יבנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יבנה
סמל העיר
Yavne panoramic view2.JPG
מבט לכיוון דרום ממגדל המים ביבנה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רועי גבאי
גובה ממוצע[1] ‎30 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 57,321 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 36
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.8% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,967 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 120
תחום שיפוט[2] 29,140 דונם
    - דירוג ארצי 89
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי 86
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4150
    - דירוג ארצי 100
לאום ודת[2]
יהודים: 96.7%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.3%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 11.5%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 5.7%
גילאי 20 - 29 10.8%
גילאי 30 - 44 22.9%
גילאי 45 - 59 13.7%
גילאי 60 - 64 4.2%
גילאי 65 ומעלה 11.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 27
–  יסודיים 19
–  על-יסודיים 12
תלמידים 9,672
 –  יסודי 6,257
 –  על-יסודי 3,415
מספר כיתות 381
ממוצע תלמידים לכיתה 26.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל יבנה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.yavne.muni.il

יַבְנֶה היא עיר במחוז המרכז בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי. היא שוכנת כשישה קילומטרים מחוף הים התיכון, באזור מישור החוף, על גבולם המזרחי של חולות יבנה. העיר נמצאת בין המושב בן זכאי השוכן בתחומי המועצה האזורית חבל יבנה - בדרום; אשדוד, גן יבנה, חצור אשדוד, וניצנים - בדרום מערב; גן רווה וכפר הנגיד - בצפון; גבעת ברנר במזרח; בית גמליאל, - בדרום מזרח רחובות וגאליה - בצפון מזרח. יבנה הוכרזה כעיר בשנת 1986, ושטחה הוא 17.7 קמ"ר.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – תל יבנה, יבנה ים
"מגדל מים" - אחד הסמלים של העיר
אנדרטה לחללי מלחמות ישראל ביבנה
גינה בסמוך לגשר הממלוכי בעיר. ברקע נראה הפילבוקס.
שדרות העצמאות
היכל התרבות בשכונת "נאות בגין"
שביל אופניים שהוקם במקביל לתוואי נחל שורק

העת העתיקה ומקור השם

בתל יבנה ובסביבתו נמצאו ממצאים המתוארכים לתחילת האלף ה־2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה), וסמוך לו נתגלו קברים מהאלף ה־4 לפנה"ס. בתקופת המקרא הייתה יבנה עיר בגבול ממלכת יהודה, שנקראה אז יבנאל. היא נזכרה לראשונה:

"וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם אֶל גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה מִקְצֵה תֵימָן... וְעָבַר הַר הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל יָמָּה"

בתקופת שאול ודוד הייתה העיר חלק מארץ פלשתים, והייתה עוינת לממלכת ישראל ולממלכת יהודה לאחריה. היא נזכרה כאחת הערים שחומותיה נפרצו על ידי המלך עוזיהו:

"וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים"

תקופת בית שני

בתקופת ההתיישבות הפיניקית דרומה התיישבו ביבנה וביבנה ים פיניקים. העיר מוזכרת מספר פעמים בספר מקבים, בין היתר, כעיר שבה התרחש קרב במהלך מרד החשמונאים[4].

בתקופת אלכסנדר ינאי נכבשה העיר על ידי המלך הורקנוס השני, שהפכה לעיר יהודית, ובתקופת המרד הגדול העיר נזכרת רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו[5].

על פי יוסף בן מתתיהו, שלומית, אחותו של המלך הורדוס, הורישה לאחר מותה את יבנה לליוויה, אשת הקיסר אוגוסטוס.

לקראת סוף תקופת בית שני הייתה יבנה עיר מעורבת שרוב תושביה יהודים[6].

חכמי יבנה

שמה של יבנה הלך לפניה מאז שרבן יוחנן בן זכאי, גדול הרבנים בדורו, עבר אליה מירושלים, וחידש בה את הסנהדרין ואת מוסד הנשיאים, לאחר חורבן ירושלים בידי הרומאים. פעולה זו נעשתה כדי להמשיך את החיים ברוח היהדות גם לאחר חורבן בית המקדש. במסכת זבחים דף י"ב נאמר שישבו שם 72 זקנים כשהמליכו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיאות, מספר דומה למספר חברי הסנהדרין הגדולה המקורית.

בגמרא (גיטין, נו) מסופר שלאחר שהושמה ירושלים במצור על ידי הרומאים, רצה רבן יוחנן בן זכאי לפגוש את אספסיינוס, שליט רומא. הוא נכנס לארון קבורה ותלמידיו נשאוהו לשערי העיר, כביכול כדי לקבור אותו מחוץ לה. השומרים הרומאים רצו לדקור את ארון הקבורה כדי לוודא שבתוכו מונחת גופה, אך תלמידיו הזהירו את השומרים, שאם יעשו כך יחללו את כבוד המת ויעוררו את חמת היהודים. כך הצליח רבן יוחנן לצאת מעבר לחומות ולשוחח עם אספסיינוס. השליט, שהתרשם מאוד מאישיותו של רבי יוחנן, הציע למלא את בקשתו ורבן יוחנן ביקש שלושה דברים, אחד מהם: "תן לי יבנה וחכמיה".

עם חורבן בית המקדש והתמוטטות ירושלים תפסה יבנה מקום מרכזי בהמשך קיומו של העם היהודי ותורת ישראל. כמרכז דתי ורוחני חודשו בה המוסדות השלטוניים והרוחניים (הסנהדרין) ותקנות רבות תוקנו בה בידי רבי יוחנן בן־זכאי, הנשיא רבן גמליאל וחכמי יבנה.

הסנהדרין ישבה ביבנה כשבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי היה נשיאה הראשון, ורבן גמליאל דיבנה אחריו[7]. לאחר מרד בר כוכבא עברה הסנהדרין צפונה, לאושא, ויבנה ירדה מגדולתה, אך עדיין חיו בה חכמים כמו רבי לויטס איש יבנה.

ימי הביניים

בתקופה הרומית הייתה יבנה עיר מעורבת יהודית ושומרונית, ובתקופה הביזנטית נוצרית. בשנת 624 נכבשה על ידי המוסלמים ששלטו בה. מקדסי מספר בספרו משנת 985 על מסגד יפה שעמד ביבנה, וכן על תחנת תצפית שהייתה בנמל יבנה. יבנה נכבשה בידי הצלבנים ב־1099 ושימשה, בשם איבלין, כבירת רוזנות יפו ואשקלון. בעיר שלטה אז משפחת איבלין שקיבלה את שמה משם המקום. כנסיית הבזיליקה הצלבנית נבנתה על ראש התל, ייתכן שבתחום המסגד. ב־1141 הקים המלך פולק מאנז'ו מצודה רבועה בעיר כדי להגן עליה מפני הכוח המצרי ששלט באשקלון. הנוסע בנימין מטודילה ביקר בעיר בשנת 1170 לערך ולא מצא בה יהודים[8].

