרת תירצחנה. מכתבים דומים קיבלו גם הרופאים היהודים. שבוע לפני היום הגורלי נפגש עם להרס ד"ר אברהם קצנלסון, מנהל מחלקת הבריאות שליד הוועד הלאומי, והזהיר אותו על הסכנה הכרוכה בהמשך עבודתו במקום זה, אולם לדבריו ענה לו להרס כי הוא בטוח שלאור מעמדו ותפקידו לא יפגעו בו הערבים.

בבוקר יום 28 בדצמבר 1947 הגיע ד"ר להרס לבית החולים והחל את הביקור היומי בביתני החולים. בשעה 10:15 כאשר סיים את הביקור באחד הביתנים, יצא עם רופא ואחות ערבים. בלכתם בשביל בין הביתנים נתקלו בשלושה ערבים מזוינים, שפתחו על ד"ר להרס באש מטווח קצר ונמלטו במהירות. ד"ר להרס התמוטט ונפטר תוך זמן קצר. הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

בשנת 1957 נחנכה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל אנדרטה לזכר חללי הרובע היהודי בעיר העתיקה והלוחמים שנפלו בירושלים והובאו לקבורה בהר הזיתים. באנדרטה חקוקים שמות הנופלים ובתוכם גם שמו של ד"ר להרס.

מיד לאחר מלחמת ששת הימים אותר קברו של ד"ר להרס ואנשי משרד הביטחון הציבו שם מצבה צבאית לרופא אשר "נפל במלוי-תפקידו".[2]

לקריאה נוספת

  • 'אחיות ורופאים יהודים קרבנות טרור אישי בתקופת המנדט', הרפואה, 139 (2000), 312-315.
  • 'להרס, הוגו', בתוך: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל: 1799–1948, זכרון יעקב: א. בחור, 2008, עמ' 223.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוגו להרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נהגה "לֶרס" (ה"א שותקת).
  2. ^ כרטיס הקבר של צבי הוגו להרס, באתר הר הזיתים
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0