הטי גולדמן
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
|---|---|
| מקום מגורים | ארצות הברית, יוון, טורקיה |
הֶטי גולדמן (Hetty Goldman; 19 בדצמבר 1881, ניו יורק – 4 במאי 1972, פרינסטון, ניו ג'רזי) הייתה ארכאולוגית אמריקאית, האישה הראשונה שניהלה חפירה ביוון והאישה הראשונה בסגל המכון האמריקאי למדע מתקדם.
קורות חייה ופועלה
הטי גולדמן נולדה למשפחת הבנקאים היהודית גולדמן זקס (Goldman–Sachs family). גולדמן סיימה את הכשרתה האקדמית במכללת ברין מאר לנשים (אנ') ב-1903 בלימודי אנגלית ויוונית והמשיכה בלימודים קלאסיים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. אחרי סיור בן שלושה חודשים באתרי עתיקות רומיות באיטליה פנתה ללימודי ארכאולוגיה בבית הספר לתארים מתקדמים במכללת רדקליף.[1] ב-1910 פרסמה את מחקרה הראשון, ששילב ידע בתרבות יוון העתיקה ובארכאולוגיה – "האורסטיאה של אייסכילוס בציורי כדים יווניים". בעקבותיו זכתה במלגת עמיתי צ׳רלס אליוט נורטון (אנ') מאוניברסיטת הרווארד להשתלמות בבית הספר האמריקאי ללימודים קלאסיים באתונה (אנ'), והייתה האישה הראשונה בשורת זוכי המלגה. בחסות מוסד זה אופשר לה לנהל חפירה ארכאולוגית עצמאית באתר האלאי (Halae). היא המשיכה בחקירת האתר הזה גם בשנות ה-20. בכך הייתה גולדמן לאמריקאית הראשונה שעמדה בראש משלחת ארכאולוגית במזרח הים התיכון. מלחמות הבלקן ב-1912–1913 קטעו את עבודתה האקדמית. במהלכן ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שאז שבה לארצות הברית, פעלה בהתנדבות כאחות רחמניה במסגרת הצלב האדום. הממצאים שהעלתה בחפירות האלאי שימשו כחומר לעבודת הדוקטורט שלה (התואר ניתן לה ב-1916 מטעם מכללת רדקליף) והובילו להתמקדותה בפרהיסטוריה של יוון. ב-1918 חזרה ליוון כדי לדווח לארגון הג'וינט על מצב הקהילות היהודיות באזור והמשיכה לעבוד במסגרתו עד 1920. ב-1921 בחרה לחפור באתר קולופון (אנ') בחבל איוניה במערב אסיה הקטנה מטעם המוזיאון לאמנות Fogg של אוניברסיטת הרווארד (אנ'). החפירות הופסקו ב-1922 בגלל אירועי מלחמת יוון–טורקיה. בשנים 1924–1927 ניהלה חפירות באבטרסיס (Eutersis) שבבויאוטיה. ב-1928 החלה ללמד באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. בשנות ה-30 חפרה באתר גוזלוקולה (אנ') בטרסוס, קיליקיה. במלחמת העולם השנייה הפסיקה את החפירות בטרסוס ושבה אליהן רק ב-1947 בסיוע הארכאולוגית האמריקאית תרזה גואל. בשנים הבאות התמסרה לעיבוד הממצאים ולפרסום תוצאות מחקריה, שבהם התמקדה בתרבויות מתקופות הברונזה והברזל ובקשרים שבין יוון לארצות המזרח הקדום.
בשנת 1939 הייתה גולדמן האישה הראשונה שהתקבלה כחברת סגל למכון האמריקאי למחקר מתקדם, ופרינסטון תהיה לביתה. ב-1950 נבחרה כעמיתה באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-1966 הוענקה לה מדליית זהב על "הישג ארכאולוג נכבד" (אנ') מטעם המכון הארכאולוגי של אמריקה (Archaeological Institute of America), וזאת בשנה השנייה לחלוקת המדליה.[2] ב-1956, לרגל יום הולדתה ה-75, הופקה לכבודהּ אסופת מאמרים של עשרות חוקרים בנושא הקשרים שבין יוון לארצות המזרח הקדום שהעסיקו אותה בעבודתה המדעית.
הטי גולדמן הייתה נכדתם של מרקוס גולדמן מייסד בנק ההשקעות גולדמן זקס ושל הרב שמואל אדלר ממנהיגי הרפורמים בגרמניה ובארצות הברית. היא עצמה לא הקימה משפחה.[3]
לקריאה נוספת
- Machteld J. Mellink and Kathleen M. Quinn, “Hetty Goldman, 1881–1972”, in: Getzel M. Cohn and Martha Sharp Joukowsky (eds.), Breaking Ground: Pioneering Women Archaeologists, Ann Arbor: University of Michigan Press, 2004, pp.298–350 מסת"ב 0-472-11372-0
קישורים חיצוניים
- הטי גולדמן באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- על הטי גולדמן באתר המכון למחקר מתקדם, 19 באפריל 2012 (באנגלית)
- דויד ב' גרין, "ארכאולוגית מפלסת דרך הלכה לעולמה", (היום בהיסטוריה היהודית | 1972) הארץ, 4 במאי 2015 (באנגלית)
- "Dr. Hetty Goldman of Institute for Advanced Study Dies at 90", New York Times ,6 May 1972
- John L. Caskey, Robert W. Ehrich, et al., A Symposium in Memory of Hetty Goldman, Institute for Advanced Study, 1974
- Anna S. Benjamin, "Hetty Goldman (1881–1972)", in: Joan N. Burstyn (ed.), Past and Promise: Lives of New Jersey Women, Syracuse University Press, 1997, pp. 302–303. מסת"ב 978-0-8156-0418-1
הערות שוליים
- ^ באותם ימים הייתה זו מכללה לנשים שנסמכה על אוניברסיטת הרווארד
- ^ לפני גולדמן, ב-1965, זכה בה קארל בלגן ובשנה שלאחר מכן, ב-1967, הוענקה המדליה לויליאם אולברייט; ראו: רשימת מקבלי מדליות מאת המכון הארכאולוגי של אמריקה
- ^ גיסהּ היה הארכאולוג אשטון סנבורן (1882–1970) (אנ'), שכיהן בוועדת הצלב האדום האמריקני לארץ ישראל בשנים 1918–1919 והשתתף במשלחות ארכאולוגיות במצרים בשנות ה-20. בשנים 1925–1952 עבד במוזיאון לאמנות בבוסטון (אנ') וב-1952–1954 כיהן כעורך הראשי של כתב העת האמריקאי לארכאולוגיה (אנ'). את אשתו אגנס, אחותה של הטי גולדמן, פגש בשהותו בירושלים