צלאח א־דין פשט על יבנה כבר בסתיו של 1177, וב־1187 כבש את העיר מידי הצלבנים, אך ריצ'רד לב־ארי שב וכבש אותה ב־1191 בעת מסע הצלב השלישי. השליטה בעיר עברה בין הנוצרים למוסלמים, עד שבשנת 1244 נכבשה על ידי הממלוכים. הם חיברו אותה אל דרך הדואר, והקימו את הגשר הממלוכי העובר מעל נחל שורק. פרינגל טוען שהגשר נבנה בשימוש משני באבני המבצר של יבנה, ולא מהקתדרלה הצלבנית - אם כי יש דעות חולקות בנושא זה. כמו כן טען הגאוגרף המוסלמי יאקות אל־חמאווי שבעיר מצוי קברו של אבו הורירה (אנ'), מבני לווייתו של הנביא מוחמד. הקבר הוקם בשנות השבעים של המאה ה־12, והוא מכיל פריטים צלבניים בשימוש משניעכו או מיפו), ככל הנראה על ידי ביברס שבזז את יפו מאוצרותיה האדריכליים ב־1268. לפי המסורת היהודית קבור במבנה זה הנשיא רבן גמליאל דיבנה.

הכפר הערבי יבנא

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יבנא

מהתקופה העות'מאנית שהחלה ב־1517, ועד מלחמת העצמאות בשנת 1948 שכן במקום כפר ערבי של פלאחים בשם יִבְּנאערבית يبنى). בכל תקופת המנדט הבריטי הייתה יבנא במגמת צמיחה, מיישוב בן פחות מ־2,000 תושבים לאחר מלחמת העולם הראשונה צמחה יבנא לעיירה שבה למעלה מ־5,000 תושבים ערב מלחמת העצמאות. עם פרוץ המלחמה הגיעו 200 חיילים עיראקים מצבא ההצלה ליבנא, וקבעו את בסיסם בתחנת הרכבת. ב־31 במאי 1948 נכבשה יבנא במסגרת מבצע ברק על ידי כוח של האצ"ל וגדודים 55 ו־51 של חטיבת גבעתי. תושבי יבנא עזבו לרצועת עזה, והם וצאצאיהם חיים בעיקר במחנות הפליטים של רפיח. רוב בתי הכפר נהרסו זמן קצר לאחר מכן, מסגד הכפר שנבנה בתל יבנה במאה ה־14 פוצץ ב־9 ביולי 1950 בהוראתו של אלוף פיקוד הדרום, משה דיין, ורק המינרט שלו שרד[9].

יבנה החדשה

באוקטובר 1948 הגיעו ראשוני העולים מרומניה, ביניהם משפחות בלנק, דורנר, פבזנר, קנר וסגל, משפחת הלר מהונגריה, שמלצמן, בייזמן והודס מפולין, משפחות מזן וברכה מבולגריה ועוד. לאחריהם התיישבו בה עולים מצפון אפריקה, תימן, איראן ומאירופה. בשנות התשעים הגיעו עולים מחבר המדינות ומאתיופיה. השכונה הראשונה נקראה "שיכון חיסכון". באפריל 1949 נבחר ועד 'כפר יבנה' ובשנת 1951 הוקמה 'המעברה'[10] עבור 150 משפחות שהתגוררו בצריפים ובאוהלים. ב־1 ביוני 1953 שונה מעמדה של יבנה ל"מועצה מקומית" בת תשעה חברים בראשותו של אברהם טודוריס ממפא"י. בשנת 1961 שונה שם היישוב מכפר יבנה ל"יבנה". בשלהי שנות ה־60 יזמו צעירי היישוב את 'מרד הצעירים' שהביא לשינוי ההנהגה המקומית הוותיקה.

בשנת 1980 החלה להיבנות ביבנה שכונת נווה אילן, שנבנתה בשיטת בנה ביתך עבור זוגות צעירים אנשי צבא ומשטרה. לרוכשים ניתנה אפשרות לקנות שטח של חצי דונם ולבנות בו בית פרטי. בשנת 1986 שונה מעמדה של יבנה ממועצה מקומית לעיר, וראש העירייה הראשון היה מאיר שטרית. בעיר נבנו שכונות לאנשי קבע בצה"ל ולאנשי משטרת ישראל, ומעברם של אנשי צבא הקבע לעיר הביא לשינוי בהרכב האוכלוסייה, שהתחזקה כלכלית, ומחירי המקרקעין בעיר האמירו. בתוך 12 שנים, בין שנת 1983 ל־1995, הוכפל מספר תושביה של העיר.

החל משנת 2000 זוכה העיר בפרסי חמישה כוכבי יופי מטעם המועצה לישראל יפה, בשנים 2005 ו־2016 זכתה בפרס היוקרתי בתחרות – "דגל היופי" ובשנת 2015 בפרס "עמית קריה יפה" על 15 שנים של זכייה רצופה בחמישה כוכבי יופי. העיר זכתה בפרס ניהול כספי מטעם משרד הפנים לשנים 2014–2015, 2016-2017. בשנת 2011 הוענק לה הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות ע"ש ראש הממשלה יצחק רבין. בשנת 2020 זכתה העיר בפרס החינוך הארצי.

