הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות פועלת מכוח סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות, לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון או מנהל כללי בחברה ממשלתית. סעיף 18ב נוסף לחוק בשנת 1993, בעקבות דו"חות של מבקר המדינה שעסקו במינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות.

פעילות הוועדה

בהתאם לחוק, "יושב ראש הוועדה שיהיה נציג שיקבע היועץ המשפטי לממשלה הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, והוא יבוא מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שיהיה מי שכיהן כשופט או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי". כן מכהנים בוועדה איש ציבור ונציג של רשות החברות הממשלתיות.

הוועדה מסתייעת במזכירות הוועדה, היושבת ברשות החברות הממשלתיות, ומקבלת ייעוץ משפטי מהלשכה המשפטית של הרשות.

סמכות הוועדה

הממשלה רשאית להחליט על מינוי בניגוד לעמדת הוועדה וכך אירע בשנת 2021 כאשר עמיר פרץ מונה ליושב ראש דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל על ידי שר הביטחון, בני גנץ, למרות שבאוקטובר 2021 פסלה הוועדה את מועמדותו של פרץ, עקב היותו חסר ניסיון עסקי בחברות ציבוריות והזיקה הפוליטית המשמעותית שבין פרץ לגנץ.[1][2] עתירה נגד המינוי נדחתה על ידי בג"ץ.[3]

יו"ר הוועדה

  • 1993–1999: השופט (בדימוס) מרדכי בן דרור
  • 1999–2005: השופט (בדימוס) יצחק רביבי (בתקופתו נודעה הוועדה בשם "ועדת רביבי").
  • דצמבר 2005 – פברואר 2012: עו"ד טנה שפניץ (בתקופתה נודעה הוועדה בשם "ועדת שפניץ").
  • פברואר 2012 – 2015: השופט (בדימוס) שלום ברנר (בתקופתו נודעה הוועדה בשם "ועדת ברנר").
  • 2015 ואילך: השופטת (בדימוס) בלהה גילאור (בתקופתה נודעה הוועדה בשם "ועדת גילאור").

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0