ישיבת איתרי
 | |
 | |
| מבנה "בית הרב" של ישיבת איתרי | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תאריך ייסוד | תשכ"ח 1968 |
| מייסדים | הרב מרדכי אליפנט |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב שלמה פישר, הרב יצחק ברטלר והרב אריאב עוזר |
| משגיח | הרב זאב גצל, הרב מאיר שמעון שפיצר |
| תלמידים | |
| כמאתיים | |
| מיקום | |
| מיקום | בית צפאפא, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°44′40.81″N 35°12′39.42″E / 31.7446694°N 35.2109500°E |
ישיבת איתרי היא ישיבה שנוסדה על ידי הרב מרדכי אליפנט בשנת ה'תשכ"ח (1968) והייתה המוסד העיקרי מבין מוסדות "איתרי". השם איתרי (ITRI) הוא ראשי התיבות באנגלית של "Israel Torah Research Institute", "המכון הישראלי לחקר התורה". במשך שנים שמה הרשמי של הישיבה היה "תפארת אברהם - איתרי", ולאחר פטירת הרב אליפנט שונה שם הישיבה על שמו: "ישיבת מדרש התלמוד זהב מרדכי - איתרי". היא שוכנת בדרום-מזרח ירושלים, בין אזור התעשייה של שכונת תלפיות לשכונת בית צפאפא.
רקע
ראשיתה של הישיבה בכולל שהקים הרב אליפנט בירושלים בתחילת שנות השישים בשם "תפארת אברהם - איתרי" (על שם סבה של רעייתו). לאחר גלגולים שונים עבר הכולל לבית נוסבאום שבשכונת רוממה בירושלים, והחלו להצטרף אליו קבוצות של בחורים צעירים שלמדו בחברותא עם אברכי הכולל. בשנת ה'תשכ"ח 1968 נפתחה רשמית ישיבת איתרי בשם "ישיבת מדרש התלמוד תפארת אברהם - איתרי", והכולל השתלב בתוך הישיבה. בין תלמידי הישיבה היו תלמידים מישראל ומארצות הברית. למשך מספר חודשים שכנה הישיבה בבית מלון במזרח ירושלים, בבניין שנודע לימים כאוריינט האוס. לאחר מכן, תוך שימוש בקשריו עם שר הביטחון משה דיין ועם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, השיג הרב אליפנט שטח קרקע בדרום מזרח העיר, ליד השכונה בית צפאפא, ובו מבנה ישן של בית חולים מנדטורי שאליו עברה הישיבה.
מוסדות איתרי
בשנות השבעים שופצו והורחבו מבני הישיבה, והובאו ללמד בה הרב שלמה פישר, הרב שמואל אוירבך, הרב מיכל זילבר, הרב יוסף ציינווירט, הרב חיים ברנד, הרב דב בער אייכינשטיין והרב נתן קמינצקי (בנו של הרב יעקב קמינצקי). בשיאה, מנתה הישיבה מאות תלמידים.
באותן שנים, הקים הרב אליפנט מוסדות תורניים נוספים שנכללו גם הם ב"רשת מוסדות איתרי", בהם: ישיבת איתרי חדרה[1], ישיבה לצעירים בירושלים (במבנה סמוך לישיבה הגדולה, נפתחה בזמן אלול ה'תשל"א), רשת תלמודי תורה בירושלים (רוממה, רמות והר נוף), מכון ללימודים תורניים לסטודנטים מארצות הברית על שם דויד שפל ("ישיבת דרכי נועם") בשכונת בית הכרם, מכללה מקבילה לנשים על שם פלה שפל, ישיבת "נווה יהושע" לצעירים מארצות הברית מבתים מסורתיים על יד בית יהושע, ישיבות לבני עדות המזרח בשכונת בקעה בירושלים, בבית שמש ובנתניה, וישיבות לבעלי תשובה מקרב עולי ברית המועצות. בנוסף הקים גני ילדים ומרכז קהילתי לנוער בעיר יפו. כמו כן, יזם הקמת מבני מגורים לשיכון חלק מתלמידיו ומשפחותיהם במחירים מוזלים. חלק ממוסדות איתרי נעשו עם הזמן למוסדות עצמאיים.
