בלהה גילאור
| לידה |
1944 (גיל: 80 בערך) ארץ ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | בית הספר הריאלי, האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תקופת כהונה | 2014–1982 |
| תפקידים בולטים |
|
בלהה גילאור (נולדה ב-1944) היא משפטנית ישראלית, המכהנת כיושבת ראש הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות. בעבר, בין השנים 1990–2014 הייתה שופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה.
ביוגרפיה
גילאור נולדה בשנת 1944 בשטחי ישראל דהיום, שהיו אז נתונים לריבונות המנדט הבריטי על ארץ ישראל. ב-1962 השלימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר הריאלי שבחיפה. לאחר מכן, בשנים 1962–1964, שירתה גילאור בצבא הגנה לישראל והשתחררה בדרגת סגן. בתום שירותה הצבאי החלה ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיימה את לימודיה הגבוהים במשפטים במהלך 1967. ב-1969 ניתן לה רישיון לעריכת דין אחרי התמחות משפטית בת שנתיים[1].
בין השנים 1969–1982 עבדה כעורכת דין שכירה במשרד עורכי דין. מ-1977 עד 1982 הייתה שותפה במשרד עורכי דין ועסקה בהיבטים שונים של תחום המשפט האזרחי. בדצמבר 1982 החלה לראשונה את שירותה במערכת בתי המשפט הישראלית, כשופטת בבית משפט השלום וכרשמת בבית המשפט המחוזי בחיפה[1]. מפברואר 1984 עד ספטמבר 1990 כיהנה כשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי שבחיפה. באותו החודש מונתה לשופטת בבית משפט זה כמינוי קבע.
בשנים 1993–1997 שימשה כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. במרץ 2003 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט המחוזי, וביולי 2005 — כעבור 15 שנה מראשית כהונתה כשופטת קבע בביהמ"ש המחוזי בחיפה — מונתה לנשיאת בית המשפט. היא מונתה לנשיאת ביהמ"ש לאחר פרישתו של מיכה לינדנשטראוס מכס השיפוט, משנבחר למבקר המדינה[2]. כמו כן, גילאור היא אלוף-משנה במילואים, המכהנת כשופטת בבית הדין הצבאי לערעורים. ב-15 ביולי 2014 פרשה לגלמאות[1].
במהלך כהונתה כנשיאת בית המשפט התגלע סכסוך בינה לבין סגנה, השופט גדעון גינת, לאחר שזה התריס בפני ראשי הרשות השופטת כי גילאור הפקיעה מידיו את הטיפול בתיקים בהם מייצג משרד עורכי הדין החיפאי של בעלה, עו"ד יוסי גילאור[3]. הסכסוך הביא למסכת השמצות של שני הצדדים וכלל בירור של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג. בשל הגרסאות הסותרות, גינת נאלץ לעבור ממקום כהונתו בחיפה לתל אביב-יפו[4]. פרופ' שמעון שטרית התבטא על ההתרופפות בדין המשמעתי לשופטים. שטרית ציין בנימה ביקורתית, כי "במקום לטפל בשופטת - העבירו את השופט גינת לתל אביב". אליעזר גולדברג העיר שהדבר נגד את התחייבותה של גילאור שלא לטפל בתיקים כאלו, אך שטרית תהה מדוע בכלל היה צורך בהתחייבות כזו[5].
ב-13 ביולי 2015, כשנה לאחר פרישתה לגמלאות, מונתה גילאור בידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות[6].
קישורים חיצוניים
- בלהה גילאור, באתר הרשות השופטת
- ועדת גילאור, באתר כלכליסט
- יהודה שרוני, ועדת גילאור תאשר עשרות דירקטורים ומנהלים בחברות ממשלתיות, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2020
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 בלהה גילאור, באתר הרשות השופטת
- ^ הדס מגן, המועמדים העיקריים לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה: גדעון גינת ובלהה גילאור, באתר גלובס, 15 במאי 2005
- ^ תומר זרחין, השופט שהסתכסך עם נשיאת בית המשפט המחוזי בחיפה ישובץ בתל אביב, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2010
- ^ מסיבת הפרידה משופטת המחוזי - בביתו של יחצ"ן העל רני רהב, באתר וואלה!, 25 בנובמבר 2015
- ^ איתמר לוין, שמעון שטרית: התרופפות בדין המשמעתי לשופטים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 במאי 2012
- ^ תומר גנון, שופטת עם כתם תמנה דירקטורים ממשלתיים, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2015
- עורכות דין ישראליות
- בוגרות בית הספר הריאלי
- בוגרות האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- שופטות בית משפט השלום בחיפה
- שופטות בית המשפט המחוזי בחיפה
- עורכי דין ישראלים
- בוגרי בית הספר הריאלי
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- שופטי בית משפט השלום בחיפה
- שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה
- ישראליות שנולדו ב-1944
- ישראלים שנולדו ב-1944