בנייה ירוקה והתחדשות עירונית


בשנת 2008 החלה בניית שכונת "נאות־רבין" הירוקה[11] המונה כ־4,700 יחידות דיור בבנייה רוויה, על שטח של כ־850 דונמים. העיר יבנה עומדת בראש רשימת הערים בהן נבנו מבני מגורים על פי תקן בנייה ירוקה של מכון התקנים הישראלי - 52% מהדירות הירוקות שנבנו בישראל נמצאות ביבנה[12]. יבנה מובילה בפער עצום על יתר הערים במספר המבנים הירוקים, בעיקר בשל יישום התקן בשכונה הירוקה שבה נבנו 2,561 יחידות דיור ב־81 מבנים[13]. השכונה הירוקה כוללת מבני ציבור וחינוך כגון היכל ספורט, חמישה בתי ספר יסודיים, גני ילדים, מרכז קהילתי, בית כנסת, מעונות יום ומרכזים מסחריים. בשכונה נבנו בתי ספר מודרניים בשיטות בנייה ייחודיות ומתקדמות[14]. את השכונה חוצה פארק הכולל מגרשי ספורט ופנאי ומתוכנן נחל עם מים זורמים. ברחבי העיר הוקמו מתחמי מגורים נוספים אשר הביאו לגידול נוסף במספר תושבים. העירייה מקדמת הסכם גג מול משרדי הממשלה ותוכניות התחדשות עירונית במסלול פינוי־בינוי[15] במספר אזורים בשכונות הוותיקות אשר יאפשרו הקמתם של למעלה מ־2,000 יחידות דיור במתחמי מגורים חדשים ומודרניים[16]. בשנת 2022 צפויה להיות מושלמת בנייתן של 2,300 יחידות דיור בשכונת נאות שמיר במערב העיר, וכ־12,000 יחידות דיור נוספות יוקמו במזרחה במסגרת הסכם הגג. העירייה מעודדת חיזוק מבני מגורים במסלול של תמ״א 38 ובמספר רחובות כבר אושרו תוכניות לבנייה.

מערכת תת־קרקעית לפינוי פסולת

בשכונות החדשות הותקנה בבנייני המגורים ובמוסדות הציבור והמסחר מערכת פנאומטית סגורה של צנרת תת־קרקעית, ראשונה מסוגה בישראל, המאפשרת פינוי ישיר בוואקום של האשפה הביתית למרכז פינוי הממוקם מחוץ לשכונה. יבנה היא העיר הראשונה בישראל אשר יישמה הטמעה של מערכת פנאומטית לניהול מערך פינוי האשפה, אשר הביאה לשינוי בכל הקשור לפינוי האשפה, החל מהרמה של בית אב ועד לרמה הכלל עירונית. המערכת מופעלת ומבוקרת על ידי מערכת ממוחשבת ממרכז הפעלה ראשי על ידי מפעיל אחד בלבד. הדבר מביא לשיפורים משמעותיים בניהול מערכת פינוי האשפה. בכל קומה בבנייני המגורים יש שני פתחי אשפה - לאשפה רטובה ולאשפה יבשה – שאליהם משליכים הדיירים את הזבל, ומכאן הוא ממשיך דרך מערכת צינורות משותפת שמוטמנת באדמה. האשפה נשאבת בצינור אל המערכת המרכזית, ועוברת טיפול המאפשר מיון, צמצום נפח והרחקת ריחות. המכלים נאספים במשאיות ומובלים אל אתר אשפה.

את המערכת מפעילה חברה פרטית, שזכתה במכרז של העירייה בשיטת B.O.T ל־24 שנים. מחקר שנערך במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, בעבור המשרד להגנת הסביבה, קובע כי המערכות האוטומטיות לאיסוף פנאומטי של פסולת הן חלופה מתקדמת למערך איסוף הפסולת במשאיות - ומפחיתות משמעותית הוצאות תפעוליות, בעיקר בשכונות גדולות עם מבנים רבי־קומות. בשנת 2017 הוענק לעיר פרס לחדשנות מוניציפלית מטעם משרד הפנים על תכנון והקמת המערכת התורמת לאיכות הסביבה והחיים.

פיתוח העיר

תוכנית המתאר של יבנה מבוססת על מתן מענה להיקף אוכלוסייה של כ־105,000 נפש לשנת היעד 2035. התוכנית כוללת תוספת של כ־10,000 יחידות דיור בשטחי פיתוח חדשים, ועוד כ־7,700 יחידות דיור בשטחי הבינוי הקיימים בעיר, תוספת של כ־1,144,000 מ"ר שטחי תעסוקה, הן במסגרת עיבוי שטחי תעסוקה קיימים והן במסגרת תוספת שטחי פיתוח חדשים. התוכנית כוללת תוספת של כ־174,000 מ"ר שטחי מסחר, כ־206 דונם עבור שטחי מבנים ומוסדות ציבור וכן מערך שבילי הליכה ואופניים, הרחבת שטחי הפיתוח של העיר ממזרח לכביש 42, הקצאת שטח למכללה ופארק עירוני לאורך נחל שורק. התוכנית מייצרת חיבור בין כל חלקי העיר, זאת בדגש על הרחבת מרכז העיר הוותיק הממוקם בין שדרות דואני בצפון לחטיבת גבעתי בדרום ליצירת רצף של פעילות מסחרית וציבורית. אזור זה מיועד לעבור התחדשות עירונית כאזור בעל שימושים מעורבים המיועד למסחר, תעסוקה ומגורים בין תחנת הרכבת המזרחית ועד לתחנת רכבת יבנה מערב בצמוד לכביש 4[17]. בשנת 2016 נחתם הסכם גג לבניית 13,000 יחידות דיור. בשנת 2018 החלה בנייתה של שכונת נאות־שמיר בדרום מערב העיר עם כ־2,300 יחידות דיור, מתוכן 1,981 במסגרת תוכנית מחיר למשתכן[18].

שכונות העיר

  • נאות שז"ר – שכונה ותיקה, נמצאת בחלקו המזרחי של העיר, מזרחית לכביש מס' 42.
  • רמות בן־צבי – שכונה ותיקה, נמצאת בחלקו המזרחי של העיר, מזרחית לכביש מס' 42.
  • נאות בן-גוריון – שכונה ותיקה, נמצאת במרכז העיר בין שכונת נאות אשכול ושכונת רמות ויצמן.
  • נאות־אשכול – שכונה ותיקה, נמצאת במרכז העיר בין שכונת נאות בן-גוריון ונאות־שז"ר.
  • רמות ויצמן – שכונה ותיקה, נמצאת במרכז העיר בין נאות בן-גוריון ושכונת נאות עידן.
  • נאות־בגין – נמצאת במרכז העיר, מזרחית לשכונת נאות־עידן. מורכבת מבנייני מגורים בבנייה רוויה ומבתים צמודי קרקע.
  • נאות־רבין – נמצאת בדרומה של העיר, מכונה גם השכונה הירוקה. מורכבת מבנייני מגורים בבנייה רוויה ומגדלים רבי קומות.
  • נאות־עידן – נמצאת במערב העיר בסמוך לכביש מס' 4, בתים צמודי קרקע.
  • נאות־שמיר – נמצאת בדרום מערב העיר בסמוך לכביש מס' 4 בניינים בבנייה רוויה ומגדלים רבי קומות, בסמוך לשכונה נמצא המחלף החדש המחבר לכביש 4 יבנה דרום (אשדוד צפון)

