ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט
William Foxwell Albright
לידה	24 במאי 1891
פטירה	19 בספטמבר 1971 (בגיל 80)
ענף מדעי	ארכאולוגיה, בלשנות
מקום מגורים	ארצות הברית
תרומות עיקריות
	חפירות בארץ ישראל, חקר מצרים וכתב יתדות, חקר תקופת המקרא

ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright;‏ 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים. מחקריו העיקריים הם בנושאי המזרח הקדום בתקופת המקרא, מקורות מצריים וכתבי יתדות. אחד החשובים שבחוקרי הארכאולוגיה המקראית ונחשב לבר סמכא בנושא.

חייו

אולברייט, נוצרי מתודיסט, נולד בצ'ילה לזוג מיסיונרים פרוטסטנטים. בילדותו נפגעה ידו השמאלית בתאונה בחווה של סבו והיא נותרה משותקת. נישא בירושלים (1921) לד"ר רות נורטון.

קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס (בולטימור) בשנת 1916 על תיזה בנשוא אפוס המבול האשורי^[1]. בשנים 1922–1923 ניהל את בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים. משנת 1929 ועד 1959 כיהן כפרופסור למדעי המזרח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת 1957 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים וב-1969 קיבל תואר יקיר ירושלים^[2].

אולבריט ערך חפירות ארכאולוגיות ברחבי המזרח התיכון, רבות מהן בארץ ישראל, מהן ראויות לציון מיוחד החפירות שערך בגבעת שאול, תל בית מירסים (שאותה זיהה עם דביר המקראית), בית צור ובית אל. בין מחקריו הבולטים ניתן לציין את אימות מקוריותן של מגילות ים המלח, חקירת חותמות למלך מתקופת חזקיהו, וחשיפה ראשונה בארץ ישראל (1923) של רוגם סמוך לירושלים.

על שמו נקרא מכון אולברייט למחקר ארכאולוגי בירושלים, שלוחה של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח.

הארכאולוגיה של ארץ-ישראל, (תרגום: אהרן אמיר), בצרוף פרק מיוחד: "המגילות הגנוזות במדבר יהודה" מאת פרופ' אלעזר ליפא סוקניק, הוצאת עם עובד, תל אביב תשי"א.
מתקופת האבן ועד הנצרות; המונותיאיזים והתהליך ההיסטורי, הוצאת אחיאסף, מהדורה שנייה - 1968.