בשנת ה'תשמ"ה (1985), ביקש הרב אליפנט למנות את הרב אלעזר מנחם מן שך כראש מוסדות איתרי, אולם הדבר לא יצא לפועל.
בשלהי שנות התשעים, נקלעו מוסדות הישיבה למצב כלכלי קשה ושמם נקשר לחקירות משטרה בפרשיות פליליות[2].
לאחר פטירת מייסדה הרב מרדכי אליפנט בשנת ה'תש"ע 2009 עמדו בראשות הישיבה הרב שלמה פישר והרב יצחק ברטלר. במלאת השבעה לפטירתו של הרב אליפנט הכריז הרב פישר על שינוי שם הישיבה ל"ישיבת זהב מרדכי - איתרי". לאחר מכן מונה גם הרב אריאב עוזר לראש הישיבה, והוא כיום הדמות הדומיננטית בה.
מנהל הישיבה הוא יצחק שכטר.
מאפייני הישיבה
הר"מים בישיבה הם הרב עמיהוד קליין (מחבר סדרת הספרים "עמודי הוד"), הרב מרדכי גלוסקנוס והרב אליהו הילדסהיימר. המשגיחים הם הרב מאיר שפיצר והרב זאב גצל. פעמיים בשבוע מתקיים שיעור הלכה על ידי הרב שלום גלבר, המוסר גם שיחה על פרשת השבוע.
נכון לשנת תש"פ, בישיבה לומדים כ-200 בחורים ועוד כשלושים אברכים[דרוש מקור], רובם בוגרי ישיבות תיכוניות חרדיות, כגון היישוב החדש ומערבא. הישיבה עברה לבעלות עמותה המנוהלת על ידי כמה מבוגריה.
השיעורים בישיבה
מלבד שיעורים יומיים, מתקיימים ארבעה שיעורים כלליים. שניים מהם נמסרים על ידי הרב עוזר, בעיון ובבקיאות, והם נמשכים כשעתיים. שיעור נוסף נמסר על ידי הרב יצחק ברטלר. שיעוריו נדפסים בדרך כלל בספריו "בית יצחק". שיעור רביעי נמסר לסירוגין על ידי הרב שמחה שיף ובעבר גם על ידי הרב שלמה פישר. בדרך כלל שיעורי הרב פישר לא היו קשורים למסכת הנלמדת בישיבה.
מדי יום ראשון מתקיים שיעור בספר משלי על פי ביאור הגר"א על ידי הרב עמיהוד קליין וועד לשיעור א' בענייני תפילה ומוסר על ידי הרב שלמה בן פזי. מדי מוצאי שבת מוסר ראש הישיבה הרב אריאב עוזר שיחה לבחורי הישיבה בהשקפה במשך כשעתיים.
החל משנת תשע"ו החלו למסור שיעורים יומיים בישיבה גם בימי שישי. הרב עוזר מוסר ביום זה חבורה בענייני קדשים במשך כשעתיים, שאותה מגיעים לשמוע גם עשרות בחורים מישיבות אחרות.
מבוגרי הישיבה
קישורים חיצוניים
- איתרי, באתר עולם התורה
- יקותיאל צפרי, עיסקת הנדל"ן של ישיבת איתרי, 31 במאי 2009 (ארכיון)
- גבריאל יצחק רוונה, אוצר הספרים של ישיבת איתרי, באתר בלוג הספרנים של איגוד ספרני היהדות
- שיעורים מישיבת איתרי, באתר "קול הלשון"
שיעורים שנמסרו בישיבת איתרי לצפייה באתר בינינו.
הערות שוליים
- ^ יותקנו רמזורים בחדרה, דבר, 26 באוגוסט 1974; מנחם רהט, בחור הישיבה לא יסגור את הבריכה בשבת, מעריב, 2 בפברואר 1979
- ^ שחר אילן, ח"כים דורשים מהמשטרה לחקור היעלמות מיליוני דולרים מישיבת איתרי, הארץ, 15 בספטמבר 1999