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים ביבנה 57,321 תושבים (מקום 36 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,523 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[19] מראשית שנות השמונים ועד היום נרשמה הגירה חיובית. קצב הגידול השנתי עומד על כ־4% לשנה. תוכנית אב להרחבת יבנה אושרה ותאפשר תוספת של 16,000 יחידות דיור חדשות אשר יביאו את אוכלוסיית העיר לכדי 95,000 נפש עד שנת 2035. אוכלוסיית העיר מאופיינת בשיעור גבוה של צעירים, כ־36% מהתושבים הם בשכבת הגיל 0–21, וכ־64% מכלל האוכלוסייה צעירים עד גיל 39. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים ביבנה 57,321 תושבים (מקום 36 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 87.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 9,523 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[20]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך ותנועות נוער

בתי ספר

ביבנה חמישה בתי ספר תיכוניים - קריית החינוך גינסבורג, קריית החינוך ע״ש יצחק נבון, אורט־אורמת, תיכון חרדי בנות לאה ותיכון אורט נריה. שיעור הזכאות לבגרות בקרב כלל תלמידי העיר עומד על 94.3% בשנת הלימודים תשפ"א. ביבנה 28 בתי ספר ו-130 גני ילדים. ביבנה לומדים בשנת הלימודים תשע"ח כ-13,300 תלמידים בגנים, בתי ספר ותיכונים. בכל אחד מבתי הספר היסודיים פועלת תוכנית ייחודיות לימודית כנושא מוביל, לדוגמה לימודי טבע, מוזיקה, יזמות רב-תחומית, אומנויות השפה, לימודי ארץ ישראל ועוד. מדי שנה מעניקה העירייה מלגות כספיות לסטודנטים מקומיים לעידוד השכלה גבוהה[21]. בשנים 2005 ו-2020 זכתה העיר בפרס החינוך היישובי הארצי מטעם משרד החינוך. בעיר פועל רדיו אוניברסיטאי המופעל על ידי תלמידי התיכון בשיתוף קול ישראל. בבתי הספר פועלות כיתות מתוקשבות ללמידה במרחב שיתופי מקוון. אשכול פיס למדע, טכנולוגיה ואמנות הוא מרכז מדעים עירוני בו מתקיימת פעילות מדעית ענפה במעבדות משוכללות ומרכז מחוננים ומצטיינים אזורי. שיעור הגיוס לצה"ל וליחידות מובילות עומד על 87%.

בעיר 28 בתי ספר:

  • יסודי ממלכתי – ״אומנויות לאה גולדברג״, "יצחק רבין", "יצחק שמיר", ״רמות ויצמן״, "בן-גוריון", "פרדס צפוני", "ביאליק", "אלברט איינשטיין", ״מעיין״, "מרחבים", "דמוקרטי", "עתידים", "ניצנים" (מודל משלב).
  • יסודי ממלכתי דתי – "יחידני", "נעם", "רמב"ם", "כנפי אבירים (אביר יעקב)".
  • על יסודי – קריית החינוך גינסבורג, קריית החינוך יצחק נבון, אורט-נריה, אורט-אולפנה (נקראת גם אולפנת יבנה).
  • מקצועי – "ארזים", "אורט-אורמת".
  • חרדי – "בנות לאה" (תיכון), "סיני בנות", "סיני בנים", "אור דוד" (תלמוד תורה).
  • חינוך מיוחד – "אופקים".

חינוך משלים

בעיר מספר מרכזים קהילתיים ומתנ"סים, היכל תרבות בשכונת נאות בגין, הסדנה לאמנות ביבנה מציגה תערוכות בתחום האמנות הפלסטית מאת אומנים מקומיים וארציים, ומציעה חוגי אמנות בציור, פיסול, קרמיקה, צורפות, צילום ועוד. מבנה הספרייה העירונית, המכונה "כותר יבנה", משמש גם כבית יד־לבנים ומכיל מוזיאון "מקראור" לסיפורי המקרא. בעיר קונסרבטוריון עירוני המכשיר מוזיקאים מוכשרים ועוסק בלימודי מוזיקה ומחול בבתי הספר. בית הספר לתנועה ומחול מתמחה בשיעורי מחול מקצועיים בסגנונות הבלט הקלאסי והג'אז ואחראי על להקות ייצוגיות הרוקדות באירועים עירוניים ותחרויות ארציות. ליבנה מספר קבוצות ייצוג בתחומי המחול, הספורט והזמר, וכן מספר הרכבי ג'אז צעירים. בשכונת נאות רבין הוקם מרכז קהילתי בן 1,600 מ"ר על שמו של אמנון ליפקין־שחק. מדי שנה מקיימת העירייה כנס הוקרה למערכת החינוך במהלכו מוענקים אותות הוקרה למורים מצטיינים ולאנשי ההוראה הפורשים ממערכת החינוך. בעיר פועלים עשרות ארגוני התנדבות בתחומים של חינוך, רווחה, עלייה, ספורט, ביטחון ועוד.

נוער

מחלקת הנוער העירונית מרכזת את פעילות החינוך הבלתי פורמלי עבור בני הנוער בעיר. במסגרת זו פועלות קבוצות מנהיגות, חילופי משלחות,

פסלי אופניים לאורך שבילי האופניים ביבנה. הפסל הוא ישראל פרימו
פסל לב ביבנה. הפסל הוא ישראל פרימו

הכשרת מדריכים, אירועים ועוד. בעיר פועלות שבע תנועות נוער - הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, כנפיים של קרמבו, תנועת עוז (תנועה לילדים המודרכת על ידי הנוער), תנועת המד"צים העירונית, תנועת תרבות ותנועת בנות לאה. בשנת 2020 נחנך ברחוב העולש מרכז הצעירים.

