הותרה הרצועה

הותרה הרצועה - הוא ביטוי חז"לי, לדבר שהיה נחשב לאסור ונעשה מותר. הביטוי הוא משל לפתיחת הקשירה של הרצועות איתן מלקים את המחוייב מלקות, ופוטרים אותו מעונש.

מקור הביטוי

• התלמוד ירושלמי מביא שכאשר בני ישראל חצו את הירדן, קיבלו עליהם להיות ערבים זה לזה ולהיענש גם על חטאים שנעשים בסתר, אולם הגמרא מציינת בשם רבי לוי שביבנה לאחר החורבן, 'הותרה הרצועה' שלא ייענשו על חטאי יחידים הנעשים בסתר.
• במקום אחר מסופר בירושלמי על כהן שנשא בת גרים ורבי אבהו כפת אותו כדי להלקותו, כיון שנהגו שכהן לא נושא בת גרים, והעיר לו רב ביבי שלא מלקים על מנהג, וחזר בו רבי אבהו מלהלקותו, אמר אותו כהן כיון 'שהותרה הרצועה' איני צריך לגרשה.

במשמעות שלילית

במקום אחר בחז"ל משמש הביטוי 'הותרה הרצועה' על מצב שלא מענישים וכל אחד עושה מה שרוצה כאילו אין רצועה להלקות איתה.

אמר רבי בנימין בן לוי בקשו לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטים לצד מינות... משה אמר 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' ושלמה אמר 'והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך' אלא הותרה רצועה לית דין ולית דיין?!

— ויקרא רבה, פרשה כ"ח, פסקה א'

גם בספרות התורנית משמש הביטוי כמחאה על דברים שיגרמו או שנעשו להפקר.

• ”היאך יכולים שום בית-דין לנתקה ולהתירה?! הרי הותרה הרצועה! אם כן יפקיע כל אחד עצמו מן המס ומכל תקנות בית-דין, שאין יכולין לכוף את הרשעים בזמן הזה אלא בחרם וקנס, והמבטלן מרבה פריצות בישראל”(שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (תכ"ג) בתשובה על בתי דינים המבטלים תקנות של מקבילהם).

• ”בודאי אפילו לבניו הקטנים ותלמידיו לא הותרה הרצועה להכותם שלא כדין” (פלא יועץ ערך הכאה, על האיסור להכות יתר על המידה את בניו ותלמידיו).
• ”שימשך מזה דבר מגונה שהשומע סבר מדהותרה עכשיו לומר רפואה הותרה הרצועה וישיח גם כן שיחה בטילה” (טורי זהב, יורה דעה, סימן רמ"ו על האיסור להחל רפואה לאדם שמתעטש בבית המדרש).

קישורים חיצוניים

• הרב יונתן בוכינגר, פעלים לתורה - יח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)