תרבות ופנאי

חגיגות יום העצמאות מתקיימות על טהרת האמנים והכישרונות הצעירים מבתי הספר בעיר. בעיר יבנה נוסדה להקת שב"ק ס' אשר חבריה למדו בתיכון גינזבורג בעיר. אחד מלהיטיה הבולטים של הלהקה הוא השיר "באים מיבנה". אמנים נוספים שגדלו בעיר הם השחקן שלומי קוריאט, ענת מגן־שבו, שחקן הקולנוע דני גבע, הזמר דני ניב (מוקי), שחקן התיאטרון מיכה סלקטר, הקוסם חזי דין ואמן הילדים יניב אנג'ל (יניב המגניב). בחג השבועות מתקיים בעיר פסטיבל "רוקדים בלבן" המשלב תהלוכת ביכורים, ריקודי עם, שוק איכרים ומופעים לכל המשפחה. אחת לשנה מתקיים ב'פארק הנחל' יריד אמנים אשר כל הכנסותיו מוקדשות לשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בפעילויות הסדנה לאמנות. מדי שנה בחול המועד סוכות מתקיים ביבנה פסטיבל "בציר חדש" לאמנות עכשווית הכולל מופעי מחול, הצגות תיאטרון, מופעים מוזיקליים, תיאטרון רחוב, מיצגי אמנות ופעילויות לכל המשפחה.

היכל התרבות

היכל התרבות ממוקם במרכז העיר, מכיל 510 מקומות ישיבה ותוכנן על ידי האדריכל אמנון רכטר. בהיכל מתקיימים מופעים, הצגות תיאטרון ומחול.

גלריה הסדנה לאמנות

הסדנה משמשת מרכז עירוני לתחומי האמנות הפלסטית, מציגה תערוכות של מיטב אמני ישראל לצד תערוכות אמנים מקומיים ותלמידים בתי הספר. במקום מתקיימים חוגי אמנות רב־גילאים. המבנה תוכנן על ידי האדריכלית יונה יחיעם.

אמפיתיאטרון

האמפי ביבנה ע"ש ראש העיר, צבי גוב-ארי

בשנת 2014 נחנך במזרח העיר למרגלות תל יבנה אמפיתיאטרון פתוח עם במה רחבה וחיפוי גג בצורת "קונכייה" עשויה מתכת בשטח של כ־800 מ"ר. המקום מכיל כ־4,000 מקומות ישיבה בכיסאות ובמדשאה ומתקיימים בו מופעי מוזיקה ואירועים עירוניים. בשנת 2019 החליטה מועצת העיר לקרוא לאמפיתיאטרון על-שמו של ראש העיר, צבי גוב-ארי[22]. בחודש מאי 2022 נערך באמפי מופע בינלאומי עם הזמר אנריקו מסיאס לרגל יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל.

יד לבנים

אחת לחודש נערכים בחדר־ההנצחה שבבית יד לבנים אירועים בהשתתפות תלמידי בתי־הספר בעיר והמשפחות השכולות להנצחת זכרם של חללי שירות הביטחון ושירות בתי־הסוהר בני העיר. בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מקיימת העירייה עצרת זיכרון וערב שירי לוחמים. בבית העלמין חלקה צבאית בה טמונים חללי מערכות ישראל.

פארק המים

פארק המים הוקם בשנת 1985 ומנוהל באמצעות עמותה בה חברות 1,300 משפחות המיוצגות על ידי ועד נבחר. במקום מתקיימים מגוון של פעילויות תרבות וספורט. הפארק משתרע על שטח של כשלושים דונמים. בשטח הפארק מדשאות ירוקות, בריכות מים, מגלשות ופינות שעשועים, אמפי טבעי המשקיף על הבריכות ומגרשי ספורט. בפארק שפע של פעילויות לגילאים השונים: חוגים, פעילויות ספורט, הצגות לילדים, מופעים ועוד.

מרכזי תרבות ופנאי

אירועים קהילתיים

  • מרץ - צעדת יבנה ע"ש יריב ורוני רייטר.
  • פסח - טורניר כדורסל רחוב (סטריטבול).
  • מאי - ערב שירי לוחמים לזכר הנופלים, שבוע הנוער.
  • יום העצמאות - מסע אופניים עממי לכל המשפחה לזכרה של סרן עינת בסר.
  • יוני - חגיגות שבוע הספר העברי.
  • יולי־אוגוסט - אירועי קיץ לכל המשפחה באמפיתיאטרון יבנה, בפארק הסנהדרין ובשכונות.
  • ספטמבר - יריד אמנים.
  • סוכות - פסטיבל בציר חדש לאמנות עכשווית.
  • אוקטובר - ערב הוקרה למערכת החינוך.
  • נובמבר - טקס הענקת מלגות לסטודנטים.
  • דצמבר - כנס הוקרה למתנדבי העיר.

תחבורה

כביש 42, העובר ב"שדרות העצמאות" בעיר, חוצה את יבנה מצפון לדרום, ומחבר אותה עם ראשון לציון בצפון ועם אשדוד מדרום. כביש 410 מחבר אותה אל רחובות במזרח, וכביש 4 מקיף אותה ממערב וחוצץ בינה לבין חולות החוף. מחלף יבנה עד כביש מספר 4 הורחב בשנת 2012 וכולל סובה המאפשרת כניסה ויציאה מהירה מהעיר. חברת נתיבי ישראל פרסמה בדצמבר 2016 מכרז לתכנון ובניית מחלף אשדוד־צפון (נקרא גם מחלף יבנה־דרום) אשר הוקם דרומית למחלף הנוכחי ומאפשר כניסה ויציאה מהשכונות הדרומיות של העיר. כביש שדרות הציונות מהווה כביש רוחב החוצה את יבנה ממערב למזרח משכונת נאות רבין לכביש מספר 42.

אוטובוסים

בעיר פועלת תחבורה ציבורית פנימית באמצעות חברת האוטובוסים אפיקים מתחנות הרכבת אל השכונות, מרכזי העיר ומוסדותיה העיקרים. התחנה המרכזית נמצאת בסמוך למחלף יבנה ונקראת מתנ"ח (מרכז תנועה, נופש וחנייה), ומשרתת את תחבורת האוטובוסים העירוניים והבין עירוניים שמפעילות חברות אגד ומטרופולין.

רכבת

בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת יבנה מערב נמצאת על קו מסילת תל אביב – פלשת וממוקמת בסמוך לתחנת האוטובוסים המרכזית של העיר ותחנת הרכבת יבנה מזרח, בקרבת האמפיתיאטרון הממוקמת על קו אשדוד־רחובות.

כלכלה ותעשייה

בעיר שני אזורי תעשייה - אזור מלאכה קטן בדרום העיר ממערב לתל יבנה, ופארק תעשייה בשטח של 1.7 קמ"ר בצפונה של העיר, המשתרע במקביל לכביש 4. בפארק יותר מ־250 מפעלים, ומועסקים בו יותר מ־8,000 עובדים. ענפי התעשייה העיקריים בעיר הם אלקטרוניקה, מחשבים, מתכת וחשמל. עם החברות שפועלות ביבנה נמנות אורמת, אורבוטק העוסקת במערכות בדיקה של מעגלים מודפסים וצגים שטוחים; חברת דרכים העוסקת בסלילת כבישים והקמת מחלפים, מולטילוק העוסקת במנעולים, זיוודרום העוסקת בהיי טק, קרייזי ליין המתמחה באופנת נשים, בן אנד ג'ריז המייצרת גלידה, "וילי פוד" המייצרת מזון משומר, "הגרעין" המייצרת חומרי גינון ו"המשבב" המייצרת מתכות. שלושה מרכזי קניות, בידור ופנאי חדשים הוקמו בשנת 2015 - מתחם G של חברת גזית גלוב בכניסה המערבית ושני מרכזים בשכונת נאות רבין - "רוגובין" ו"קרסו". עיריית יבנה מקדמת הקמת אזור תעסוקה משותף עם מועצה אזורית ברנר במתחם מקרקעין בשטח של כ־500 דונם הגובל עם העיר[23].

דת

רובם המוחלט של תושבי העיר יבנה יהודים. בעיר פועלים כ־70 בתי כנסת בנוסחים שונים המשרתים את כלל העדות והזרמים. בעיר פועלים ארבעה מקוואות (שלושה לנשים ואחד לגברים). המועצה הדתית מספקת שירותי דת, לרבות קיום אירועים מרכזיים בחגי ישראל, רישום לנישואין, עירובין, מתן תעודת הכשר לעסקי מזון ושירותי קבורה והלוויה. בעיר כוללים ומרכזים רוחניים. בית העלמין ביבנה ממוקם בחלקה הדרומי של העיר בסמוך למושב בן זכאי שבשטח המועצה האזורית חבל־יבנה. בית העלמין כולל חלקה צבאית בה טמונים עשרות חיילים ואנשי כוחות הביטחון. מזרחית למושב בן זכאי ממוקם בית העלמין הישן של העיר יבנה.

רב העיר הוא הרב דוד אביחצירא אשר מונה בשנת 1998 והחליף בתפקידו את אביו, הרב יוסף אביחצירא, שנפטר בכ"ו בתמוז ה'תשס"א (17 ביולי 2001).

סמל העיר

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – סמל העיר יבנה

ראשי היישוב מייחסים חשיבות רבה לאתר קבר רבן גמליאל והדבר קיבל את ביטויו גם בסמלים הרשמיים של היישוב ובציון שמות של מוסדות ורחובות. בסמל הראשון של המועצה המקומית אלמנטים בולטים מקברו של רבן גמליאל. בסמל משולב הבניין שעל־פי המסורת מיוחסת לקבר רבן גמליאל הנשיא.

סמל העיר, אשר אומץ בשנת 1986 עת הפכה יבנה לעיר, עוצב על ידי הצייר דן ריזינגר והוא מורכב משלושה אלמנטים: העבר מיוצג על ידי שלוש כיפות מבנים, שביניהן קבר רבן גמליאל, המסמלות את ההיסטוריה העשירה; ההווה מיוצג על ידי ספר פתוח, המסמל את החינוך ואת ההעשרה התרבותית; ואת העתיד מסמלת שמש עולה, המייצגת פיתוח, עליה ושגשוג. צבעי הסמל, כתום וכחול, נבחרו בשל הקרבה לים, שני נחלים (נחל שורק ונחל יבנה) החוצים את העיר, וצבע אדמת החול עליה היא יושבת[24]. בשנת 2008, בשנתה ה־60 וה-70 של העיר הוטבעה הסיסמה "יבנה - קהילה מעולה בשפלה" בפרסומיה הרשמיים של העירייה.

אלבום העיר

אלבום העיר "יבנה בירוק" המכיל 288 עמודים ראה אור בשנת 2008 לרגל שנת ה־60 לעיר יבנה. האלבום נכתב על ידי הסופר יאיר ספרן וסוקר את תולדות היישוב, מימיו הקדומים ועד היום, נקודות ציון עיקריות בהתפתחותה, תיעוד היסטורי, מסמכים, ראיונות, תמונות וסיפורים.

ראשי המועצה והעירייה

שם תקופת כהונה הערות
משה גרוטר 1949–1953 יו"ר ועד כפר יבנה
אברהם טודוריס 1953–1955 על שמו נקראת כיכר בעיר
אהרון חג'ג' 1955–1960 על שמו נקרא רחוב חג'ג' בעיר
יוסף דואני 1960–1964 על שמו נקראות שדרות דואני בעיר
אהרון חג'ג' 1964–1965 כהונה שנייה
שלמה מלכא 1965–1966 על שמו נקראת כיכר בעיר
אהרן חג'ג' 1966 כהונה שלישית
שלמה מלכא 1966–1969 כהונה שנייה
אפרים לוי 1969–1973 על שמו נקראת "כיכר אפרים לוי" בעיר
מאיר שטרית 1973–1987 לימים שר בממשלות ישראל, בימיו הוכרזה יבנה כעיר (1986)
יהודה ברוס 1987–1998 על שמו נקרא מרכז קהילתי בשכונת נאות שמיר
דוד בן הרוש 1998 ממלא מקום
צבי גוב-ארי 1998–2022 תא"ל (במיל') בחיל האוויר, נפטר במהלך כהונתו. על שמו האמפיתיאטרון העירוני
חיים מסינג 2022 ממלא מקום
רועי גבאי 2022–מכהן נבחר בבחירות מיוחדות שנערכו ב-15 בנובמבר 2022

אתרים בעיר

דרום־מזרחה של העיר

תל יבנה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תל יבנה

תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בדרומה של העיר ונשקפת ממנו תצפית פנורמית אל הרי יהודה במזרח, הים התיכון במערב וראשון לציון וחולון בצפון. שטחו של התל הוא כ־155 דונם. המקום לא נחקר באופן מסודר, אך מאז המאה ה־19 בוצעו בו מספר סקרים ארכאולוגיים וחפירות מקומיות.

הממצאים הקדומים ביותר בתל עצמו מתוארכים לתחילת האלף ה־2 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה), וסמוך לו נתגלו קברים מהאלף ה־4 לפנה"ס. התגלו בו גם שרידים מתקופת הברונזה הקדומה, תקופת הברזל (קברי ארגז וקברים פשוטים), התקופה הפרסית, הביזנטית (בורות אשפה ובהם קנקנים, סירים, עצמות בעלי חיים, אבני פסיפס ומטבעות ארד), הערבית, ומההעות'מאנית[25].

בתקופה הצלבנית שכנה כנסייה גדולה על התל, ועם כיבוש העיר על ידי הממלוכים ב־1244, היא הפכה למסגד שכונה "המסגד הגדול" (אל ג'מעה אל כבירה). המסגד פוצץ בהוראת אלוף פיקוד הדרום משה דיין. ב-2010 שופץ המקום למטרות תיירות[26]. בשנת 2019 הוצגה תוכנית לפיתוח מתחם התל בשיתוף רשות העתיקות[27].

הגשר הממלוכי

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גשר יבנה

הגשר הממלוכי ביבנה נטוי מעל נחל שורק במזרחה של העיר. הוא הוקם בידי ביברס במאה ה־13 והיה חלק מדרך הדואר. הגשר היה פעיל משך כ־750 שנים, עד ראשית המאה ה־21, עת נשא את כביש 410 בין יבנה לרחובות. הגשר הבנוי כקשת, היה גורם לנוסעים עליו לחוש קפיצה בעת שחלפו על פני שיאו. גשר חדש שנבנה בסמוך מדרום לו נושא כיום את הכביש, והגשר משמש הולכי רגל.

הוא בנוי משלוש קשתות שהאמצעית שבהן רחבה וגבוהה משתי האחרות. בצידו המערבי, ממנו מגיעה הזרימה, מסתיימים העמודים בין הקשתות בחוד שנועד למנוע מסחף דוגמת ענפים מלהיתקע בגשר ולסתום את האפיק. הגשרים הדומים האחרים שהקים ביברס הם גשר ביברס בלוד הנושא עד היום את כביש 434 וגשר בנות יעקב הישן שפוצץ ב־1918.

הפילבוקס

כ־200 מטרים מדרום לגשר הממלוכי חוצה מסילת הרכבת מרחובות לאשדוד את נחל שורק. המסילה הונחה על ידי הצבא הבריטי בעת כיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים, ולצידה הוקם בעת המאורעות פילבוקס שנועד לשמור על הגשר. הפילבוקס נבנה במתכונת הבריטית המקובלת, הוא עשוי בטון מזוין ומתנשא לגובה של שתי קומות. דלת פלדה קבועה בקומתו הראשונה ובדפנותיו נקבעו חרכי ירי.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגשר הממלוכי בוויקישיתוף
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפילבוקס בוויקישיתוף

בית הקשתות

בית הקשתות ממזרח לתל יבנה

בית הקשתות שוכן למרגלותיו של תל יבנה בצידו המזרחי. הבית נבנה החל בשנת 1936 על ידי השייח' ששלט באזור, אך בנייתו לא הושלמה והופסקה בשנת 1948, עת ברח השייח' עם משפחתו לאבו דאבי. המבנה ששופץ לאחרונה, שימש תחילה כבית מלון וכיום הוא משמש למגורים. המבנה בן שתי הקומות מצטיין בחלונות מלבניים גדולים, חלונות עגולים וחלונות בצורת קשת שהעניקו לו את שמו. בקומתו השנייה מרפסת מקורה גדולה הפונה מערבה, וגגה נתמך בעמודי אבן בעלי כותרות דוריות. בצדדיו האחרים מרפסות תלויות הנתמכות בעמודי מתכת ולהן מעקה מתכת מסוגנן.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הקשתות בוויקישיתוף

קבר רבן גמליאל וגן הסנהדרין

גן הסנהדרין שוכן בדרומה של העיר, ובצידו המערבי ניצב מבנה אבן שנבנה בשני שלבים - חדר הקבורה מיוחס לתקופה הצלבנית, והמבואה המקורה נבנתה על ידי ביברס, כפי שמעידה על כך כתובת הקדשה משנת 1274. למרות פער זמנים של כ־1,100 שנים בין ימיו של נשיא הסנהדרין, רבן גמליאל דיבנה, לתחילת בנייתו של המבנה, מזהה המסורת המקומית את המקום כקברו של הנשיא, ואילו מסורת מוסלמית מזהה אותו עם קברו של אבו הורירה (אנ'), מחבריו של הנביא מוחמד, שחי במאה ה־7[28]. מקורה של המסורת היהודית לאחר שנת 1948, והיא התבססה על דברי רבי יעקב השליח מהמאה ה־13 שציין כי "על קבר רבן גמליאל יש כיפה נאה מאוד והוא בית תפילה לישמעאלים. בניין מפואר וקורין אותו אבו הורירה"[29]. אשתורי הפרחי, הגאוגרף בן המאה ה־14, הסכים גם הוא עם קביעה זו, אך סביר עד מאוד כי רבן גמליאל אינו קבור במקום. ספק אף אם במקום קבור אבו הורירה שחי בעיר אל־מדינה, אך נראה כי במקום אכן קבור קדוש מוסלמי כלשהו[30][31].

בצידו הצפוני של המבנה מבואת גישה הנפתחת אל שדרת דקלים. בחזית המבואה קבועים שלושה פתחים בצורת קשתות. העמודים בין הקשתות שקועים בקרקע ולכן בסיסם אינו גלוי. כותרותיהן הן קורנתיות מאוחרות ובהן שני טורים של ארבעה עלי אקנטוס. מעל המבואה כיפה בגובה של 7.80 מטרים וחמש כיפות נמוכות יותר בגובה של שישה מטרים. מעל אולם הקבורה כיפה גדולה ובו ניצבים המצבה ומחראב הפונה דרומה לכיוון מכה. במבנה מאפיינים אדריכליים ממלוכים כמו אבלק ומוקרנס.

לאחר הקמת המדינה החל תהליך של תפיסת המקומות הקדושים ו"ייהודם". בעיר יבנה פותח קבר רבן גמליאל - נשיא הסנהדרין, שהיה על־פי המסורת המוסלמית קברו של עלי אבו הורירה. הבניין בעל הכיפה שבו שכן הקבר שופץ והפך לאתר עלייה לרגל יהודי. השינוי שחל במעמד קבר רבן גמליאל והעלייה בחשיבותו בתקופה שלאחר קום המדינה קשורים קשר הדוק במתיישבים היהודים החדשים אשר עלו ארצה לא מכבר מארצות האסלאם ויושבו בחורבות הכפר הערבי יבנה. רק בשלהי שנות החמישים לקח משרד הדתות לידיו את משימת שיפוץ הקבר ושילב אותו במסלולי העלייה לרגל שארגן. משרד הדתות דאג לפיתוח גן מסביב לקבר, על מקום בית הקברות המוסלמי הסמוך והוצב שילוט מאיר עיניים ומתקן להדלקת נרות. הקבר עצמו כוסה בפרוכת ועליה נרקם שמו של רבן גמליאל ושלטים מוליכים למקום. כיום משמש המקום כבית כנסת ואולם התפילה חצוי על ידי מחיצה לעזרת גברים ולעזרת נשים. מצבת הקבר חצויה גם היא כך שחלקה בעזרה האחת וחלקה האחר בעזרה האחרת. על לוחות שיש חקוקות אמרות של הנשיא.
בחפירות בשנת 2021 נחשפו לראשונה שרידי מבנה ובית קברות עתיק מימי הסנהדרין[32].

מדי שנה ביום י"ח בניסן מתקיימת הילולת רבן גמליאל ואת הקבר פוקדים מאמינים רבים מכל רחבי הארץ.

מגדל המים

מגדל המים בעיר יבנה

אחד מסמלי העיר הוא מגדל המים הנמצא במרכז העיר בנקודה הגבוהה ביבנה וצופה על העיר מאז מחצית שנות ה־80 של המאה הקודמת. המגדל מתנשא לגובה של 35 מטר והוא נבנה במטרה לאפשר אספקת מים לכלל העיר. כיום הוא אינו פעיל. המקום מהווה נקודת תצפית לסביבה כולה.

פארק השרון

פארק השרון

הפארק נמצא בחלקה המערבי של העיר בשטח של כ-80 דונם. בשנת 2021, הפארק עבר שדרוג והוא כולל בריכות אקולוגיות, מתקני ספורט אינטראקטיבי, מתחם פיקניק ומשחק. הכניסה הראשית לפארק ממוקמת בצידו המזרחי ופונה לרחוב השרון. מצפון גובל הפארק ברחוב החרצית ומדרום ברחוב הדולב. בהתאם לסמיכות זו של הפארק לאזור של מבנים צמודי קרקע, תוכננה רצועה של חיץ ובה נטיעות עצים להפרדה בין סביבת המגורים ושטחי הפעילות והנופש בפארק. בצידו המערבי עובר תוואי הרכבת.

ערים תאומות

עיריית יבנה

לקריאה נוספת

  • רז קלטר, עירית ציפר וולפגנג צוויקל, בשדה פלשתים: כני פולחן מבור גניזה ביבנה, קדמוניות, 134, 2007, עמודים 89–95

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ ספר מקבים א, י', ע"ה.
  5. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים, א, 50, 156, 166; ב, 98, 167, 335-336; ג, 56; ד, 130, 444, 663.
  6. ^ פילון האלכסנדרוני, המשלחת לגאיוס
  7. ^ ישנה מסורת יהודית, על פיה הקבר המצוי היום ביבנה בגן הסנהדרין הוא קברו של רבן גמליאל. לפי המסורת הערבית זהו קברו של אבו הֻרירה - אחד מחבריו של הנביא מוחמד.
  8. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, פרק א: מסעות ר' בנימין מטודילה, עמ' 43–44.
  9. ^ מירון רפפורט, המסע לפיצוץ המסגדים, באתר הארץ, 6 ביולי 2007
  10. ^ מפת אזור יבנה עם סימון המעברה בצפון הישוב, 1956 (הדפסת 1958), באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה לאומית
  11. ^ ביקור ביבנה הירוקה, ווינט, 24.10.15
  12. ^ יבנה העיר הירוקה ביותר בישראל, אתר יבנט, 31.10.15
  13. ^ הממשלה לא בונה ירוק, השוק הפרטי מושך אותה לשם, כלכליסט, 27.10.15
  14. ^ הפתעה ביבנה הירוקה, חלון אחורי, מיכאל יעקובסון, 20.7.16
  15. ^ פינוי בינוי ביבנה: כ־500 דירות חדשות במקום 92 דירות שיכון בנאות שזר, נמרוד בוסו,דה־מרקר,19.1.17
  16. ^ יבנה תמנה 90 אלף תושבים בתוך עשור, מעריב
  17. ^ הופקדה תוכנית מתאר ליבנה, אביב גוטר,כלכליסט,30.1.17
  18. ^ יעל דראל‏, "לא יאמן: דירות מחיר למשתכן ביבנה התייקרו ב-200 אלף שקל", באתר וואלה!‏, 5 בספטמבר 2017
  19. ^ פרופיל יבנה באתר הלמ"ס
  20. ^ פרופיל יבנה באתר הלמ"ס
  21. ^ מלגות לסטודנטים, אתר העירייה(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
  22. ^ בטקס מרגש נחנך אמפי יבנה ע"ש צבי גוב-ארי, מתוך אתר Myavne, ‏27 בספטמבר 2019
  23. ^ עיריית יבנה מקדמת הקמת אזור תעסוקה משותף עם המועצה האזורית ברנר, יבנט, 25.2.16
  24. ^ סמל העיר יבנה, באתר עיריית יבנה
  25. ^ תל יבנה
  26. ^ עידן יוסף, הצריח יואר וייראה למרחוק; תל־יבנה יהפוך לאתר תיירותי, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 16 בינואר 2010
  27. ^ קבלו הצצה: התכנית לפיתוח תל-יבנה יוצאת לדרך
  28. ^ חנה טרגן, ‏הכוח שבאבן, קתדרה , תשרי תשס"א, עמ' 84-65
  29. ^ קבר רבן גמליאל דיבנה
  30. ^ הסתדרות המורים בישראל(הקישור אינו פעיל, 17.10.2021)
  31. ^ קטע קול ערן מינהר, ״תעלומה ביבנה״, פרק בפודקאסט ״מינהר הזמן״, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי
  32. ^ יונתן קפשוק, לראשונה: שרידי מבנה ובית קברות עתיק מימי הסנהדרין נחשפו ביבנה, באתר N12, נובמבר 2021


ראשי עיריית יבנה Coat of Arms of Yavne.svg
כוועד מקומי משה גרוטר
1949–1953
כמועצה מקומית אברהם טודוריס אהרון חג'ג' יוסף דואני שלמה מלכא אפרים לוי מאיר שטרית
1953–1955 1955–1960, 1964–1965, 1966 1960–1964 1965–1966, 1966–1969 1969–1973 1973–1986
כעירייה מאיר שטרית יהודה ברוס דוד בן הרוש צבי גוב-ארי חיים מסינג (ממלא מקום) רועי גבאי
1986–1987 1987–1998 1998 1998–2022 אוגוסט – נובמבר 2022 2022–
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0